דת ומדינה

למרות ההפסד בבחירות, כדאי למחנה הליברלי לזכור שלא הכל שחור

מאז הבחירות לכנסת ה-25 ועם השבעת הממשלה בשבוע שעבר ופרסום קווי היסוד וההסכמים הקואליציוניים, חצי מהעם שרוי באבל. גם חלק מאלו שתמכו במפלגות הקואליציה לא ממלאים פיהם שירה.

ולמרות המציאות המאתגרת שנוצרה בישראל – יש בה גם כמה וכמה נקודות אור שחייבים לקחת בחשבון. ראשית, הממשלות משפיעות על המציאות פחות ממה שמקובל לחשוב. שנית, הניסיון והפרספקטיבה מלמדים שהסכמים קואליציוניים הם במקרים רבים הצהרות ולא תוכנית פעולה. אבל, חשוב מכך, החברה הישראלית שונה, במובן העמוק של המילה, בכמה היבטים ערכיים ובלכידות שלה מכפי שמשתקף מהמערכת הפוליטית.

נכון, ההצהרות והניירות שנחתמים אינם מרמזים על עתיד מזהיר ואם כל האמור והכתוב בהם יתממש – אין ספק שישראל ניצבת בפני שינוי חוקתי רדיקלי, תביעות אגרסיביות מצד החרדים שיכבידו על הכלכלה והשוויון בנטל, תביעות הציונות הדתית שיובילו לאפליה גדולה יותר של המיעוט הערבי, סיפוח דה-פקטו או דה-יורה של יהודה ושומרון, פגיעה בזכויות להט"בים ועוד ועוד. ועדיין, מעבר לעובדה שאין לנו ארץ אחרת, ניתוח מפוקח יותר של המציאות, אחרי התפוגגות ההלם, מלמד בראש ובראשונה ממשלות משפיעות פחות על המציאות היום-יומית מכפי שמקובל לחשוב, גם כשהן מושלות ומוציאות לפועל מדיניות. מעבר לכך, עיון בהסכמים הקואליציוניים של 36 הממשלות שקדמו לממשלה החדשה מלמד כי מימוש ההתחייבויות שניתנו בהם הוא חלקי מאוד.

הממשלה החדשה אכן מייצגת תפיסות שמרניות מאוד ותשאף לקדם ראיית עולם יהודית אולטרה-אורתודוקסית. התקווה המשמעותית ביותר בהקשר זה הוא חברה הישראלית עצמה. רוב גדול של הישראלים הוא בעל דעות ליברליות הרבה יותר, ודווקא בנושאים שצפויים להיות דגליה של ממשלת נתניהו השישית. כך למשל, 61% מהישראלים מודאגים מהכוונה להגביל מצעדי גאווה ורק מיעוט (23%) תומכים בה. 61% גם תומכים במתן זכויות שוות לבני זוג מאותו המין. 75% תומכים בהפעלת תחבורה ציבורית בשבת, בפתיחה מסוימת של מסחר בשבת (56%) ובהנהגת נישואים אזרחיים (65%).

הפגנת הקהילה הגאה נגד הממשלה. צילום: גדעון מרקוביץ' TPS

זאת ועוד, יחסם של הישראלים למוסדות שמנהלים את שירותי הדת ולממסד הדתי שלילי מאוד (56%). גם ביחס לערכים דמוקרטיים המצב לא אבוד. 48% מהישראלים סבורים שהרכיב היהודי בישראל חזק מדי ושיש לחזק את הרכיב הדמוקרטי ורק קבוצה קטנה הרבה יותר (21%) רוצה לחזק את הרכיב היהודי. גם ביחס לבית המשפט העליון, הנמצא כעת על המוקד, דעתם של 47% מהישראלים שונות מהטרנד השולט בממשלה – הם סבורים שבית המשפט חלש מדי או שמידת כוחו מאוזנת. זאת, לעומת 40% מהישראלים שסבורים שהוא חזק מדי. את כל הנתונים לקחתי מסקרים שפורסמו בחודשים האחרונים על-ידי חדו"ש, "הארץ" והקונגרס הישראלי, "המכון הישראלי לדמוקרטיה" ו"המדד".

אבן ריחיים נוספת על הישראליות היא השסעים הקשים בחברה. המערכת הפוליטית, התקשורת והרשתות החברתיות יוצרות תחושה של מלחמת כל בכל שמאיימת להכריע אותנו בכל רגע. אבל היום-יום הישראלי דווקא נותן תקווה גדולה. הוא מתנהל על-פי רוב בהרמוניה, כשכל גווני החברה חולקים מרחב ציבורי משותף, מנהלים עסקים וחיים יחד מתוך תחושת קרבה ושותפות גורל, למרות הכל.

ראשי המפלגות בכנסת. צילום: שלו שלום TPS

אני לא מציע לנהוג כבת יענה, לטמון ראש בחול מול המציאות ולחייך. אבל עם שוך סערת הבחירות והקמת הממשלה החדשה, ולצד אתגרים גדולים שהיא עלולה להציב לשגשוגה ועתידה של ישראל, קיימת עדיין אפשרות ריאלית אחרת. מחוץ לממשלה ולבועה הדיגיטלית-תקשורתית יש אנשים רבים שחושבים אחרת, מתנהלים אחרת והם הבסיס גם לשינוי.

המאמר פורסם לראשונה בהארץ.