דת ומדינה

מצבא העם לצבא דלת העם: פטור גורף לחרדים יסכן את ישראל

ההסדר המוצע שפוטר את החרדים מגיוס, אינו אלא תשלום דמי שתיקה לציבור הלא חרדי המשרת בצבא. אם יאושר, יהיה זה ויתור רשמי הן על השאיפה לשוויון והן על מודל "צבא העם"

מתווה הפטור לחרדים הוא אסון למדינת ישראל. ליבתו – כסף למשרתים בצה"ל תמורת פטור משירות לחרדים. בטווח הקצר הוא מהווה ויתור רשמי על השאיפה לשוויון ועל מודל "צבא העם", ובטווח הארוך הוא עלול להביא לחידלון צבאי ולקריסה כלכלית. בניהול הסיכונים הישראלי, הפוליטיקאים מעדיפים שוב את האתנן לחרדים, הפעם בתמיכת הצבא ואנשי האוצר שרוצים צמיחה מהירה, אל מול נכונות להיאבק על ערכי השוויון כדי לאפשר את שרידותו של הפרויקט הציוני.

בעוד חודשיים יפוג הסדר הגיוס העכשווי, והממשלה צריכה להציג לו חלופה. בהינתן שליטתם של החרדים בקואליציה, החלופה לא יכולה לכלול יותר שוויון בנטל. פתרון הסוגיה הזו מקל גם על הדרישה החרדית לרפורמה משפטית – עוד בונוס לממשלה. לכן, צה"ל ושר הביטחון מקדמים הסדר "מהפכני". בקווים כלליים, ההסדר מציע נוסחה של "שירתת – קיבלת". ככל שחיילים ישרתו שירות איכותי יותר – קרבי או טכנולוגי/ מודיעיני עילי – השירות יהיה ארוך יותר והם יתגמלו ביד נדיבה יותר. אם אתה פקיד בקריה, תשרת מעט ותקבל משכורת צבאית. אם את לוחמת בקרקל, תשרתי יותר ויורעף עלייך גשם של הטבות כלכליות – שכר מינימום בשירות, הטבות בלימודים וקניית דירה ועוד.

כל הטוב הזה הוא למעשה דמי שתיקה. תמורתו צה"ל ומשרד הביטחון מוכנים לתמוך בהורדת גיל הפטור של החרדים, באופן שלמעשה יפטור אותם משירות צבאי. הלא-חרדים ישרתו, ואת תחושת העוול והפגיעה בשוויון תסמם הממשלה בכסף. לממשלה זו עסקת חליפין מושלמת. תמיכתם של צה"ל ושר הביטחון במתווה המוצע תמתן את ההתנגדות הציבורית ותאפשר לסגור "דיל היסטורי" עם החרדים.

בין תומכי ההצעה יש גם כאלו שלא חשודים בזלזול בשוויון. הם מודים שהעסקה מסריחה, אבל מאמצים גישה ריאל-פוליטית שלפיה הניסיונות לגייס חרדים כשלו, ועל כן עדיף לפעול בהתאם למצוי ולא לרצוי. התועלת המשמעותית לישראל, כך הם מרגיעים את עצמם ואותנו, היא הצטרפותם של החרדים לשוק העבודה. לשיטתם, אם יינתן לחרדים פטור משירות, הם ינטשו את היכל הישיבה ויצטרפו למעגל התעסוקה – והתוצר הישראלי ירקיע שחקים.

אלא שאלו טעויות, מהחל עד כלה. העסקה הזו רעה ערכית, אבל היא רעה גם במבחן התועלת, שכן היא מתבססת על הנחות יסוד שגויות.

