לפוליטיקאים שניזונו משך שנים מחבל הטבור השמרני נדרשו חודשיים כדי להפוך את ישראל למפולגת באופן שמעולם לא חווינו
"שמרנות" היא תפיסת עולם שחוששת מפני שינויים משמעותיים שתוצאתם קשה לחיזוי. השמרן מסתכל אל העתיד מתוך הבנה שהוא איננו יכול לחזות אותו ולכן הוא מעדיף לפסוע אליו בצעדים קטנים, מחושבים, מדודים. בעוד הפרוגרסיבי מתנהל בעולם מתוך בטחון שיש בידו תשובות של אמת לשאלות שעולות במציאות ולכן הוא מבקש לתקן אותה, לעיתים בעוז מהפכני, השמרן מצטיין בענווה כיוון שאין לו בטחון ביחס לעולם. הוא מכבד את המציאות הקיימת ובוחן את גבולותיה בזהירות רבה. הוא מוקיר מוסדות שצמחו בחברה ונזהר מאד מלזעזע אותם ולו משום שהוכיחו יתרונם בעצם עמידותם במשך שנים רבות.
והנה בהקשר הנוכחי, בשם אותה "ענווה", התנועה השמרנית הישראלית הפיחה את הרוח הרעיונית במפרשי השינוי החד, הדרמטי והמרחיק לכת ביותר בתולדות מדינת ישראל. רוח זו הציתה אש מרד בקרב ציבורים רחבים אשר יוצאים נגד הסדר הקיים מאז קום המדינה.
כשנקרתה לפני פוליטיקאים מהימין, חלקם נערי הפוסטר של השמרנות הישראלית, ההזדמנות הראשונה של "ממשלת ימין מלא מלא", הם התפקרו מאמונתם. קשה לתאר מחזה מופרך יותר מזה שאנו חיים בתוכו: שמרנים מהפכנים, אנטי ממסדיים, עוקרי מציאות, הקופצים, באופן הבלתי אחראי ביותר, אל הלא נודע. ואיזו קפיצה:
אך לפני חודשיים ימים ישראל הייתה מדינה צומחת ופורחת בעלת המטבע החזק בעולם, שכוח המגן שלה הוא צבא-עם חזק ומלוכד שחיתתו על כל הסביבה, שמנהיגיה הם אורחים של כבוד במסדרונות ממשל ברוב העולם, שאופייה הדמוקרטי איננו מוטל בספק וששלטון החוק הוא עובדה ברורה מאליה עבור הרוב המכריע של אזרחיה. כל זה מתמוטט מול עיננו ברגעים אלו.
תוך חודשיים, הפוליטיקאים שניזונו משך שנים מחבל הטבור השמרני הפכו את ישראל למפולגת באופן שמעולם לא חווינו – לא בהסכם אוסלו ולא בהתנתקות. עד כדי כך, שנשמעת קריאה שלא לאפשר לנבחרי ציבור לייצג את הממלכה בבתי העלמין ביום הזיכרון לחללי צה"ל. זוהי שבירת כלים חברתית שאין שניה לה. הכלכלה המפוארת שבנינו, שיכלה למשברים גלובאליים באופן מפליא, נעצרת בחריקת בלמים, כפי שמלמדות העובדות (ולא רק הערכות של מעל 300 הכלכלנים הטובים בעולם והכלכלן הראשי של פורום קהלת). ברוני ההיי-טק ברחבי העולם עוצרים נשימתם נוכח האפשרות של חרקירי שמבצעת אומת הסטארט-אפ בעצמה.
המחלוקת מחלחלת אל קודש הקודשים הישראלי – צבא העם – שנובעים בו סדקים של ממש שלא עלו על דעת איש עד למהפכה השמרנית. הסרבנות – גם האפורה – מגונה בעיני, אך אין להכחיש שהיא הפכה להיות מרכיב נוכח בחיינו, על משמעויותיה המיידיות הקשות והקטסטרופליות בטווח הארוך. האם ניתן יהיה להחזיר את השד הסרבני אל הבקבוק הצה"לי? וראש הממשלה שלנו, מדינאי-על, מעוטר הצלחות, עומד מול דלתות סגורות בוושינגטון ובאמירויות. פרסונה נון-גרטה.
