1. למשחק https://themadad.com/whojew/
2. https://themadad.com, המדד, לפוליטיקה, חברה, תרבות וזהות בישראל. עורך: שמואלרוזנר,   יועץ מדעי: פרופ׳ קמיל פוקס, אנליסט ומפתח: נח סלפקוב.
3. https://www.kan.org.il
4. המנעד היהודי בעידן של זהות גמישה: עמדות יהודי העולם. דו"ח מיוחד של המכון למדיניות  העם היהודי, שמואל רוזנר וג׳ון רסקיי, 2016.
5. ראו: משרד הפנים מתקן: רוב העולים מרוסיה ואוקראינה – אינם יהודים; רוב עולי ארצות הברית וצרפת – יהודים, קובי נחשוני, Ynet, 2019.
6. מכיוון ששאלות הרקע לא כוללות שאלה על זהות האם, אין לנו דרך לזהות את המשיבים הללו  לעומת האחרים המזדהים כיהודים. שיעור עולי ברית המועצות לשעבר במחקר שאותם אנו יכולים לזהות אינו גבוה במיוחד במחקר, כך שאין לנו סיבה להניח ששיעור המשיבים שאינם יהודים על פי ההלכה במחקר גבוה משיעורו באוכלוסייה. על כך יש להוסיף כי ברוב מכריע מהמחקרים על יהודים בעולם, ההגדרה המקובלת היא הגדרה עצמית, ולא מבחן הלכתי.
7. 88% מדרגים את יהודיותם 7, 8, 9, ו-10.
8. הציטוט מתוך הספר שסיכם את המחקר: #יהדותישראלית, דיוקן של מהפכה תרבותית, שמואל רוזנר וקמיל פוקס, דביר והמכון למדיניות העם היהודי, 2018.
9. שיעור המשיבים חשוב וחשוב מאוד. שיעור המשיבים קצת חשוב הוא 8%, שיעור המשיבים לא חשוב בכלל 5%. כנ״ל בנתון הבא.
10. למחקר המלא: https://www.pewforum.org/2021/05/11/jewish-americans-in-2020/
11. למחקר המלא: למחקר המלא: https://www.pewforum.org/2016/03/08/israels-religiously-divided-society/
12. לכל פרסומי המחקר #יהדותישראלית: https://ij.jppi.org.il/he/about
13. אם מחברים את "דת", "דת ומוצא" ו"הכול ביחד" בסקר של פיו, מקבלים שיעור דומה לזה         שהתקבל לקטגוריה ״דת״ בסקר "יהדות ישראלית" (קצת יותר מ-40%), מה שמאפשר להניח שבהינתן בחירה אחת בלבד, הבוחרים בשילוב היו פונים ל״דת״ ולא למרכיב הנוסף שצירפו אליה.
14. נתונים מסקר 2016: http://jppi.org.il/he/article/aa2016/part2/bonds/jewish-pluralism- in-israel/#.YhSCKC8RqU0
15. לפי דוח למ״ס (2021), באוכלוסייה היהודית של בני 20 ומעלה 44.8% הגדירו עצמם חילונים לא-דתיים, 33% הגדירו עצמם מסורתיים, 11.7% הגדירו עצמם דתיים ו-10% הגדירו עצמם חרדים.
16. הציטוט של שלום מתוך: איזו דת היא היהדות, חלק א, רחל אליאור, אודיסיאה, 2015.
17. להרחבה בנושא זה, ראו: היהודים, 7 שאלות נפוצות, שמואל רוזנר, דביר ובית התפוצות, 2016. הפרק: מהי יהדות.
18. על החלטה זו ראו בהרחבה: שלושה עשורים להחלטת התנועה הרפורמית…״ הערכה שנתית של המכון למדיניות העם היהודי, 2013.
19. https://scholarworks.brandeis.edu/esploro/outputs/report/2020-Metropolitan-Chicago-Jewish-Population-Study/9924025011701921#file-2
20. Pew 2020, עמ' 93.
21. נושא זה נתון בוויכוח עמוק בקרב חוקרים של יהדות ארצות הברית, אולם על פי הנתונים עד כה (בלי שיש למישהו יכולת לקבוע האם וכיצד ישתנו בעתיד), כאשר לוקחים בחשבון מבחן רב-דורי, ניכרת שחיקה ברמת ההשתייכות של צאצאים למסגרת העם היהודי. ראו: http://jppi.org.il/wp-content/uploads/2017/06/Raising-Jewish-Children-Research-and-Indicators-for-Intervention.pdf
22. סקר מיוחד, כנס דת ומדינה, אריאל פינקלשטיין , אילה גולדברג ושלומית רביצקי טור-פז, ספטמבר 2022.
