הליכה בדרך התורה והמצוות צריכה להוסיף ברכה ושמחה, צדק וחסד, משמעות וערך, חריצות ויצירתיות. אם בזכות כל הטוב הזה יצמח התוצר המקומי הגולמי השנתי של מדינת ישראל "רק" בשני אחוזים בממוצע יותר משאר המדינות המפותחות בתוך דורות ספורים עם ישראל היושב בארצו ימנה עשרות מיליונים ויוביל את העולם מבחינה ערכית, מדעית וכלכלית.
תעודת הזהות של עם ישראל היא החזון להקים בארץ ישראל עַם גדול ומבורך שדבק בערכי האמונה, הצדקה והמשפט ומביא ברכה לכל משפחות האדמה. וכמו שאמר ה' לאברהם אבינו בעת שהועיד אותו לתפקיד הגדול הזה: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם: לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה. וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה" (בראשית יב, א–ג). יָדע ה' את מחויבותו העמוקה של אברהם אבינו לאמונה בה', הכוללת הזדהות עם האידאלים האלוקיים ורצון אינסופי להביא טובה, ברכה ותיקון לכל גויי הארץ ולכל בני האדם, שנאמר: "וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם וְנִבְרְכוּ בוֹ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ. כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט לְמַעַן הָבִיא ה' עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו" (בראשית יח, יח–יט). כדי שנוכל להגשים את החזון הגדול נתן לנו ה' את התורה, כדי שלאור הדרכתה ומצוותיה נעסוק ביישובו של העולם, ונקים מוסדות ממלכתיים שיהיו מחויבים להנחלת ערכי האמת והטוב.
חזון זה האיר את ימי גלותנו הארוכים, העניק לנו כוח לסבול את הייסורים והעצים את האמונה שיום יבוא ונחזור לארצנו האהובה, נירש אותה ונפריח את שִממותיה, והארץ תחזור לתת את יבולה הטוב, ונזכה להגשים את החזון הגדול של עם ישראל לדורותיו, ותתפשט הברכה לכל משפחות האדמה.
ברכה בדרך הטבע וההיגיון
חשוב מאוד להדגיש: אין הכוונה שהציות לצו האלוקי יביא את הברכה בדרך נס. התפיסה המוטעית שגורמת לאדם לסמוך על הנס הביאה לחטא המרגלים וגרמה לכל דור יוצאי מצרים למות במדבר. רק בניהם, שהיו מוכנים להילחם יחד עם יהושע על כיבוש הארץ ויישובה בלא לסמוך על הנס, זכו להיכנס לארץ ולנחול אותה. גם בעת החדשה, המחשבה שאם נקיים את המצוות, ה' יקבצנו לארצנו בדרך נס, הובילה שוב ל"חטא המרגלים", ובעקבותיו רבים לא נענו לקריאה הציונית לעלות לארץ ונותרו בגולה, ודוכאו תחת השלטון הקומוניסטי, ונרצחו בידי הנאצים ועוזריהם, ורבים אחרים איבדו את התקווה לנס והתבוללו בגויים. לכן חובה עלינו לחזור ולשנן שהדרכת התורה היא שעל ידי המצוות נזכה להיטיב את דרכינו, והאדם, על כל יצריו, נטיותיו וכישרונותיו, יצליח יותר לבחור בטוב, והעם, על כל מרכיביו, יזכה לבנות מוסדות ציבור שיבטאו ערכים של אמת וטוב. וכך עם ישראל יזכה בדרך הטבע וההיגיון לברכה בכל תחומי החיים, באופן שהכול יבינו שאכן כן, כאשר דבקים באמונה ובוחרים בטוב, הטוב הכללי מתרבה, והחיים נעשים בעלי משמעות ומלאי ברכה.
הינה הגיעה השעה
בחסדי ה', על ידי מסירות נפשם של החלוצים והלוחמים זכינו וקמה מדינת ישראל, ובהשראת האמונה והתורה היא הולכת ומשגשגת, ויש בידינו הזדמנות נפלאה להיות שותפים להמשך קידומה של מדינת ישראל. אנסה לצייר את הדרך להגשמת החזון לאור הדרכת התורה.
עבודה – בתורה אנו לומדים על הערך העצום של העבודה. האבות היו חרוצים בעבודתם וזכו לברכה. גם כאשר היו ליעקב אבינו כל הסיבות להתרשל בעבודתו, עבד בחריצות ובנאמנות וזכה לשמוח בעמלו. מצוות והלכות רבות מכוונות אותנו לכבד את העובד ואת עבודתו. ככל שנזכה לחנך יותר לערך העבודה, כך נזכה לעובדים חרוצים ונאמנים רבים יותר, ותרבה הברכה.