ההבנה שישראל מתרחקת מהעולם הדמוקרטי מערערת את יציבותו של הנכס האסטרטגי הגדול ביותר שלנו – שותפות הערכים עם ארצות הברית. לאחרונה, במקביל למהפכה השלטונית, ירדה התמיכה של הדמוקרטים בישראל ב – 11%, כך שלראשונה הרוב במפלגת השלטון האמריקנית מעדיף את הפלסטינים על פנינו. יהדות התפוצות, ברובה הגדול, מורטת את שערות ראשה נוכח הפער הבלתי נתפס בין הנעשה כאן לבין התקוות שלהם לגבינו. אחים ציונים, שהיו משענת של ממש למדינה, הולכים ומתייאשים מאתנו.
והעיקר – מיליוני אזרחים חוששים שישראל הופכת לדיקטטורה. חווינו נס במשך 125 שנה: החל מהקונגרס הציוני הראשון, היהודים השתיתו את הציונות על אדני הדמוקרטיה. בזכות זאת הציונות היא התנועה הלאומית היחידה שהצליח להקים מדינה (כמעט) ללא שפיכות דמים בין אחים. הדמוקרטיה היתה הדרך היחידה שבה חשבנו על עצמנו עד לפני חודשיים. והנה, כמה מופרך, בשל זעקות השבר המדומות בדבר הדחליל המכונה "דיקטטורה שיפוטית", ישראל עלולה להפוך, לפחות בתודעה של מיליוני אזרחים, לדיקטטורה.
מוסדות השלטון, האיזון ביניהם ועצם שלטון החוק עלולים לעמוד למבחן העליון בעוד תקופה קצרה אם וכאשר יתחולל המשבר החוקתי. "יד איש באחיו" כבר איננו סיפור תנ"כי מרוחק, אלא עובדה אפשרית, ממש מעבר לפינה.
הישראלים נוטים לשמרנות. בניגוד לחלקים רחבים מהעולם המערבי, בישראל חוגגים את המשפחה, את הקהילה ואת המסורת. החברה הישראלית זוכה במקום גבוה במדד האושר העולמי, בין היתר משום תכונות אלו. הישראלי איננו אטום בודד המסתובב לו במרחב ציבורי ניטרלי, אלא הוא "חלק" משלם גדול שהוא מרגיש בו ב"בית"; חלק מ"סיפור" מתמשך של עם עתיק שמנחיל את מורשתו לעולם כולו.
התנועה השמרנית הישראלית מעידה על עצמה שמטרתה היא "לתרגם את האינטואיציות השמרניות הנבונות והמפוכחות של הישראלים לשפה ברורה, למשנה סדורה אינטלקטואלית המיתרגמת למדיניות ציבורית מחושבת" ("אודות" באתר "שמרנות ישראלית"). אלו דברים המתיישבים על הלב. אבל – האם הם מתיישבים עם המציאות המהפכנית שמדירה שינה מעיני כולנו? האם המהפכה שומטת הלסת היא בגדר "מדיניות ציבורית מחושבת"?
אחי השמרנים, אם כנים אתם במשנתכם עליכם לצאת חוצץ, מיידית, נגד ההפיכה השלטונית. גם אם אתם סבורים שמיליוני האזרחים שבאופוזיציה (וקרוב לרבע ממצביעי הליכוד המתנגדים למהפכה) טועים בהבנת המהלך המכונה "רפורמת לוין", עליכם לכבד את העובדה שכך אחיכם חשים. מפאת שמרנותכם אינכם יכולים להרשות לעצמם להתנהל בביטחון עצמי שמצדיק את השינוי הקיצוני – בבחינת "מהר שלל חיש בז" – במציאות הישראלית בצורה כל כך נמהרת.
שמרני ישראל: צאו מיידית נגד ההפיכה המשטרית. חזרו לעצמכם.
פורסם לראשונה ב'מקור ראשון'.