למרות התיוג של הסנקציות כקשורות ל"אלימות מתנחלים" ברור לגמרי שזה כבר הרבה יותר מזה • למעשה הסנקציות הללו הפכו לערוץ לביטוי התסכול שלהם ממדיניות ממשלת ישראל
אחרי בריטניה, גם ארה"ב הטילה סנקציות על תנועת "אמנה". מי שלא עצר את כדור השלג הזה כשהיה מדובר בכמה רועים בחוות מבודדות, צריך להתמודד עכשיו עם סנקציות על לבו של מפעל ההתיישבות.
לנוכח הניסוח הרחב של הצו הנשיאותי של ביידן, ייתכן שבעודו "ברווז צולע" הוא יטיל סנקציות גם על השרים בן-גביר וסמוטריץ' ועל גופים נוספים. המשמעות של הסנקציות הללו, כל עוד לא תבוטלנה, דרמטית. בעקיפין היא מסמנת את כלל הפעילות הכלכלית ביהודה ושומרון כפעילות שיש להתרחק ממנה. סביר שממשלו של טראמפ יבטל את הסנקציות הללו, אבל מדינות נוספות ימשיכו בכך והנזק למפעל ההתיישבות לא ייעלם יחד עם צו הביטול שייחתם.
בתחילת פברואר, כשישראל עדיין בעיצומה של המלחמה בעזה, חתם הנשיא ביידן, בעידודם של ארגוני שמאל ישראלים ויהודיים אמריקאיים, על צו נשיאותי המאפשר להטיל סנקציות "על מתנחלים". הראשונים עליהם הוטלו סנקציות היו כמה מתיישבים שהאמריקאים סברו שהפעילו אלימות כלפי פלסטינים. לכן, הצו הנשיאותי תוייג ככזה שמאפשר להטיל סנקציות על "מתנחלים אלימים". אבל זו היתה טעות מסוכנת. קריאה של הצו הראתה כבר אז שהוא מאפשר סנקציות על מפעל ההתיישבות כולו. זאת משום שהוא קבע כי ניתן להטיל סנקציות בין השאר מי שמסכן את מימוש חזון שתי המדינות שמקדמת ארה"ב. כלומר על כל יהודי שזז בשטחים.
לאורך החודשים שחלפו מאז, האמריקאים הרחיבו עוד ועוד את מעגל הסנקציות. מכמה רועי צאן שאולי הכו פלסטינים, לארגונים שפעלו בניגוד למדיניות האמריקאית כמו צו 9 והשומר יו"ש. הסנקציות על "אמנה" הן לעת עתה שיא בתהליך הזה אבל כלל לא ברור שזו ההחלטה האחרונה במכבש הסנקציות של האמריקאים.
למרות התיוג של הסנקציות כקשורות ל"אלימות מתנחלים" ברור לגמרי שזה כבר הרבה יותר מזה. למעשה הסנקציות הללו הפכו לערוץ לביטוי התסכול שלהם ממדיניות ממשלת ישראל בגדה המערבית בה שולטים הלכה למעשי קיצוני הממשלה סמטריץ' ובן-גביר.
אכן, הנשיא ביידן הוא כבר "ברווז צולע" ויסיים את כהונתו בעוד כמה שבועות ויחזיר את החדר הסגלגל לנשיא טראפ. המינויים של טראמפ עד כה, מנבאים ממשל אוהד בקנה מידה היסטורי את ההתיישבות ביו"ש. לכן סביר מאוד שביטול הצו הנשיאותי של ביידן בנוגע לגדה המערבית יהיה אחד הדברים שטראמפ יבטל, ואיתו את כל ההכרזות על אנשים וחברות. ועדיין, המחירים שתשלם ההתיישבות על הסנקציות האמריקאיות הללו ימשיך ללוות אותנו.
מדוע? המשמעות של הסנקציות כולן עבור ההתיישבות ביהודה ושומרון חמורה. במעגל הראשון והמיידי, אמנה והחברות האחרות עליהן הוטלו סנקציות יתקשו מהיום והלאה לנהל את הפעילות הכלכלית היומיומית שלהם. גם אם הסנקציות הללו יבוטלו מחר בבוקר הארה"ב, הרכבת של סנקציות נגד ההתיישבות יצאה מן התחנה.
מדינות רבות אחרות, בראשן בריטניה, צרפת וקנדה הטילו סנקציות דומות לאלו שהטילו האמריקאים ולעיתים גם סנקציות נרחבות יותר. בנוסף, בגלל האופן בו סנקציות עובדות, הפגיעה שלהן רחבה ומתמשכת. כך למשל, בגלל שמדינות רבות הטילו סנקציות על גופים הפועלים בגדה המערבית, גופים פיננסיים בינלאומיים נזהרים בטיפול בכל העברה שמגיעה מכתובת ביו"ש גם אם אינה קשורה לסנקציות. ועוד, חברות נמנעות עוד יותר מעסקים עם גופים שפועלים בשטחים וגופי השקעה בינלאומיים מתרחקים מפעילות שם ואולי גם בישראל בכלל.
ממשל טראמפ יקל על המצב אבל לא יפתור אותו. קודם כל, למרות שהסנקציות כאן כבר חודשים והן הולכות ומחריפות, הציבור הישראלי והממשלה עוד לא מפנימים את המחיר שלהם. יתרה מזו, חובתה של הממשלה לפעול לעצירת כדור השלג הזה ומיתון ההשפעה של הסנקציות. ראשית, כלפי חוץ, בעבודה דיפלומטית מול המדינות שמטילות סנקציות. ושנית, כלפי פנים, במציאת פתרון לאלו שהוטלו עליהם סנקציות אבל לא מסוג הפתרונות המופרעים שיביאו לכך שכל המערכת הפיננסית הישראלית תהיה מוקצה מחמת מיאוס בעולם כולו.