אמת ומשפט – מצוות רבות מדריכות אותנו להיות אנשי אמת, לעמוד בהבטחתנו שהמעסיק ישלם את מלוא שכרו של העובד ולא יעכב את שכרו אפילו ביום אחד; וכן העובד צריך לעבוד בנאמנות ולעמוד במה שהתחייב לו; וכן אנשי עסקים וסוחרים צריכים לנהוג ביושר, לא יונו ולא ירמו. "הן" שלהם יהיה "הן", ו"לאו" שלהם יהיה "לאו".
אולם אין די בחינוך אישי לערכי האמת, שכן לעיתים יִצרו של האדם גובר עליו לרמות ולגנוב, או להתעצל ולא לקיים את מה שהתחייב לו. לכן נצטווינו בתורה להקים מערכת משפט מלוּוה בשוטרים שיאכפו את הדין, ושיהיו השופטים שופטי צדק, נקיי כפיים, ולא יישאו פנים לחזקים ולעשירים. ככל שמערכת המשפט חזקה ואמינה יותר, כך מונעים מראש סכסוכים, שכן החזקים יודעים שאם ינסו לרמות, ישנה מערכת משפט שתמנע זאת מהם, וגם כאשר יתגלעו סכסוכים, כפי המקובל בחברה אנושית, המשפט יהיה משפט צדק שיניח את דעתה של החברה.
יש להעריך שבדרך הטבע, בעקבות החינוך לערך העבודה, האמת והמשפט, המערכת הכלכלית כולה תשגשג, יהיה משתלם יותר ליזום, להשקיע, לרקום שותפויות ולייצר. בכך ירבו העובדים ויתמעטו המובטלים, ותרבה הברכה ליחיד ולחברה, לתפארת העם והארץ.
מדע – התורה מתייחסת בכבוד עצום למדע, עד שאמרו שככל שחסר לאדם חוכמה אחת מחוכמות העולם, כך חסר לו כנגד זו מאה חלקים בתורה (הגר"א, הרב קוק). המדעים מגלים את החוכמה האלוקית שבמעשה בראשית. בנוסף, המדע מועיל מאוד לאדם, לרווחתו ולבריאותו, ופיתוחו בכלל ערך העבודה ויישוב הארץ. לפיכך בחינוך היהודי הנכון צריך להיות עידוד רב ללימוד המדעים, כל תלמיד לפי יכולתו, ולעידוד המוכשרים לעסוק בפיתוח המדע לשם הגדלת הדעת ולשם הטבת חייהם של האנשים והחברה. בזכות חינוך כזה נוכל לקוות להעמיד מדענים רבים יותר שיתרמו לאנושות, ואף העובדים למיניהם יעמיקו בהבנת עבודתם וירחיבו בתחומים נוספים, ומתוך כך יוכלו כולם להעשיר את עבודתם ברעיונות חדשים ולהיות עובדים מצטיינים ולתרום לחברה כולה.
ערכי המשפחה – מצוות רבות בתורה נועדו להעצים את הנאמנות והאהבה שבין בני הזוג, עד שאמרו שאיש ואישה שזכו לחיות באהבה ובנאמנות – שְכינה שורה ביניהם, שכן האחדות האלוקית מתגלה בזעיר אנפין באחדות שביניהם. המצווה היא שהאיש ידאג לרווחתה ושמחתה של בת זוגו לא פחות ממה שהוא דואג לעצמו, והיא תדאג לרווחתו ושמחתו לא פחות ממה שהיא דואגת לעצמה. כמו כן ציוותה התורה "פרו ורבו". החובה מהתורה בן ובת, ומדברי חכמים ארבעה, והמוסיף נחשב מהדר במצווה. בד בבד מצוות רבות עוסקות בחינוך הילדים, ומנגד – מצווה לילדים לכבד את הוריהם. השבתות והחגים שנפגשים בהם מתוך עונג ומנוחה מעניקים זמן איכות לחינוך הילדים.
