הטרנד שכבש את טיקטוק, ובו צעירים מביעים תמיכה בבכיר אל קאעידה שעמד מאחורי מתקפת הטרור ב-11 בספטמבר, צריך להדאיג גם אותנו. מי שהגו את הרעיון, כנראה שאבו השראה מדמות הליצן שהופך לרוצח וסוחף אחריו המונים. למרבה הצער, זה מצליח להם
טרנד הטיקטוק המדאיג, שבמסגרתו צעירים מצטטים את מכתבו של בן לאדן בטיקטוק, הפך לוויראלי בתוך 24 שעות. אם יש מי שעדיין מזלזלים באויבינו גם אחרי מאורעות 7 באוקטובר ואחרי מסע ההסברה העולמי האחרון שלהם בעזרת הדור הצעיר, כדאי שיפנימו: עומד מולנו יריב סופר-מתוחכם ודרוך.
הטרנד של ציטוטי בן לאדן יושב על הנרטיב הפסיכולוגי של "ג'וקר", שובר הקופות ההוליוודי מ-2019. הוליווד עשתה מזה מיליונים, ומי ששאב השראה מהסרט והשתמש בה כדי למסגר מחדש את מתקפת הטרור הרצחני ב-11 בספטמבר 2001, קורא היטב את המפה.
"ג'וקר" הוא מותחן פסיכולוגי, המגולל את סיפורו של ליצן כושל שתלאות החיים הופכות אותו לרוצח פסיכופט. הסרט גורם לצופה להיכנס לנעליו של הגיבור הרשע, לרחם עליו, לכאוב את סיפור חייו – ובעקבות כך, להזדהות עם הטירוף שלו ולהצדיק את הרציחות שהוא מבצע כפעולת נקמה.
מדובר בסרט אלים, שגם כשיצא לאקרנים בארה"ב עורר חשש שיעודד מעשי אלימות. הסרט מפעיל על הצופה מניפולציה פסיכולוגית, שמעלה בו תהיות מתחום המוסר: האם מותר למי שהחיים אכזבו אותו להפוך לרוצח המונים? האם מותר ומוצדק לנקום רק כי פגעו בך? הצופה מתבלבל ומתחיל לחשוב שאלימות, קשה ככל שתהיה, עשויה להיות לגיטימית כל עוד יש לה הסבר מספק ומנומק היטב. סרט שבו אלימות ממוסגרת מחדש כדבר מוצדק, או הרואי, הוא ללא ספק סרט מסוכן.
סצנת הסיום של "ג'וקר", לא תאמינו, חוזה במובן מסוים את טרנד הטיקטוק האחרון: המונים בניו יורק הופכים לחסידים של הג'וקר. הם מעריצים את הגיבור החזק, זה שיש לו כוח לנקום ולשחרר את הכעסים הכמוסים שהחוק והמוסר אינם מתירים לבטא. הם עוטים על פניהם את מסכת הג'וקר, ובכך מקבלים השראה – וגם רישיון – לבצע מעשי ונדליזם ברחבי העיר.
מסגור מחדש כזה אפשר למצוא גם במכתב של בן לאדן שמופץ כעת בטיקטוק, שבו הוא מתרץ את פעולת הטרור הרצחנית שלו כמעשה מוסרי והירואי, שנועד לנקום את נקמתם של נטולי הכוח. בכך הוא ממסגר את עצמו כגיבור. הצעירים שהפיצו בטיקטוק את הסרטונים התנהגו בדיוק כמו אותו המון משולהב שהולך אחרי הג'וקר, המון שנפל קורבן למניפולציה פסיכולוגית מחוכמת.
להתגבר על העצם בגרון
גם הבחירה דווקא ב-11 בספטמבר היא כמובן לא מקרית. כדי שהחותם הזה לא יהפוך לעצם בגרון של הקבוצה הפרו-פלסטינית, נוצר צורך למצוא פתרון מהיר להקטנת צל הכבד של אסון התאומים, שהותיר כתם כבד על הזהות המוסלמית. אותה שנאה שחוו המוסלמים בארה"ב אחרי 11 בספטמבר, עלתה גם בישראל אחרי טבח 7 באוקטובר. לא מפתיע לגלות שעם פרוץ מלחמת חרבות ברזל נרשמו בארץ תקריות שמעידות על אסלאמופוביה.
וכך, כדי להנמיך את להבות השנאה שהחלו לטפס אחרי הטבח, ועל רקע ההקשר לאסון התאומים, קיבלנו את טרנד הטיקטוק עם מכתב בן לאדן: אירוע טרור אכזרי ממוסגר מחדש כסיפור הירואי ומוסרי של סיוע לחלשים. ולמרבה התסכול, הם עשו יופי של עבודה.
"ג'וקר" היה סרט שובר קופות. האם גם אנחנו חיים בסרט? גרוע מכך – נראה שזו המציאות שלנו.
הכותבת היא עמיתה במכון למדיניות העם היהודי, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה, תקשורת וכלכלה ותואר שני בפסיכולוגיה חברתית-פוליטית מהאוניברסיטה העברית
קרדיט תמונה: Shutterstock, thomas koch