[addthis tool="addthis_inline_share_toolbox_2u16"]
חרדים

דעה: הנשים החרדיות מעוניינות בהפרדה, ויש לכבד את רצונן

בעולם שיש בו כל כך הרבה שוביניזם דוחה ומגעיל, טוב יהיה אם מפגינות למען זכויות הנשים לא יבזבזו את משאביהן ואת זמנן על בני ברק

החברה החרדית קידשה תמיד את מוסד הנישואין. השאיפה האולטימטיבית של הילד והילדה החרדית היתה להינשא ולהקים בית. כזה, שהאשה יודעת בו שהאיש הוא שלה בלבד, וכך גם האיש: אשתו החליטה לחיות אתו ולא תפזול לשום מקום אחר.

עיקרון מרכזי זה מקרין על צורת החיים, בעיקר על הפרדה בין בנים לבנות במרחב המשותף החרדי.

אם ההלכה היהודית מתירה קשר בין גבר לאשה רק לשם נישואין, ממילא נדרשת הפרדה בין המינים בכל תחום אחר. מגיל שלוש הכיתות בבתי הספר נפרדות, התפילות בבתי הכנסת בהפרדה בין גברים לנשים, וכך גם באירועים. הגברים בחתונה חרדית יושבים בצד אחד של האולם, והנשים בצד אחר, ומחיצה ביניהם בדרך כלל.

אין זו הדרה, ואין בכך שום גורם של אפליה. עיקרון זה נשמר בהקפדה, והוא בליבת צורת החיים החרדית.

השימוש הציני של גורמים אינטרסנטיים או פוליטיים במקרי־קצה הנובעים מעקרון ההפרדה, הוא פטרוני ועלוב. זכותי כאשה להחליט לחיות במרחב שקיימת בו הפרדה בין המינים. איש לא אילץ אותי להיות חרדית, איני מכריחה איש להיות חרדי. איני כופה את דעתי על שום אדם אחר, ואם מישהו מבקש להיכנס למרחב חרדי — אני מצפה שיפעל בנימוס ויכבד את העקרונות שם.

המסורת החרדית מכבדת את האשה; ההלכה דורשת: "אוהבה כגופו, מכבדה יותר מגופו". בעולם שיש בו כל כך הרבה שוביניזם דוחה ומגעיל, הייתי שמחה אם מפגינות למען זכויות הנשים לא יבזבזו את משאביהן ואת זמנן על בני ברק. אולי יחפשו את המקומות שמחפיצים בהם נשים? מזלזלים בהן? בוגדים?

כדאי לבדוק מדוע שיעור הגירושין בחברה החרדית הוא פחות משליש משיעור הגירושין בחברה הישראלית. לפני שתבואו בהמוניכן לחנך את בני ברק, כדאי שתעצרו ותחשבו: אולי לסגנון החיים שלנו יש גם יתרונות? אולי אתן, עם היותכן הכי משכילות והכי מבינות, יכולות עדיין ללמוד דבר או שניים מהאישה בבני ברק וממוסד הנישואין החרדי?

פורסם לראשונה ב'הארץ'