זהות

"מיהם יהודים?" – עמדות היהודים בישראל | הדו"ח המלא

מחקר מקיף בוחן את עמדות היהודים בישראל בנוגע לשאלה "מיהו יהודי?"

"מיהם יהודים?" – עמדות היהודים בישראל | הדו"ח המלא

בשרטוט הבא, ובטקסט הנלווה אליו, תוכלו לעקוב אחר מסלול התשובות של חמישה מהמשיבים לסקר. השמות אינם השמות המקוריים, אבל תוואי התשובות זהה למסלול של חמישה משיבים ישראלים שהשתתפו במחקר.

במכוון נבחרו כנקודות מוצא חמש תשובות שונות לשאלת ״המרכיב העיקרי״ של יהודיות. כל אחד ואחת מחמשת המשיבים ענה אחרת לשאלה זו, ומשם המשיכו הדרכים להתפצל ולהתאחד בנקודות שונות בשאלות הבאות. האחוזים שליד החיצים מבטאים את שיעור המשיבים כמו המשיב/ה שלנו לכל שאלה. בחלק מהמקרים המשיבים שאנחנו עוקבים אחריהם נמנים עם הרוב, בחלק מהמקרים הם פונים לתשובת מיעוט. חלקם נותנים מענה דומה מאוד לאורך הדרך, חלקם שונים, אם משום שנשאלו שאלות אחרות, אם משום שהשיבו תשובות אחרות. לשם הבהרה: המסלול המוצג כאן הוא רק חלק מהמסלול המלא של הסקר. זה החלק שבו המשיבים התפצלו לעיתים מתשובות שונות לשאלות עוקבות שונות.

 

 

יהודי אחד: המסלול של שמי

שמי נולד בישראל בשנת 2000. הוא חילוני, אשכנזי ומצביע למפלגות מרכז-שמאל. בבחירות האחרונות הצביע ליש עתיד. בעיניו, יהודיות היא קודם כול תרבות. בזה הוא דומה ל-33% מהחילונים מצביעי מרכז-שמאל ושמאל. השקפתו על מה שמגדיר את התרבות הזאת אינה אופיינית לשאר המשיבים שבחרו בתרבות כמרכיב העיקרי של היהדות. הוא מסכים עם דעת הרוב שתרבות יהודית משמעה לחגוג חגים יהודיים (76%), וגם בחר ב״חיים מוסריים ברוח הנביאים״ כמרכיב משמעותי (72%), וכמו הרוב לא בחר באוכל יהודי כמרכיב משמעותי (79%). אבל הוא נמנה עם המיעוט של מי שאומרים שתרבות יהודית משמעה דיבור בעברית (46%) וחיים לצד יהודים אחרים (30%). הוא לא בחר (ו-59% כן בחרו) באפיון התרבות כ״לימוד טקסטים והיסטוריה יהודית״.

שמי הוא מהמעטים, יחסית, הסבורים שהגדרה עצמית היא הקובעת האם אדם יהודי או לא (28%), בלי צורך בקריטריון נוסף. אבל מקרב מי שבחרו ביהדות כתרבות, זה לא מיעוט – זה רוב קטן (52%). מצד שני, הוא סבור שאדם איננו יכול להיות יהודי ועוד משהו, כמו בודהיסט או קתולי. בזה הוא נמנה עם מיעוט של 7% ממי שנשאלו את השאלה הזאת. שמי סבור שכל מי שמגדיר את עצמו יהודי הוא יהודי, אבל כמו הרוב המכריע של הנשאלים (75%), הוא רוצה שגם לאלה תהיה תחושת שייכות לדת, ללאום או לתרבות היהודית. השקפתו של שמי שלפיה גיור איננו הכרחי כדי שאדם יהפוך ליהודי משותפת לרוב המשיבים המגדירים יהודיות כערכים, תרבות או לאום. לעומת זאת, רוב הנשאלים המגדירים יהודיות כדת או מוצא אתני, מאמינים שגיור הכרחי כדי להפוך אדם ליהודי. קשר זה מודגם בתרשים. שמי נמנה גם עם מיעוט קטן (13%) הסבורים שאין כלל צורך בסטנדרט אחיד ליהודיות. לטעמו, אין בעיה שמישהו ייחשב ליהודי בקהילה אחת וללא-יהודי בקהילה אחרת.

