התנ"ך לא קורא למדינת ישראל בשמה, אבל הוא מדבר הרבה על כל התהליכים שמרכיבים את המדינה הזו. מאות נבואות בעשרות נושאים שונים מתארות בפירוט רב את הקמת מדינת ישראל ואת התהליכים שעובר העולם במקביל להקמת המדינה. כל הנבואות הללו קולעות למטרה למרות שהן נכתבו לפני אלפי שנים.
אי־אפשר לבנות גשר או כביש אם לא צופים מראש כמה עומס יהיה עליו בעתיד. בוודאי בתכנון עיר חייבים לחשוב על כל התרחישים האפשריים. בוודאי חייבים לעשות כן במבצע צבאי, בעסקים, ביחסים בין מדינות, ועל אחת כמה וכמה בחיים של העם כולו.
כדי לצפות נכון ולא מהרהורי ליבנו צריכים לדעת שיש חוקיות לחיי עם ישראל. יש חוקיות לתרבות האנושית כמעט כמו לכל דבר אחר בטבע. חלק ניכר מהתנ"ך עוסק בחוקיות הזו, ואפשר ללמוד עליה כשמסתכלים על העבר ועל ההווה של העם הזה שחי כבר אלפי שנים (דברים לב, ז).
התנ"ך לא קורא למדינת ישראל בשמה, אבל הוא מדבר הרבה על כל התהליכים שמרכיבים את המדינה הזו. מאות נבואות בעשרות נושאים שונים מתארות בפירוט רב את הקמת מדינת ישראל ואת התהליכים שעובר העולם במקביל להקמת המדינה. כל הנבואות הללו קולעות למטרה למרות שהן נכתבו לפני אלפי שנים. אין ספק שמי שכתב אותן הכיר היטב את החוקיות של העם הזה. וכשיודעים את החוקיות – יודעים את העתיד.
הכול כמובן מתחיל בעשרות נבואות על חזרת עם ישראל לארצו מכל קצוות תבל – "וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה. אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ" (דברים ל, ג–ד). וכן רבים רבים.
נבואות שמתגשמות במאה השנים האחרונות: בסוף מלחמת העולם הראשונה היו בארץ ישראל 54 אלף יהודים, שהם כחצי אחוז מהעם היהודי. במשך מאה שנה התקבצו לארץ ישראל כשבעה מיליון יהודים מ־102 מדינות, שהם כ־50% מהעם. רואים בחוש את מימוש הנבואה על קיבוץ גלויות.
אפשר להתקבץ ולגור בארץ ישראל תחת שלטון טורקי, ערבי או בריטי, אבל יש עשרות נבואות שאומרות כי בני ישראל ישלטו בארץ ישראל ולא יהיו משועבדים יותר לאומות העולם כמו שהיה אלפי שנים. כך אומר ירמיה (ל, ח): "וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה' צְבָאוֹת אֶשְׁבֹּר עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ וּמוֹסְרוֹתֶיךָ אֲנַתֵּק וְלֹא יַעַבְדוּ בוֹ עוֹד זָרִים". ולמרות שהנבואה שלו היא תפנית בחיי העם הזה, היא התגשמה.
הנביאים מדברים על ניצחונות עם ישראל על מדינות רבות – למשל בספר ויקרא (כו, ז–ח): "וּרְדַפְתֶּם אֶת אֹיְבֵיכֶם וְנָפְלוּ לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב: וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה וּמֵאָה מִכֶּם רְבָבָה יִרְדֹּפוּ וְנָפְלוּ אֹיְבֵיכֶם לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב" – אף שבמשך אלפיים שנה לא אחזנו בנשק ולא אזרנו אומץ לעמוד מול העמים שפרעו בנו וגירשו אותנו מכל מדינה אפשרית. התרחש בנו שינוי משמעותי; רדפנו את אויבינו וכיום ישראל נחשבת מעצמה ביטחונית.
הנבואות מדברות על השפע הכלכלי של עם ישראל בארצו (דברים כח, יב: "יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ וּלְבָרֵךְ אֵת כָּל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה"), שפע שהולך ומתעצם משנה לשנה. מדינת ישראל נמצאת ברשימת המדינות המובילות בתוצר הלאומי הגולמי לנפש.
הנביאים מדברים על תוחלת חיים ארוכה של יהודים בארץ ישראל (דברים יא, כא: "לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ"). לפי דוח של ארגון הבריאות של האו"ם אנחנו בעשירייה המובילה בעולם בתוחלת חיים. אם מחשבים את תוחלת החיים של היהודים במדינת ישראל, רואים שמשה דייק לחלוטין ממרחק של 3,300 שנה. הוא ידע מה הוא אומר.
