פרופ' ידידיה שטרן הסביר בראיון ל-"כאן" את משמעות הנתונים העדכניים של מדד החברה הישראלית לחודש אוגוסט שפרסם המכון. 

אירועי השנה האחרונה חיזקו את ״הערך היהודי״ שחילונים בישראל מקנים למשימות וסמלים לאומיים, וכן את הקשר של חילונים ליהודי התפוצות.

ההכרעה בעד או נגד עסקה אסור שתנבע מנהמת לב, מרגשות אשם או מציווי דתי. הקריטריון היחיד להכרעה הוא מחשבה רציונלית ששוקלת את היתרונות והחסרונות מנקודת הראות המצרפית של הביטחון הלאומי.

עשרות אחוזים משטחיה הריבוניים של מדינת ישראל ננטשו מאז ה-7 באוקטובר, אך ממש במקביל יש בקואליציה הנוכחית מי שמרשה לעצמו לפנטז על חזרה לגוש קטיף.

ביזוי הכותל על ידי נאומי פוליטיקאים ביום חגה של העיר הוא שפל חדש. חייבים להחזיר ליום ירושלים את הממלכתיות, כדי שכל הישראלים ירגישו שירושלים ויום חגה הם שלהם.

שאלת מעמדם של "חסרי הדת" היא אחת הבעיות המרכזיות הניצבות בפני זהותה היהודית של מדינת ישראל. בספרו המקיף מראה הרב אליעזר מלמד כי ישנה אפשרות להתמודד עם האתגר מכיוון נוסף

בין יום השואה לימי הזיכרון והעצמאות, אחרי חודשים של מלחמה ולנוכח האנטישמיות הגוברת בעולם, ישראל והעם היהודי נמצאים במשבר קשה. ועדיין, מבט היסטורי מפוכח חושף: גם לאחר הכרסום בעוצמתנו, המצב טוב משהיה ברוב שנות ההיסטוריה היהודית.