יהודייה אחת: המסלול של אורית

הכירו את אורית. נולדה בישראל ב-1993, מזרחית, ימנית, חילונית-מסורתית ובוחרת ליכוד. אורית מאמינה שלהיות יהודי זה בעיקר עניין של מוצא. זו העמדה הנפוצה ביותר בקרב המשתתפים, אם כי רק 26% מהנשאלים מסכימים איתה. בקרב תומכי ימין, כמו אורית, שיעור הנשאלים המזהים את המרכיב העיקרי של יהודיות כמוצא עולה ל-40%. למעשה, כאשר אנו מחפשים מתאם בין הגדרות של זהות יהודית לבין עמדות פוליטיות, המתאם הגבוה ביותר הוא של ימניות ומוצא. ככל שזזים מהימין לכיווון המרכז והשמאל, כך הבחירה במוצא יורדת, בערך ב-10% בכל תזוזה (מימין, לימין-מרכז, למרכז, לשמאל-מרכז, לשמאל).

שמוצא משמעו אמא יהודייה. כאשר נשאלה מי מהדמויות הפיקטיביות בסקר היא דמות של יהודי ומי אינה דמות של יהודי, אורית הייתה עקבית וזיהתה כיהודים רק את מי שיש להם אם יהודייה.
אורית לא מאמינה שמישהו או מישהי יכולים להיות יהודים ולהחזיק בזהות נוספת. בעניין הזה היא במיעוט. מקרב הבוחרים ב״מוצא״ כמרכיב המרכזי של יהודיות, רק 30% מהנשאלים מסכימים עם אורית בנקודה הזאת. מצד שני, אם נתמקד רק במשיבים, כמו אורית, הסבורים שיהודיות נקבעת על ידי האם בלבד, אורית עוברת מהמיעוט לקבוצה הגדולה יותר של משיבים (44%), המסכימים שאי-אפשר להיות יהודי ״ועוד משהו״.

אורית מקבלת רק גיור אורתודוקסי כבר תוקף. זו דעה המשותפת לרוב הנשאלים מסוגה (61%), קרי מי שסבורים שיהודיות היא עניין של מוצא. ובעיניה, גיור אורתודוקסי הוא גיור שמקובל על הרבנות הראשית. בזה היא משתייכת לקבוצה הגדולה של משיבים (כ-45%) על שאלת הגיור.

מיעוט מהיהודים בישראל, כשליש, סבורים שליהודים בישראל וליהודים בעולם צריכים להיות אותם כללים ואותם גופים שיחליטו מי יהודי ומי לא. אבל זה לא המצב של אורית, ולא המצב של רוב מי שרוצים גיור של הרבנות כתנאי להכרה ביהודיות. 70% ממי שבוחרים ברבנות כבעלת הסמכות לגייר, סבורים שלכלל היהודים בעולם צריכים להיות כללים ומוסדות הכרעה משותפים בשאלת היהודיות.

עלילת הסחף שלהלן מציגה את זרימת המשיבים דרך השאלות של איזה סוג המרוׂת הם מכירים, אילו המרות אורתודוקסיות הם מכירים, והאם צריכה להיות סטנדרטיזציה של כללים. אנו רואים, למשל, ש-59% מאלה שמכירים רק בגיור אורתודוקסי רוצים גם גוף שלטוני מאוחד וגם אותה מערכת כללים, בעוד שהדבר נכון רק לגבי 32% מאלה שמכירים גם בגיור שמרני. באופן קצת סותר, אנו מוצאים ש-20% מאלה שמזהים כל סוג של המרה עדיין מציינים שהם רוצים לראות סטנדרטיזציה של הכללים.

תרשים הזרימה שצירפנו לאורית נפתח בבחירה ב״מרכיב העיקרי״ של יהודיות, והוא ממשיך לעבור איתה ועם מי שהשיב כמוה (הקו התכלת) דרך התחנות הבאות בשרשרת השאלות. במקביל, הוא מאפשר לראות כיצד התפצלו קבוצות אחרות של משיבים דרך האפשרויות השונות.

יהודי אחד: המסלול של בני

הכירו את בני. הוא נולד מחוץ לישראל ב-1952, מגדיר את עצמו ״חילוני לחלוטין״ ומזוהה עם המרכז הפוליטי. בדרך כלל הוא מצביע למפלגות השמאל, ובבחירות האחרונות הצביע לכחול לבן. בני סבור שהמרכיב העיקרי של יהודיות הוא הלאום. זו הייתה התגובה השנייה בשכיחותה בסקר שלנו, ובחרו בה 23% מהמשיבים (מקרב החילונים בחרו בה 27%, הבחירה השנייה בשכיחותה לאחר ״תרבות״). נשאלים מהמרכז הפוליטי נוטים להצביע על ״לאום״ כמרכיב העיקרי של היהודיות (27%), וכאשר הם מתבקשים לומר למה הם מתכוונים בלאום, התשובה של בני, כמו של שני שלישים מהנשאלים, הייתה ״חיבור ליהודים באשר הם״. בני, כמו רוב הנשאלים האחרים, אינו מאמין שהשתייכות ללאום היהודי משמעה בהכרח תמיכה בישראל (38% מהמשיבים ״לאום״ בחרו בתמיכה בישראל כמרכיב של ההגדרה של לאום).