הפגנת חרדים נגד חוק הגיוס. צילום: קובי גידרון לע"מ

החלל הראשון שייפול אם העסקה הזו תצא לפועל הוא מודל "צבא העם", שנבנה בימים שבהם כל הארץ הייתה חזית, ושעדיין חיוני לשרידותה של המדינה. ברבות השנים הוא אמנם הלך ונסדק. בשנות ה-90 שיעור המתגייסים מבין חייבי הגיוס היה 75%, וב-2022 הוא ירד ל-69% בקרב הגברים. חלק מהירידה הזו מוסברת בגידול משמעותי בשיעור החרדים מבין המועמדים לגיוס, אבל חלק אחר נובע מירידה במוטיבציה להתגייס. הכרסום במודל צבא העם בא לידי ביטוי גם בעמדות הציבור. בסקר מ-2021 עלה כי 47% מהציבור היהודי סבר שיש לבטל את צבא החובה ולהפוך את צה"ל לצבא מקצועי ו-42% מהציבור התנגד לכך. שלא במפתיע, בקרב החרדים התמיכה ברעיון המופרך הזה מגיעה ל-80%.

במקום להיאבק במגמה הזו, העסקה המדוברת תחריף אותה משמעותית. אם היום יש תביעה עקרונית לשוויון בנטל, העסקה החדשה תקעקע גם אותה, בעבור חופן שקלים. שוו בנפשכם נער מדור ה-Z שקיבל צו ראשון. הוא חי בחברה חומרנית, ובמרכז חייו דמויות מהרשתות החברתיות שביניהן לבין מדינת ישראל, ערכיה וצרותיה אין ולא כלום. בערוצי החדשות הוא רואה איך חרדים פונים לחייהם בלי שום מחויבות להסתכן ולשרת. אם הוא בא מרקע כלכלי חזק, מה יביא אותו לשערי הבקו"ם? ומי בכל זאת יתייצב? אלו שההטבות הכלכליות קורצות להם. מ"צבא העם", הצבא ייהפך ל"צבא דלת העם". היכולת לאכלס את יחידות הקצה, הקרביות או הטכנולוגיות במיטב הנוער – פשוט לא תהיה קיימת. ככל שהבעיה הזו תחריף, המדינה תצטרך לשלם יותר כסף כדי להחזיק צבא שיהיה דומה יותר ויותר לצבא מקצועי, דבר שאין כמעט מומחה רציני שחושב שאפשרי במציאות הישראלית.

הצטרפות החרדים לשוק העבודה לא תוכל לממן את הנטל התקציבי הזה. הפער התעסוקתי המרכזי קיים אצל גברים חרדים, שלומדים בישיבות. גם אלו מביניהם שבוחרים לצאת לשוק התעסוקה מתקשים להשתלב בתעסוקה איכותית. למעשה, בגלל הכסף שהם מקבלים מהמדינה כדי לשבת וללמוד, התמריץ שלהם לצאת לעבוד כל כך נמוך שלרוב לא שווה להם לעשות זאת.

חרדים בכניסה ללשכת הגיוס. צילום: איתן אלחדז, TPS

בעוד 20 שנה החרדים יהיו כ-27% מאזרחי ישראל. ככל ששיעורם באוכלוסייה יגדל והאוכלוסייה המשרתת תתכווץ, יהיה קשה יותר לגייס חיילים, ואלו שישרתו – יעלו יותר כסף. אלא שהחרדים, אם לא יתחולל שינוי דרסטי באורחות חייהם, ימשיכו לשלם מעט מאוד מס ולקבל קצבאות בשיעור גבוה. במציאות הזו, מי יממן את הנטל הבטחוני, שיהיה גדול משמעותית מזה הנוכחי?

השינוי המוצע הוא הימור ענק על בטחון המדינה. הוא גם צעד בלתי הפיך. לאחר שמודל "צבא העם" ייקבר, יהיה קשה מאוד להשיבו לחיים. מנגד, כלל לא ברור אם ניתן יהיה לגייס חיילים במודל שירות שלמעשה קונה את אובדן חייהם בקרב תמורת כסף.

אכן, שאלת השוויון בנטל סבוכה, והפתרון לה לא נראה באופק. אבל קניית זמן פוליטי ופתרון של נוחות עלולים לגרור מחיר כלכלי ובטחוני כבד מנשוא במורד הדרך. הדרך היחידה להמשיך ולקיים את ישראל היא להתעקש – על שירות משמעותי, צבאי או לאומי, לכולם. על לימודי ליבה והכשרה לתעסוקה לחרדים. על שוויון בנטל הכלכלי. על הקיום כאן, אבל גם על ערכים, בהם ערך השוויון.

פורסם לראשונה באתר דה מרקר