המכון למדיניות העם היהודי

מרבית המשיבים תומכים בחיסול פרויקט הגרעין ותשתית הטילים אך מעריכים שהמלחמה תגביר את האנטישמיות.

רוב יהודי ארה”ב (68%) המחוברים לקהילה תומכים בהחלטה של ארה”ב לפתוח במלחמה נגד איראן, אל מול רבע (26%) המתנגדים לה. התמיכה במלחמה משתנה בהתאם להשתייכות אידאולוגית – ככל שהעמדה הפוליטית נעשית שמרנית יותר, כך עולה רמת התמיכה במלחמה.

בקרב מאוד ליברלים רוב מתנגד למהלך (62% התנגדות מול 28% תמיכה), ואילו בקרב נוטים לליברלים יש רוב קטן לתמיכה (57%). בקרב תומכי המרכז התמיכה גבוהה מאוד (88%), והיא עולה אף יותר בקרב נוטים לשמרנים (98%) ומאוד שמרנים (100%). בהתאם, בחלוקה לפי הצבעה נרשמה תמיכה מוחלטת בקרב מצביעי טראמפ (99%), ואילו בקרב מצביעי האריס נרשם פיצול – מחצית (47%) תומכים בהחלטה לפתוח במלחמה ו-42% מתנגדים לה.

רוב יהודי ארה”ב (58%) סבורים כי המטרה העיקרית של המלחמה צריכה להיות חיסול תוכנית הגרעין והטילים של איראן ותמיכתה בטרור, בעוד שרבע (27%) תומכים במטרה רחבה יותר של שינוי המשטר בטהרן. שיעור אפסי תומך בהתמקדות בחיסול תוכנית הגרעין בלבד. גם בשאלה זו ניכרת השפעתה של ההשתייכות האידאולוגית: ככל שהעמדה נעשית שמרנית יותר, כך גדלה התמיכה במטרה השאפתנית יותר של שינוי משטר (מ-19% בקרב מאוד ליברלים ל-41% בקרב מאוד שמרנים). עם זאת, בכל הקבוצות האידאולוגיות האפשרות של חיסול תוכניות הגרעין והטילים והתמיכה בטרור היא הנפוצה ביותר. כלומר, המגמה המרכזית היא קונצנזוס לגבי יעד ביטחוני מקיף, לצד עלייה בתמיכה בשינוי משטר ככל שנעים לכיוון השמרני של המפה הפוליטית.

רוב המשיבים (72%) סבורים כי נשיא ארה”ב, דונלד טראמפ, התכוון לצאת למלחמה מלכתחילה ונזקק למעט מאוד שכנוע, בעוד שמיעוט (14%) חושב כי ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, הוא ששכנע את טראמפ לצאת למלחמה. ככל שעמדת המשיבים נעשית שמרנית יותר, כך מתחזקת התפיסה שטראמפ פעל מיוזמתו (מ-54% בקרב “מאוד ליברלים” ל-85% בקרב “מאוד שמרנים”), ובמקביל יורדת התמיכה בטענה שנתניהו שכנע אותו (מ-25% בקרב “מאוד ליברלים” ל-3% בלבד בקרב “נוטים לשמרנים”). בקרב המרכז קיימת הסכמה רחבה (78%) עם הטענה שטראמפ התכוון לצאת למלחמה מלכתחילה. בנוסף, שיעור אלו שאינם ידעו להשיב גבוה יותר בקצה הליברלי ויורד ככל שנעים לעבר המחנה השמרני. כלומר, המגמה המרכזית היא שרוב בכל הקבוצות האידאולוגיות מייחס את היוזמה למהלך לטראמפ, כאשר בקרב ליברלים קיימת נטייה גדולה יותר לייחס לנתניהו דחיפה למהלך.

עוד עולה מהנתונים כי בקרב יהודי ארה״ב קיימת נטייה להעריך שהמלחמה תפגע בתדמית של ישראל בארה”ב: כמחצית (45%) סבורים שתדמיתה תיפגע, לעומת שליש (32%) שחושבים שלא יהיה שינוי ועשירית (10%) שמעריכים כי היא דווקא תשתפר. בחלוקה אידאולוגית נרשם כי בקרב מאוד ליברלים ונוטים לליברלים רוב גדול מעריך כי התדמית של ישראל תיפגע (72% ו-64% בהתאמה), ורק מיעוט קטן מאוד סבור שהיא תשתפר. לעומת זאת, ככל שנעים לעבר המרכז והמחנה השמרני, פוחתת ההערכה לפגיעה בתדמית ועולה ההערכה כי לא יחול שינוי או אף שיפור: במרכז הדעה הרווחת היא שלא יהיה שינוי (48%), ואילו בקרב נוטים לשמרנים ומאוד שמרנים – עולה שיעור הסבורים שהתדמית תשתפר (17% ו-29% בהתאמה) ויורד משמעותית שיעור הסבורים שתיפגע. כלומר, ליברלים נוטים לצפות לפגיעה בתדמית ישראל בארה”ב, בעוד שמרנים מעריכים בעיקר יציבות או אף שיפור.

מחצית (52%) יהודי ארה”ב סבורים שהמלחמה צפויה להעלות את רמת האנטישמיות בארה״ב, לעומת שליש (33%) הסבורים שלא יחול שינוי ושיעור אפסי הסבורים שהיא תפחת. מגמה זו משותפת לרוב הזרמים הדתיים, אם כי בעוצמות שונות. רוב הרפורמים והקונסרבטיבים מעריכים עלייה באנטישמיות (52% ו-54% בהתאמה), בעוד שבקרב אורתודוכסים וחרדים ההערכות מתונות יותר (45% ו-38%). בכל הקבוצות שיעור אפסי סבור שהמלחמה תפחית את רמת האנטישמיות בארה”ב. כלומר, המגמה המרכזית היא חשש רחב מפני עלייה באנטישמיות בעקבות המלחמה, כאשר בקרב קבוצות דתיות יותר יש יותר נטייה להעריך יציבות.

דו״ח זה מתבסס על סקר בהשתתפות 692 יהודים הרשומים לפאנל קול העם היהודי של המכון למדיניות העם היהודי JPPI. באופן כללי, אפשר לומר כי הסקר נוטה לשקף את עמדותיהם של יהודים אמריקאים ״מחוברים״, כלומר, בעלי זיקה יחסית חזקה לקהילה היהודית, ו/או לישראל, ו/או לזהות יהודית.

סקר מדד קול העם של JPPI נערך על ידי עמיתי המכון שמואל רוזנר, נח סלפקוב ויעל לוינובסקי. פיקוח סטטיסטי: פרופ׳ דוד שטיינברג.

להלן נתונים על משתתפי הסקר: