חרדים

ההנהגה החרדית תשמח לתמונות של בחורי ישיבה בדרך לכלא צבאי. אסור לתת לה אותן

החלטת בג"ץ, שחייבה את המדינה לגייס חרדים, נתנה לישראל הזדמנות אחרונה להטות את הספינה ולהציל את עצמה. אבל הפסיקה לבדה לא תביא לשינוי: רק סנקציות יעילות יובילו את בני המגזר להתייצב בבקו"ם.

פסיקת בג"ץ בנושא גיוס חרדים יכולה להיות נקודת מפנה היסטורית. רגע לפני שכבר לא יהיה אפשר לשנות, בג"ץ נותן לחברה הישראלית הזדמנות לחזור למסלול ולהציל את עתידה של ישראל. אבל פסיקת בג"ץ לבדה לא תביא לשינוי; כדי שהחרדים יתגייסו וישתלבו בחברה הישראלית, צריך להפעיל סנקציות משמעותיות. ההנהגה החרדית רוצה תמונות של שוטרים צבאיים מעלים בחורי ישיבה לאוטובוסים בדרך לכלא הצבאי. את זה אסור לעשות. אבל יש שורה של כלים שאפשר להפעיל כדי להביא את החרדים לבקו"ם ולאפשר לישראל להמשיך ולהתקיים.

שבע שנים חיכה בג"ץ שהכנסת תחוקק חוק גיוס ראוי. ארכה ועוד ארכה, וטלאים משפטיים בזה אחר זה, אפשרו לתלמידי הישיבות לא להתגייס גם בהיעדר חוק גיוס. בג"ץ המתין. לאחר שכלו כל הקיצין, ולנוכח המלחמה בדרום והסיכון למלחמה בצפון, בג"ץ בפסיקה היסטורית חייב את המדינה לגייס את החרדים.

העתירות, הדיון בבג"ץ עליהן ושפתו של פסק הדין כבר לא עוסקים רק בשוויון. גיוס חרדים הפך לצורך קיומי. אם עד 7 באוקטובר חשבנו שצה"ל יכול להיות "צבא קטן וחכם", המציאות טפחה על פנינו באכזריות. צה"ל, המנהל את המלחמה הארוכה בתולדות ישראל, משווע לחיילים. כך עכשיו, וכך גם בטווח הנראה לעין. הסד"כ שלו חייב להיות גדול הרבה יותר. זה כבר לא רק "שוויון בנטל"; זה מאבק על הישרדותנו כאן.

החרדים מונים היום כ-1.36 מיליון נפש, ו-60% מהם בני פחות מ-20. בשנת 2030 כל צעיר ישראלי רביעי יהיה חרדי. המספרים הללו דרמטיים בהיבט של מועמדים לשירות ביטחון. כבר כיום יש 13 אלף צעירים חרדים במחזור גיוס, והם מהווים כ-10% מכלל המחזור. השיעור הזה ילך ויעלה במהירות ושיעורם של החרדים מכלל המועמדים לגיוס צפוי להיות משמעותי. בלעדיהם, לא יהיה אפשר לקיים את הצבא. מבחינה מספרית, אבל גם כדי לקיים את מודל "צבא העם" – חייבים לגייס את כולם.

תגובות המנהיגים החרדים לפסיקת בג"ץ מעידות שמבחינתם מה שהיה הוא שיהיה. גם רוב החרדים לא רוצים להתגייס. אם בשבועות שלאחר 7 באוקטובר הייתה תקווה שמשהו ישתנה גם אצל החרדים, היא נגוזה מזמן. רק שיעור קטן מביניהם, כ-10%-20%, סבורים שיש מקום לגייסם. שיעור הנכונים להתגייס בפועל מזערי.

במילים אחרות, גיוס חרדים חייב לעבור דרך נקיטת סנקציות משמעותיות על מי שלא יתגייס.

כדי להביא לגיוס חרדים, לא די לחייבם להתגייס או לשלוח להם צווים. יש להוסיף לכך צעדים משלימים, על פי העקרונות הבאים:

  • כל החרדים יתגייסו למעט מכסת פטורים קטנה ("עילויים").
  • חובת הגיוס היא אישית ולא קהילתית, קרי, כולם מתגייסים ללא שימוש ב"יעדים" ו"מכסות" כמו שעשו כל החוקים עד כה.
  • חרדי שלא יתגייס יוגדר כעריק. הוא לא ייכלא, אבל יישא אות קלון פלילי, לא יוכל לצאת מהארץ, לא יוכל לעבוד בשירות המדינה ועוד.
  • דחיית שרות לשם לימוד תורה לא תהיה ארוכה יותר משלוש שנים
  • גיוס חרדים יהיה לכלל צה"ל (במסגרות מותאמות).
  • תיפסק התמיכה באורח החיים החרדי ללא משרתים: מוסד שבו לומדים מי שלא שירתו, לא יזכה למימון מהמדינה.
  • מי שלא שרת לא יקבל הטבות מהמדינה שמעבר לתמיכה סוציאלית בסיסית (דוגמת שירותי בריאות).
  • משרתים בצבא יקבלו העדפה בכל משאב מדינתי-מכרזי מקרקעין, עבודה בשירות המדינה ועוד.

אחד החששות המוצדקים של החרדים הוא פגיעה בזהותם במהלך השירות הצבאי. כדי לאפשר להם שירות שיעלה בקנה אחד, ככל האפשר בנסיבות צבאיות, עם אורח החיים החרדי, על הצבא לבנות מסגרות מותאמות. פתרון אפשרי לכך הוא הקמת חיל גבולות, שבו החרדים ישרתו בבסיסים מובחנים באופן ש"יגן" על זהותם.

פסיקת בג"ץ היא צעד משמעותי מאוד. היא קובעת לראשונה כי החרדים חייבים להתגייס לאלתר. כדי לגייסם הלכה למעשה, יש לנקוט בשורה של צעדים משלימים, בהם הטלת סנקציות משמעותיות על מי שלא יתגייס, בצד הכנה של הצבא לקליטת חרדים לשירות המותאם להם, במספרים משמעותיים. כל זה חייב לקרות גם כי צריך שוויון, אבל בעיקר כי בלי שירות חרדים, לא נוכל לשרוד מול האתגרים הביטחוניים שבפתח.

פורסם בוואלה.