בזכות כל מערכת הערכים והמצוות הללו יש לשער שלמרות כל הפיתויים והקשיים, אנשים רבים יותר יזכו לזוגיות נאמנה ולשמחה מעצימה ויוכלו לחנך את ילדיהם להמשיך בדרכם. מעבר לטוב העצמי שבחיי משפחה טובים, יש בכך תרומה לחברה, שכן אנשים שחיי המשפחה שלהם טובים, הם בדרך כלל יציבים יותר בעבודתם ומסוגלים לתרום יותר לחברה, ואף מצליחים לחנך טוב יותר את ילדיהם להתמיד בלימודיהם, לרכוש השכלה גבוהה ומקצוע ולתרום לחברה ולעם.
בנוסף, ככל שנצליח יותר לחנך לערכי המשפחה, נזכה לצמיחה דמוגרפית, שכאשר היא נלווית לחינוך טוב לתורה, למדע ולעבודה, היא תורמת לחברה ולכלכלה מכל הבחינות. העולם מחולק כיום כך: בחברות מפותחות מבחינה מדעית וכלכלית המשפחה מתפוררת וישנה דעיכה דמוגרפית, האוכלוסייה מזדקנת, ובשלב הבא גם הכלכלה נפגעת. מנגד, חברות נחשלות מבחינה מדעית וכלכלית צומחות דמוגרפית, אלא שבאין צמיחה כלכלית ומדעית, העוני גובר. אנחנו, במדינת ישראל, מצליחים להקים חברה שיש בה גם צמיחה דמוגרפית וגם צמיחה כלכלית ומדעית. לצערנו לא תמיד מדובר באותם האנשים, אולם ככל שנזכה לדבוק במכלול ערכי התורה, כך נזכה שאנשים רבים יותר יצליחו בשני התחומים כאחד, באופן שהקידמה הכלכלית והמדעית תעצים את המשפחה, והמשפחה תעצים את הקידמה הכלכלית והמדעית.
לימוד התורה – כדי לקיים את כל הערכים הללו ישנה מצווה לקבוע עיתים לתורה, שבהם אנחנו חוזרים ולומדים את כל המצוות העוסקות ביושר ובאמת, בערך העבודה והיצירה. מלימוד התורה נוכל גם לשאוב השראה לפתח רעיונות חדשים ולמצוא פתרונות לבעיות מסובכות. לשם כך צריך לשים לב שלימוד התורה יהיה אכן קודש הקודשים – מצד אחד בעל המעמד החשוב ביותר, ומן הצד האחר, שממנו המבוע לכול, באופן שאינו דוחק את מקומם של העבודה והמדע אלא מעצים אותם. כמו כן יש לשים לב שהשמרנות הדתית לא תמנע חופש יצירה ואחריות לשנות ולתקן את העולם, ומנגד – שערכי החירות לא ימנעו דבקות בערכי מוסר ומשפחה.
הברכה
הרי שהליכה בדרך התורה והמצוות צריכה להוסיף ברכה ושמחה – למשפחות, שאר רוח – למערכת החינוך, צדק וחסד – לחברה, משמעות וערך – ליחיד, חדשנות – למדע, חריצות ויצירתיות – לעבודה, הפריה – לאמנויות, מרץ – לכלכלה, יושר – לעסקים. אם בזכות כל הטוב הזה יצמח התוצר המקומי הגולמי השנתי של מדינת ישראל "רק" בשני אחוזים בממוצע יותר משאר המדינות המפותחות, והפיתוח המדעי לטובת האנושות ימשיך להתקדם בעקביות "רק" בשני אחוזים יותר מהמדינות המפותחות, והצמיחה הדמוגרפית המבורכת תימשך כפי שהיא בחברה הדתית, כי אז בתוך דורות ספורים עם ישראל היושב בארצו ימנה עשרות מיליונים ויוביל את העולם מבחינה ערכית, מדעית וכלכלית.
ויהודי התפוצות ישתוקקו לעלות ולהצטרף להצלחה, ואף צאצאי ישראל שאבדו לנו בלחץ ייסורי הגלויות יבקשו לברר את שורשיהם ולשוב לעמם ולארצם. ועם גדול עצום ורב יבשר אמונה וצדק לעולם, יסלול דרכים לחינוך מוסרי ולפיתוח אינטלקטואלי לטובת האנושות, יחדש שיטות וטכנולוגיות לאריכות ימים ולאיכות חיים, ונזכה לראות את התגשמות הגאולה כחזון הנביאים: "וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם. וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלוֹהֵי יַעֲקֹב, וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו, כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלָיִם" (ישעיהו ב, ב–ג).
הרב אליעזר מלמד הוא רב היישוב הר ברכה, ראש ישיבת הר ברכה ובעל הטור "רביבים" בעיתון "בשבע".