מערכת החינוך ממשיכה לדחוק את לימודי האזרחות לשוליים, אך העתיד שלנו נמצא דווקא בהם – כדי להבין את דרכי פעולתה של המדינה ולפעול בה כאזרחים מעורבים.
את שנותיי האחרונות אני מקדיש לפיתוח מקצוע האזרחות. כילד במערכת החינוך החרדית, המקצוע הזה לא היה חלק מעולמי. לא למדנו על הפרדת רשויות, על מבנה המשטר, על זכויות אדם או על תפקידו של האזרח במדינה דמוקרטית. את כל אלה פגשתי מאוחר יותר. אני מוצא את עצמי חוזר שוב ושוב אל נושאי האזרחות כיום, מתוך תחושה שמדובר באחד המקצועות החשובים ביותר שמערכת החינוך יכולה להעניק לדור הבא. אלא שבמערכת החינוך של ימינו האזרחות אינה נמצאת בשורה הראשונה. יש לכך שתי סיבות מרכזיות. הסיבה הראשונה היא התפיסה שלפיה ערכה של מערכת החינוך נמדד כמעט אך ורק ביכולתה לייצר עובדים לענפי ההייטק והטכנולוגיה. במציאות כזו, כל תחום דעת שאינו נופל תחת הכותרת STEM נדחק לשוליים.
לא תעזור העובדה שעם הספר נבנה במשך דורות על אנשי רוח, היסטוריונים, הוגים, סופרים ומחנכים. לא תעזור גם העובדה שמהפכות חברתיות, פוליטיות ותרבותיות לא צמחו ממדעי המחשב בלבד. לא תעזור העובדה שספינת התעסוקה כבר החלה להסתובב ושבעידן הבינה המלאכותית דווקא כישורים דוגמת חשיבה ביקורתית, הבנת חברה, יכולת שכנוע ושיפוט מוסרי נעשים הנכס העיקרי.
הסיבה השנייה עמוקה ומטרידה יותר. לימודי האזרחות אינם מקצוע ניטרלי. הם מציפים את השאלות הגדולות של החברה הישראלית: מהו האיזון הנכון בין הרשויות, כיצד מגינים על זכויות המיעוט, כיצד קובעים כללי משחק במדינה משוסעת ורבת זהויות. משום שאלה נושאים כה מורכבים ורגישים, רבים מעדיפים שלא לעסוק בהם.
טעות היא לחשוב שמדובר במאבק של ימין מול שמאל. בעלי הכוח מכל קצות הקשת נוטים להעדיף גמישות עבור עצמם ובורות אצל הציבור. ציבור שמבין כיצד המערכת פועלת מתקשה יותר לקבל סיסמאות במקום תשובות. ביקורתיות? מעורבות ציבורית? אחריות אזרחית? למי יש צורך בכל אלה כשאפשר להציע לציבור לחם ושעשועים.
אלא שדמוקרטיה נשענת בסופו של דבר על אזרחים. לא על שופטים, פוליטיקאים, פקידים או פרשנים. את האזרחים הללו לא מייצרים בגיל 30. מתחילים לגדל אותם בבית הספר. זהו החוזה החברתי שכולנו נדרשים להיות חלק ממנו.
לכן, תהיה הממשלה הבאה אשר תהיה, המשימה החשובה ביותר שלה אינה ביטחונית, כלכלית או מדינית. העתיד שלנו נמצא בחינוך לאזרחות של הדור הבא. כולם, כולל כולם: יהודים וערבים, חרדים וחילונים, פריפריה ומרכז. לא ניתן להיות אזרח טוב במדינה אם אינך יודע את דרכי פעולתה. ישראל זקוקה כעת לראש ממשלה שיהיה שר חינוך. מנהיג שיבין שהנושא החשוב ביותר הוא שיקום מערכת החינוך ובניית חברה המקיימת דיאלוג אמיץ, המתבסס על ההנחה שכולנו כאן כדי להישאר.