הנביאים מדברים על החוכמה של עם ישראל – למשל בנבואת משה בספר דברים (ד, ו): "וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן אֵת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאָמְרוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה". לפי גודלו של העם (0.19%) היה ראוי שיקבל אולי־אולי שני פרסי נובל, אבל העם הזה תרם לאנושות מה שלא תרם שום עם אחר. על תרומתו הוא קיבל פי 120 פרסים מגודלו הקטנטן (דברים ז, ז).
הנביאים מדברים על כך שארץ ישראל הפורייה תהיה שוממה אלפיים שנה, קדחת, ביצות ומלריה – למשל בספר דברים (כט כא–כב): "וְאָמַר הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן בְּנֵיכֶם אֲשֶׁר יָקוּמוּ מֵאַחֲרֵיכֶם וְהַנָּכְרִי אֲשֶׁר יָבֹא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה וְרָאוּ אֶת מַכּוֹת הָאָרֶץ הַהִוא וְאֶת תַּחֲלֻאֶיהָ אֲשֶׁר חִלָּה ה' בָּה. גָּפְרִית וָמֶלַח שְׂרֵפָה כָל אַרְצָהּ לֹא תִזָּרַע וְלֹא תַצְמִחַ וְלֹא יַעֲלֶה בָהּ כָּל עֵשֶׂב", וכולי. הם גם מנבאים שכשישובו בני ישראל אל הארץ, הכול יתהפך והארץ תיתן פרייה בעין יפה – למשל בנבואת יחזקאל (לו, ח–י): "וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל כִּי קֵרְבוּ לָבוֹא. כִּי הִנְנִי אֲלֵיכֶם וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם וְנֶעֱבַדְתֶּם וְנִזְרַעְתֶּם. וְהִרְבֵּיתִי עֲלֵיכֶם אָדָם כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל כֻּלֹּה וְנושְׁבוּ הֶעָרִים וְהֶחֳרָבוֹת תִּבָּנֶינָה. וְהִרְבֵּיתִי עֲלֵיכֶם אָדָם וּבְהֵמָה וְרָבוּ וּפָרוּ וְהוֹשַׁבְתִּי אֶתְכֶם כְּקַדְמוֹתֵיכֶם וְהֵטִיבֹתִי מֵרִאשֹׁתֵיכֶם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' ". כך ממש קורה מול עינינו.
הנביאים מדברים על בניין ירושלים – למשל בנבואת זכריה (ב, ח): "וַיֹּאמֶר אֵלָיו רֻץ דַּבֵּר אֶל הַנַּעַר הַלָּז לֵאמֹר פְּרָזוֹת תֵּשֵׁב יְרוּשָׁלִַם מֵרֹב אָדָם וּבְהֵמָה בְּתוֹכָהּ" – דבר שלא קרה אלפיים שנה וקורה עכשיו. הנביאים מדברים גם על המעמד הבינלאומי המשתפר (ישעיהו ס, טו: "תַּחַת הֱיוֹתֵךְ עֲזוּבָה וּשְׂנוּאָה וְאֵין עוֹבֵר וְשַׂמְתִּיךְ לִגְאוֹן עוֹלָם מְשׂוֹשׂ דּוֹר וָדוֹר"). מספר המדינות שיש להן יחסים דיפלומטיים עם ישראל הכפיל את עצמו בשלושים השנים האחרונות.
הנביאים מדברים על היותנו מדינה עם שמחת חיים גדולה (ירמיה לא, יא: "וּבָאוּ וְרִנְּנוּ בִמְרוֹם צִיּוֹן וְנָהֲרוּ אֶל טוּב ה' עַל דָּגָן וְעַל תִּירֹשׁ וְעַל יִצְהָר וְעַל בְּנֵי צֹאן וּבָקָר וְהָיְתָה נַפְשָׁם כְּגַן רָוֶה וְלֹא יוֹסִיפוּ לְדַאֲבָה עוֹד. אָז תִּשְׂמַח בְּתוּלָה בְּמָחוֹל וּבַחֻרִים וּזְקֵנִים יַחְדָּו וְהָפַכְתִּי אֶבְלָם לְשָׂשׂוֹן וְנִחַמְתִּים וְשִׂמַּחְתִּים מִיגוֹנָם"), ובאמת ישראל נמצאת במקום התשיעי בעולם במדד האושר של האו"ם לשנת 2021 (ובני ברק היא אחת הערים השמחות ביותר בעולם).
אי־אפשר במאמר קצר לעבור על כל הנבואות שמתארות את מאפייניה הרבים של מדינת ישראל. כל הנבואות הללו כתובות בכל אחד מספרי הנביאים בשפה המפורשת ביותר האפשרית. הן אינן כתובות ברמזים המשתמעים לשתי פנים. אין אח ורע בכל התרבות האנושית לנבואה אחת שמתגשמת אחרי כל כך הרבה זמן, בוודאי אין אח ורע לסדרת נבואות שמתגשמות אחרי אלפי שנים. מסתבר שמי שכתב את הנבואות הללו הבין את החוקיות של עם ישראל ומדינת ישראל.
