המשיחיים מסוכנים. בשני הצדדים
TPS
גיאופוליטיקה

המשיחיים מסוכנים. בשני הצדדים

כל אחד מהחזונות הללו, "ריבונות עכשיו" ו"מדינה פלסטינית עכשיו", קוסם לחלק מהישראלים, אבל הנכונות לקדמו בכל מחיר רווחת רק בשוליים.

שתי קבוצות שוליים מסכנות את ישראל: משיחי הגבעות ומשיחי השלום. שתיהן מקדמות בכוחנות תפישת עולם מקסימליסטית ואוטופית. שתיהן אינן נותנות למציאות לבלבל אותן. האחת רוצה ריבונות ישראלית מהים עד הירדן ובנייה מחדש של גוש קטיף. השנייה קוראת למדינה פלסטינית "עכשיו", עם שותף שרוצה מדינה פלסטינית על חורבות מדינת ישראל. 7 באוקטובר צריך ללמד אותנו, שעצימת עיניים וחיים בשבי קונספציה מסכנים אותנו. להישבות בידי חזון משיחי מסוכן עוד יותר. בעת הזאת ישראל צריכה מנהיגות שקולה, שמבינה שפתרון מיידי קיצוני הוא מתכון לאסון, ורק אורך נשימה לאומי והתנהלות מדינית מאוזנת ישיבו הרתעה וביטחון.

אני אוהב את נופי יהודה ושומרון אהבה רבה. אני מאמין בלב שלם, שהם חלק מארץ ישראל. מצד אחר, אינני מתעלם משני מיליון הפלסטינים שחיים בשטח הזה. אני מבין, שהשליטה בהם גובה מאתנו מחיר כבד. מעבר לכך, אני רוצה שישראל תחיה בשלום עם כל שכנותיה. לנוכח המציאות המורכבת, אני מבין שמימוש חלום הריבונות על שטחי ארץ ישראל השלמה הוא מתכון לאסון.

לנוכח 7 באוקטובר, הכישלון ארוך השנים של הרשות הפלסטינית והתמיכה המבהילה של מנהיגיה ושל הציבור הפלסטיני בחמאס ובטבח שביצע ברור לי, שהקמת מדינה פלסטינית בעתיד הנראה לעין, שחמאס ישלוט בה, היא סיכון בלתי נסבל. אני מבין, כמו רוב מוחלט של הישראלים, ששני החזונות הללו מסכנים אותנו. המשיחיים משני הצדדים לא מבינים את זה.

מה שמאפיין משיחיות הוא חזון נאצל בעיני החולם, ונכונות לקדם אותו תוך כדי עצימת עיניים אל מול המציאות הקונקרטית ועיוות המציאות כך שתתאים לחלום. בדרך להגשמת החזון, המשיחי מוכן לשלם כל מחיר ולקחת סיכונים לא סבירים. זה מה שמאפיין את החזון המשיחי של "ריבונות עכשיו", שמקדמים נערי הגבעות ותומכיהם, ו"מדינה פלסטינית עכשיו", שמקדמים אנשי "מחנה השלום", שכמו עוף החול קם אחרי טבח חמאס.

משיחי הגבעות מלווים אותנו כבר שנים. החזון שלהם ברור: מדינה יהודית מהים עד הנהר וממטולה עד רפיח, והם מקדמים אותו בנחישות, לפעמים גם באלימות, מתוך התעלמות מהחוק. הפלסטינים ביהודה ושומרון וגם בעזה הם בעיניהם מטרד שיש לסלק. מבחינתם, תכלית מדינת ישראל ותפקיד צה"ל הם לממש את חזונם, והם מוכנים לשעבד את המשאבים הכלכליים והביטחוניים למימוש חזונם המשיחי. הנזק שהם מסיבים בארץ ובעולם עצום. הסכנה של הקיצונים הללו לדמותה של מדינת ישראל, ביטחונה וערכיה ברורה.

צילום: TPS

גם משיחי השלום מלווים אותנו שנים ארוכות. חזונם כשלעצמו הוא נאצל. מי לא רוצה שלום? הקושי מתעורר כשהשמאל מתעלם מהמציאות, ואז זה נהפך לחזון משיחי לכל דבר ועניין. חזון השלום עם הפלסטינים מלווה אותנו כבר 40 שנה. לפני 30 שנה הוא נהפך למציאות בדמות הסכמי אוסלו. במבט לאחור, הפלסטינים הכשילו את מימוש ההסכמים ונכשלו בהקמת מדינה. גם האסטרטגיה של נסיגה חד־צדדית והותרת השטח לניהול הפלסטינים — ההתנתקות — כשלה. את מחיר הכישלון אנחנו משלמים עכשיו.

טבח 7 באוקטובר והתמיכה העצומה בחמאס ובטבח שביצע בקרב רוב עצום של הפלסטינים רק מחריפים את המצב ומגדילים את הסיכון שיש בהקמת מדינה פלסטינית עכשיו. אבל את משיחי השלום המציאות לא מבלבלת. אף על פי שברור שאם תקום מדינה פלסטינית ביהודה ושומרון היא תהיה מדינת חמאס — הם דבקים בחזונם המשיחי וממשיכים לקדם אותו בכוחנות מדינית מסוכנת, תוך כדי נכונות לכפות על ישראל, מבחוץ, הסדר שיסכן את ביטחונה ואת עתידה.

המכנה המשותף של הקצוות המשיחיים בישראל הוא רצונם לקדם חזון משיחי "עכשיו". כל אחד מהחזונות הללו, "ריבונות עכשיו" ו"מדינה פלסטינית עכשיו", קוסם לחלק מהישראלים, אבל הנכונות לקדמו בכל מחיר רווחת רק בשוליים. רוב הישראלים מתנגדים — משיקולים של היתכנות מעשית — לריבונות ישראלית מהים עד הנהר ולהקמת מדינה פלסטינית עכשיו. ההנהגה הישראלית והציבור הרחב צריכים לבחור בדרך מדינית מתונה, המביאה בחשבון את האינטרס הביטחוני הישראלי ואת דמות ישראל בעולם. לא להסכין עם משיחיות משמאל או מימין ולהפעיל תחכום מדיני מול לחצי החוץ ואכיפה נחושה מול קיצוני הגבעות.

פורסם לראשונה בהארץ.