מאמרי דעה

התכנית: הרבנות הראשית העולמית

נכון, הרבנות הראשית נהנית מאחיזה פוליטית איתנה בזכות המפלגות החרדיות. אבל עדיין יש דרך וחובה להיאבק באימפראליזם הגלובלי שהרבנות חותרת אליו.

לרבנות הראשית מונופול מכוח חוק בתחום הנישואין והגרושין של יהודים בישראל, ושליטה משמעותית על שער הכניסה ליהדות בישראל באמצעות הסמכות לקובע מיהו גר ומהו גיור תקף בעיניה. מכוח הסמכויות בתחום המעמד האישי, הרבנות יכולה לקבוע מי נשוי ומי לא מוכר כנשוי ולהכריז על זוג כגרוש. היא גם יכולה לקבוע מי מוכר בעיניה כיהודי משום שהתגייר בגיור תקף בעיניה, או שנולד יהודי. לכאורה, סמכותה של הרבנות עוצרת בגבולות הארץ. היא לא מוסמכת לפעול מחוץ לישראל ולא פועלת שם ישירות.

בתפוצות, אין סמכות רבנית אחת. כל קהילה פועלת על פי אמונותיה ומסורתיה ההלכתיות בכל הקשור לנישואין, גירושין וגיור, כמו שהיה נהוג בעם ישראל במשך אלפי שנים. בריכוזים יהודיים גדולים, כמו גם בקהילות קטנות יותר, פועלים בתי דין שמגרשים בני זוג יהודים (בנוסף להליך האזרחי) או מגיירים את המבקשים להצטרף לעם היהודי. בעבר בתי הדין הקהילתיים פעלו באופן מבוזר, ולא הייתה סמכות מרכזית שאישרה אותם או שללה את הלגיטימציה שלהם.

המצב הזה משתנה לנגד עיננו. באמצעות שורה של פעולות והחלטות, הרבנות הראשית הופכת את עצמה להיות מקור לגיטימציה הלכתית מרכזי לא רק בתוך מדינת ישראל אלא גם כלפי חוץ, כלפי כלל היהודים בעולם. הרבנות הראשית לעולם.

הקמת 'המאגר היהודי': הרבנות הראשית והמשרד לענייני דת פועלים מזה זמן להקמת מאגר מידע ממוחשב שיכלול מידע על כלל יהודי העולם תוך השקעת משאבים ניכרים. באמצעות איסוף מידע מארכיונים זרים נגישים, והחזקת מידע על אזרחי ישראל היהודית, הם שואפים להקים את ספר היוחסין של העם היהודי. ההשלכות של המהלך הזה (להן נייחד מאמר נפרד) דרמטיות. אם יצלח, ייצור מאגר מידע שמי שלא נכלל, גם אם מסבות טכניות לחלוטין, יצטרך להסביר מדוע אינו יהודי.

הכרה באישורי יהדות של רבנים מחו"ל: יהודי שמגיע לישראל ורוצה להינשא כאן, צריך להוכיח את יהדותו במשרדי הרבנות הראשית. גם אם הוא נולד כיהודי וגדל כיהודי בקהילה יהודית, גם אם הוא אורתודוכסי כשר בעיני עצמו ובעיני העולם, הוא צריך להביא הוכחה ליהדותו. כיום, אין לרבנות הראשית קריטריונים לאישור רבנים מחו"ל וועדה של הרבנות הראשית שאמורה לגבש קריטריונים כאלו, צפויה להוציא מתחת ידה הצעה מחמירה מאוד.

הכרה בפעולות משפטיות של רבנים ובתי דין בחו"ל: יהודי שנישא או התגרש בחו"ל ועולה לישראל, צריך לקבל אישור על נישואיו, או גירושיו (אם מבקש להתחתן בארץ) מהרבנות הראשית. לשם כך הרבנות מחזיקה בידה רשימות של בתי דין המאושרים על ידה בחו"ל, ללא שמאן דהו יודע מהם הקריטריונים לאישור או פסילה של בתי דין. הוועדה האמורה נתבקשה לעסוק גם בנושא הזה, אבל גם כאן לא צפויות בשורות.

רבנים הפועלים בעולם, גם בקהילות שאין להן זיקה לישראל, לא יכולים להתעלם מהמצב הזה. גם אם הם פועלים אי שם בצפון אמריקה או באירופה, תמיד קיימת אפשרות שמי מבני קהילתם יעלה לישראל וייתקל ברבנות הראשית. הם לא יכולים לאפשר להם ולבני קהילתם את הבושה שבפסילתם על ידי הרבנות הראשית. המשמעות של תהליכים אלו היא שרבנים מכל העולם מיישרים קו עם הקו המחמיר של הרבנות הראשית, מחשש שהם לא יישאו חן בעיניה, והלגיטימציה הדתית שלהם תישלל על ידי הרבנות הראשית לישראל וממילא על ידי בני קהילותיהם.

בדרך הזו, הופכים רבנים בכל העולם להיות שבויים בידי הרבנות הראשית לישראל. אימתה עליהם. הם יודעים שאם יסטו מהקו שהיא מכתיבה, או שהקו הדתי שלהם לא יישא חן לפניה באיזשהו ענין, הם עלולים למצוא את עצמם לפתע מחוץ לגדר. לכך יש השלכות משמעותיות בהווה וגם בעתיד. במחי החלטה, יכולה הרבנות להוציא אל מחוץ לגבולות הלגיטימציה קהילות שלמות, ובכך להשפיע על דמותו ושלמותו של עם ישראל.

פורסם לראשונה בהארץ.