שאלת מעמדם של "חסרי הדת" היא אחת הבעיות המרכזיות הניצבות בפני זהותה היהודית של מדינת ישראל. בספרו המקיף מראה הרב אליעזר מלמד כי ישנה אפשרות להתמודד עם האתגר מכיוון נוסף

מניעת הטבות אישיות, מכאן, וקיצוץ תקציבי לעולם הישיבות, משם, לא יכפו גיוס באופן ישיר, אך הם יהוו תמריץ לכך לאורך זמן. במקביל יש להקים מסגרות שיאפשרו לצעיר החרדי להתגייס תוך שמירה על זהותו.

מאחורי הדרישה לגיוס החרדים תמיד הסתתר עניין ערכי, אולם אחרי ה-7 באוקטובר הסוגייה הפכה להיות קיומית. שורות הצבא לא יתמלאו בפועלים זרים והדרך היחידה להגדיל את מספר המתגייסים היא לגייס גם חרדים.

אחרי שהתחייב להמשיך לתת לחרדים להשתמט, סמוטריץ' וחבורתו מחוקקים חוק ג'ובים לרבנים. זוהי פגיעה בערכי הציונות הדתית לדורותיה.

בלי החרדים נטל השירות על שאר חלקי החברה הישראלית יהיה בלתי נסבל. על הנהגת הציונות הדתית לדרוש מהחרדים להיכנס מתחת לאלונקה

זה בכלל לא משנה מי "ינצח" במלחמה הזו. אם היא תימשך, הרוב הישראלי המבקש מדינה שהיא גם יהודית וגם דמוקרטית-ליברלית, יפסיד.

ההערכה השנתית של המכון למדיניות העם היהודי מסכמת את העבר וצופה אל העתיד. מצד אחד, היא בוחנת מדי שנה בשנה התפתחויות ואירועים שהייתה להם השפעה על מדינת ישראל ועל העם היהודי; מנגד, היא גם עוקבת אחר מגמות המסתמנות כבולטות במיוחד כדי לבחון כיצד אפשר להשפיע על הכיוון שהן הולכות אליו – מתוך מטרה לשפר הן את מצבה של ישראל הן את מצבן של קהילות יהודיות ברחבי העולם.

הסערה סביב "חוק יסוד: לימוד תורה" עסקה במחלוקת טקטית על העיתוי. אבל חובה להתעכב על השאלה האסטרטגית שנוגעת לדמותה ולצביונה של ישראל

לא לחינם הרב קוק, מייסד הרבנות הראשית, דגל בקציבת קדנציות הרבנים ל-5 שנים. החוק שמקדמת הקואליציה רק יגביר את הניכור בין הרבנים לקהילותיהם.