כמו רוב משתתפי המחקר (63%), וכמו רוב גדול עוד יותר מקרב אלו הרואים את היהדות כלאום (70%), בני לא מקבל כיהודי את מי שפשוט מזדהה כיהודי ללא תנאים או דרישות. הוא מאמין שיהודי הוא מי שיש לו אם יהודייה, הדעה הנפוצה בקרב המשיבים, ובמיוחד בקרב מי שרואים ביהדות בעיקר לאום (46%).

בני מקבל כל סוג של גיור ליהדות, ובכך מסכים עם רוב מי שסבורים שיהדות היא בעיקר לאום (55%), אבל לא עם רוב מי שאומרים שיהדות היא בעיקר מוצא. רק 27% ממי שאומרים שהיהדות היא בעיקר מוצא מקבלים כל סוג של גיור. על השאלה האם צריכה להיות האחדה של כללי יהודיות לכל היהודים בעולם, בני משיב כמו רוב חברי קבוצת ה״לאום״. הוא בעד האחדה של כללי השתייכות ללאום היהודי, אבל לא בעד רשות מרכזית אחת שתהיה לה סמכות לקבוע מי עמד בכללים עבור כל היהודים.

יהודייה אחת: המסלול של אביבה

אביבה היא ישראלית שמגדירה את עצמה ״חילונית לחלוטין״. ילידת 1972 ומזהה את עצמה כ״מרכז-שמאל״, ממוצא עדתי מעורב. היא הצביעה למפלגת העבודה, והיא משתייכת למיעוט (13%) שאמרו שיהודיות היא בעיקר עניין של ערכים (להלן: ״יהודים ערכיים״). למרות שמשיבים חילונים המזוהים עם השמאל נוטים יותר מאחרים לבחור ב״ערכים״, זו עדיין דעה לא שכיחה גם בקבוצה הזאת. רק 17% ממי שהם (1) חילונים ו-(2) שמאל מסכימים עם הבחירה הזו.

יש כמה הבדלים בולטים בין יהודים ״ערכיים״ לבין כל שאר הנשאלים. אחד מהם: 64% מהם, כולל אביבה, סבורים שהגדרה עצמית היא הקריטריון היחיד שנדרש לאדם כדי לקבוע שהוא/היא יהודים. רוב גדול של היהודים (כ-70%) לא מסכימים עם העמדה הזאת.

את אביבה, ומשיבים אחרים שגרסו שיהודיות היא עניין של הגדרה עצמית בלבד, שאלנו אם זה יחסם לכל אדם שפשוט קורא לעצמו יהודי, ללא קשר לשאלה אם היו לו הורים יהודים או אם עבר תהליך של גיור. אביבה וכמעט כל שאר המשיבים (96%) אמרו שכן – זו כוונתם. כאשר ביקשנו לברר למה הכוונה ב״הגדרה עצמית״, 18% אמרו שמדובר בהצהרה בלבד, 76% אמרו שיש צורך בתחושת שייכות לתרבות היהודית, לדת או ללאום, 6% אמרו שצריך גם ״אורח חיים״ יהודי. אביבה השיבה כמו הרוב (תחושת שייכות).

אביבה סבורה כמו רוב הנשאלים (71%, 75% מהיהודים ה״ערכיים״) שאפשר להיות יהודי ועוד משהו. במקרה שלה, יהודי ונוצרי, מוסלמי, צרפתי, בודהיסט או אתאיסט. אביבה לא מאמינה שאפשר להיות יהודייה וסיינטולוגית. מעניין לציין שמספר המשיבים שאמרו שאפשר לשלב יהודיות וסיינטולוגיה היה הנמוך ביותר (58%) לעומת שילובים אחרים.

אביבה אמרה שלדעתה יש צורך בגיור כדי שמישהו יהיה יהודי. זו תשובה שסותרת את הקביעה שאפשר להסתפק בהגדרה עצמית, ושונה מזו של רוב היהודים הערכיים (77%). עם זאת, אביבה הסכימה עם היהודים הערכיים שסבורים שיש צורך בגיור בקביעה שאם כבר גיור – אז כל גיור מקובל עליה (80%). יהודים ערכיים פתוחים לכל גיור פי שניים משאר המשיבים לשאלת הגיור, שרק 40% מהם מקבלים כל צורה של גיור.

 

הקודםהבא