כמו הנבואות הללו ישנן גם כל הנבואות שמתארות בבהירות את מאפייני הגלות שהיינו בה אלפיים שנה. הן מתארות את הפיזור במדינות רחוקות (דברים כח, סד–סז: "וֶהֱפִיצְךָ ה' בְּכָל הָעַמִּים מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד קְצֵה הָאָרֶץ […] וּבַגּוֹיִם הָהֵם לֹא תַרְגִּיעַ וְלֹא יִהְיֶה מָנוֹחַ לְכַף רַגְלֶךָ"). כן מתארים הפסוקים את האנטישמיות שרדפה אחרינו כמעט לכל מקום, את הגירושים הרבים ממדינה למדינה, את הפחדנות שאחזה אותנו כאלפיים שנה (ויקרא כו, לו: "וְהַנִּשְׁאָרִים בָּכֶם וְהֵבֵאתִי מֹרֶךְ בִּלְבָבָם בְּאַרְצֹת אֹיְבֵיהֶם וְרָדַף אֹתָם קוֹל עָלֶה נִדָּף וְנָסוּ מְנֻסַת חֶרֶב וְנָפְלוּ וְאֵין רֹדֵף"), את שממת הארץ במשך אלפי שנים, ארץ שהייתה פעם זבת חלב ודבש (ויקרא כו, לב: "וַהֲשִׁמֹּתִי אֲנִי אֶת הָאָרֶץ וְשָׁמְמוּ עָלֶיהָ אֹיְבֵיכֶם הַיֹּשְׁבִים בָּהּ).
חרף כל אלה מתארים הנביאים כי העם לא יִכְלה למרות כל הרדיפות הקשות (ויקרא כו, מד: "וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם"), וכי הוא לא יאבד את הזהות היהודית שלו (ישעיהו נט, כא: "וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר ה' רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ אָמַר ה' מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם"). אין ספק שהנביאים ידעו על מה הם מדברים.
הנביאים כולם מדברים על ההתקדמות התרבותית של האנושות שמתרחשת תוך כדי ההתקדמות של עם ישראל. די להשוות את החזון של "וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת" (ישעיהו ב, ד) למציאות שבה חתמו רוב מדינות העולם בשנת 1992 על אמנה לצמצום הנשק הגרעיני הכימי והביולוגי ב־80%. אין ספק שאנחנו בדרך הנכונה.
יש נבואות על ביטול ממשלות הזדון מהעולם (ישעיהו יא, ט: "לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי"). וכל אחד יודע כי העולם משתחרר והולך מדיכוי ועבדות. אנו רואים התמעטות של הדיקטטורות של עריצות, דיכוי ורשע ועלייה רציפה במספר המדינות הדמוקרטיות. אנו רואים גידול בהשכלה של האנושות – מ־10% יודעי קרוא וכתוב עלה העולם ל־87% יודעי קרוא וכתוב (ישעיהו יא, ט: "כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים").
יש עדיין ממשלות זדון, ויש עדיין ניצול ובערות בעולם. לימוד החוקיות של העולם אומר לנו כי אנחנו פועלים ועובדים בכיוון הנכון. חשוב להכיר את המתווה כדי לדעת שאנחנו פועלים בכיוון הנכון ולא בכיוון הלא־נכון. העובדה שיש מתווה וחוקיות לתרבות העולם ולתרבות עם ישראל אינה משחררת אותנו מאחריות, אלא להפך. אלוקים התווה את הדרך, והעבודה נעשית על ידינו.
כשיש מתווה ותוכנית חיים לעם ישראל ולעולם, אנחנו יכולים לצפות את המשך התהליך. תהליך העלייה לארץ שמתרחש כבר יותר ממאה שנים לא ייעצר. אלוקים לא עושה חצי עבודה (ישעיהו סו, ט). בניין הארץ ובניין ירושלים יימשך. הניצחון על אויבינו יימשך, וכך תימשך ההתפתחות התרבותית והמוסרית של העולם כולו.
תפקידנו כעם הוא להבין את התוכנית הזו ולפעול יחד איתה ולא נגדה. תפקידנו הוא להביא ברכה לאנושות. "וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה" (בראשית יב, ג). לשם כך נבחרנו, לשם כך נבחרה ארץ ישראל, לשם כך נבחרה ירושלים. בשם ה' נעשה ונצליח.
הרב שמואל אליהו הוא רבה של העיר צפת, אב בית הדין הרבני למניעת הטרדות מיניות במגזר החרדי־דתי, חבר מועצת הרבנות הראשית ונשיא איגוד רבני הקהילות.