הרש"פ היא גוף כושל. הפקדתה על עוד 2 מיליון פלשתינים תהיה טעות ביטחונית, אזרחית, פרלמנטרית, כלכלית וחברתית
הנשיא ביידן והממשל האמריקני, כמה מדינות אירופיות ופוליטיקאים ישראלים, ובראשם יאיר לפיד, הצהירו שהאפשרות העדיפה בעיניהם היא שלטון הרש"פ. לב הוויכוח הישראלי נסב על ההיבטים הביטחוניים ועל יכולת הרש"פ לאפשר לישראל ביטחון, אבל הוא מחמיץ היבט חשוב אחר: האם הרש"פ מסוגלת לשלוט ולתת לאזרחי עזה (ויו"ש) את השירותים הבסיסיים שגוף שלטוני אמור לספק לאזרחיו? גם בהיבטים אלו הרש"פ היא גוף כושל.
לאחר שהוקמה בהסכמי אוסלו ב־1994, הרש"פ קיבלה אחריות אזרחית מלאה על הפלשתינים החיים בגדה המערבית ובעזה, לצד אחריות ביטחונית חלקית. לאורך השנים לא הצליחה להעניק ביטחון לא לתושביה ולא לישראלים. אנשי מנגנוני הביטחון שלה היו שותפים בעצמם לטרור נגד ישראל.
הרש"פ היתה אמורה להקים מנגנוני שלטון אפקטיביים ומוסדות מתפקדים שייתנו שירותים לתושביה, מוסדות שלטוניים ורשות שופטת, מחוקקת ומבצעת. כעבור 30 שנה, הישגיה של הרש"פ דלים מאוד.
המערכת הפוליטית הפלשתינית משותקת כבר כמעט שני עשורים. מאז הקמתה היו ברש"פ שני סבבי בחירות. האחרונות נערכו ב־2006. חמאס זכה ב־43% מהקולות ולשליטה בפרלמנט, ואז השתלט על הרצועה ונטל מהרש"פ את השלטון באלימות רצחנית. אבל גם בגדה הרש"פ לא מתפקדת: הפרלמנט הפלשתיני כמעט לא מתכנס, והמשפט הפלשתיני מתבסס על צווים נשיאותיים.
גם כלכלית הרש"פ היא כישלון: הפלשתינים לא הצליחו לפתח ענף כלכלי משמעותי מלבד מסחר מקומי, תעשייה זעירה וחקלאות שמספקת בקושי את צורכי האוכלוסייה. התל"ג לנפש עמד בשנת 2021 על 3,460 דולר – נמוך משמעותית מהממוצע באזור. תקציב הרשות עומד על כ־4 מיליארד דולר בשנה בלבד, והיקף החוב החיצוני זהה לתוצר.
לצד זאת, הרש"פ היא גוף מושחת. 62% מהתושבים סבורים שרמת השחיתות שם גבוהה. רבע מהם היו מעורבים במתן שוחד לעובדי הרש"פ. דוחות על השחיתות ברש"פ מצביעים על התנהלות מושחתת של מנגנוני השלטון – החל מהנשיא, דרך שריו ועד לעובדי השלטון המרכזי והרשויות המקומיות. בהתאם, הרש"פ פועלת בהיעדר שקיפות.
הרש"פ לא באמת שולטת בגדה, שמנוהלת ברמה המקומית בעיקר בידי חמולות ששולטות באזורים השונים, וללא יכולת ממשית לאכוף את החוק אל מול בעלי אינטרסים וכוח. כלפי העולם, הרש"פ מציגה עצמה כגוף מתפקד. הלכה למעשה – היא חלולה. לכן, זה לא מפתיע שלפי סקר שהתפרסם בימים האחרונים, רק 10% מתושבי הגדה ועזה נותנים אמון ברשות – בעוד חמאס זוכה לאמון של 75%.
לכן ברור שהרש"פ לא מתאימה – גם אם "תועצם", כהצעת ביידן, מה שכשל שוב ושוב. הפתרון הוא גוף בינלאומי שיקבל אחריות בשלב הראשון, והקמת גופי שלטון פלשתיניים שייתנו מענה אזרחי לתושבי הרצועה בשלב השני. זאת, במקביל להמשך שליטה ביטחונית ישראלית בשטח, עד שתימצא אלטרנטיבה ביטחונית.