23. יש לציין כי לא בכל המחקרים נהוג לכלול אנשים בעלי הגדרה זאת כיהודים. במחקר של מכון הסקרים פיו (2020), הגדרה כזאת לא נכללה במסגרת הקבוצה היהודית.
24. בין שני סקרי מכון פיו של הקהילה היהודית באמריקה (2013, 2020) נעשה שינוי מעניין, כאשר בסקר הראשון ליהודים הייתה אפשרות להזדהות כ״יהודים חלקית״ ובסקר השני לא.
25. רב שבלט בהסתייגותו מהקביעה שרופאייזן ייחשב יהודי לפי ההלכה הוא הרב אהרן ליכטנשטיין. 26. ראו: מוסר אביב: על מוסר, אמונה וחברה. מגיד וישיבת הר–עציון, תשע"ו.
ראו: מיהו גר? תולדות המאבק המשפטי ותוצאותיו, שוקי פרידמן, המכון הישראלי לדמוקרטיה.
27. בדוח המכון על המנעד היהודי בעידן של זהות גמישה כללנו מעין ״תרשים״ של יהודיות בעל שני צירים, האחד של תפקיד ומצב, השני של קריטריונים. על תרשים זה הראינו כי כל סיטואציה קוראת למעשה לקריטריונים אחרים, ועל כן גם להגדרה אחרת של ה״יהודיות״ הנדרשת. ראו עמ' 88.
28. ראו פסק דין שליט: https://openscholar.huji.ac.il/sites/default/files/hebrewlaw/files/bnymyn_shlyt_bshmv_vbshm_yldyv_vrn_vglyh_shlyt_ngd_shr_hpnym_vpqyd_hryshvm_mkhvz_khyph_bgts_ms_58-68.pdf
29. ראוי להעיר שגם מי שאומרים ״כל גיור אורתודוקסי״ עשויים להתכוון רק לחלק מהגיורים שמגדירים את עצמם ״אורתודוקסי״. כלומר, ייתכן ש״כל גיור אורתודוקסי״ משמעו ״כל גיור שבעיניי הוא אורתודוקסי״ שמשמעו ״רק חלק מהגיורים״.
30. אפשרויות התשובה היו: גם הכללים זהים, וגם הגופים המחליטים זהים; אותם כללים, אבל לכל קהילה הגופים המחליטים שלה; אין צורך באחידות: כל מקום הכללים שלו והמחליטים שלו.
31. לעניין זה ראו את סקר משרד התפוצות, 2016, עמ' 54.
32. נתוני סקר המכון הישראלי לדמוקרטיה אינם עולים בקנה אחד עם ממצא זה. על פי ממצאיהם, ״היחס של הציבור היהודי לגיור הלא אורתודוקסי הוא אמביוולנטי: 44% מהיהודים אינם רואים את מי שהתגייר כך כיהודי, 40% רואים אותו כיהודי, כאשר 16% אינם יודעים״.
33. הבדל מעניין נמצא בין חרדים, שרובם בחרו באפשרות של ״כל המצוות״, לבין דתיים שרבים יותר מהם בחרו באפשרות של ״חלק מהמצוות״. השאלה היא האם מדובר על הבדל ברמת הציפיה לקיום מצוות, או על הבדל ברמת הנכונות לומר במפורש שישנה חתירה לקיום מלא של כל המצוות.
34. נתון זה מהמחקר #יהדותישראלית, 2018.
35. על פי סקר המדד לעמותת ״ישראל חופשית״ מסתיו 2021, 76% מהמסורתיים-דתיים לא נוסעים בשבת, 88% מהמסורתיים לא כל כך דתיים כן נוסעים בשבת.
36. על רמת ואופני החפיפה בין הקבוצות השונות, ראו את דוח המדד לעמותת ״ישראל חופשית״ על יהודים מסורתיים בישראל.
37. לעניין זה ראו, לדוגמה, את ביקורת הטלוויזיה בעיתון הארץ על דיון שנערך באולפן ערוץ כאן: בשידור חי, קלמן ליבסקינד ערך סלקציה בזוגות המעורבים בישראל. https://www.haaretz.co.il/gallery/television/tv-review/1.10390067