דת ומדינה

חוק גיוס ראוי – תנאי לקיומה של ישראל

מאחורי הדרישה לגיוס החרדים תמיד הסתתר עניין ערכי, אולם אחרי ה-7 באוקטובר הסוגייה הפכה להיות קיומית. שורות הצבא לא יתמלאו בפועלים זרים והדרך היחידה להגדיל את מספר המתגייסים היא לגייס גם חרדים.

חוק הגיוס שהממשלה מקדמת הוא ישראבלוף נוסף. מספר החרדים שהוא יביא לגיוסם זעום, אם בכלל. הוא נועד לשתי תכליות: החזרת מלא התקציב לישיבות, שהעברתו מותנית בחוק גיוס וקניית זמן נוסף לחרדים עד שישיגו שליטה פוליטית מוחלטת ויקבעו לחלוטין את הפטור מגיוס. חקיקת ההסדר המוצע על ידי הממשלה מנבאת חורבן למדינת ישראל בטווח הארוך ואת סופו של "צבא העם" בטווח הקצר. זה היה נכון לפני ה-7 לאוקטובר, ונכון ביתר שאת אחריו. חוק גיוס ראוי חייב להתבסס על עיקרון אחד פשוט: כולם מתגייסים. חקיקתו של חוק כזה תתאפשר אם ישתנה הרכב הממשלה או כשלאחר הבחירות יוקם גוש ציוני, שיהיה נכון "להתאבד" על תיקון העוול ההיסטורי הזה, ולהציל את ישראל.

עד ה-7 לאוקטובר חשבנו שצה"ל יכול להיות "צבא קטן וחכם". המציאות טפחה על פנינו בדרך אכזרית. היא מאלצת את מדינת ישראל ואת צה"ל לשנות את תפיסת בנין הכוח באופן משמעותי. עד ה-7 לאוקטובר תפיסת ההגנה היתה הסתמכות מוחלטת על מודיעין מתריע, וכוח מגן מצומצם בגבולות, במטרה לסכל התקפות נקודתיות. הקונספציה הזו עלתה בעשן הבתים של בארי וכפר עזה; נשטפה בדם הנטבחים במסיבת הנובה. מודיעין ימשיך להאסף, אבל ברור שלא נוכל להסתמך עליו באופן עיוור. לאחר שהחלש שבאוייבנו הצליח להפתיע אותנו, תרחיש הייחוס של מתקפת פתע משמעותית יחייב את צה"ל להחזיק סד"כ גדול הרבה יותר. זאת, כמובן, לאחר שנשלים את המלחמה הנוכחית, שגם סופה לא נראה באופק.

הצורך המיידי של צה"ל הוא ב-7000 חיילים נוספים, זאת בנוסף לחיילי מילואים שהיקף השירות שלהם כבר עכשיו הוא חסר תקדים בהיסטוריה של מדינת ישראל. אנחנו במשחק סכום אפס בו, אם החרדים לא יתגייסו, שירות החובה של המשרתים יארך עוד ועוד ואנשי המילואים יחזרו לכמעט שירות קבע. עד שיכרעו תחת הנטל. הקבוצה היחידה שכמעט ולא שותפה לנטל הגיוס הם החרדים. גם אחרי 22 שנה של חקיקה שלרוב הייתה שקר מוסכם, שיעורי הגיוס של חרדים אפסיים. הנתונים שמציג הצבא, שגם הם שנויים במחלוקת, מדברים על גיוס של לכל היותר 8% מפוטנציאל המתגייסים. רבים מאלו חרדים רק בהגדרה הפורמלית אבל מזמן עזבו את העולם החרדי. אם בעשורים הראשונים של ישראל היה אפשר, בהתעלם מההיבט הערכי, לוותר על גיוס חרדים, השינוי הדרסטי בצורכי הצבא יחד עם הגידול בשיעור החרדים בחברה היהודית משנה לחלוטין את התמונה.

החרדים מונים היום כ-1.36 מיליון נפש ו-60% מהם הם מתחת לגיל 20. בשנת 2030 כל צעיר ישראלי רביעי יהיה חרדי. שיעורם של הצעירים החרדים באוכלוסיה היהודית צפוי להיות כמעט שליש. המספרים הללו דרמטיים בהיבט של מועמדים לשרות ביטחון. כבר כיום ישנם 12,000 צעירים חרדים במחזור גיוס, והם מהווים כ- 10% מכלל המחזור. השיעור הזה ילך ויעלה במהירות ושיעורם של החרדים מכלל המועמדים לגיוס צפוי להיות משמעותי. כזה שלא ניתן יהיה לקיים בלעדיו את הצבא. המצב הזה לא בר קיימא. קודם כל מבחינה מספרית. אבל גם מעבר לכך. כדי לקיים את מודל "צבא העם" שמוסכם על הכל שאין בלתו, חייבים לגייס את כולם. ככל שהמצב לא יהיה כזה, גם נכונותם של המשרתים היום לשרת תפחת. סקרים, כמו גם דברים של צעירים ישראלים מראים שזו המגמה.

נטיית הלב של כל ישראלי שהחברה הישראלית ואחדותה חשובה לו היא לפעול בשיתוף פעולה עם החרדים כדי להביא להסכמות שימנעו צורך בעימות קשה ושימוש בסנקציות. הלוואי והדבר היה אפשרי. אלא שמבט מפוקח בתולדות הניסיונות לגייס חרדים, בעמדותיהם של מנהיגים חרדים כמו גם של הציבור החרדי, ממחישים את חוסר התוחלת שבכך. מאז חקיקת חוק טל, ובמשך 22 שנים, כל שהחרדים עשו היה לנקוט תרגילי הונאה והשהיה. לאורך השנים הללו, הם אף פעם לא הראו נכונות אמתית לשותפות בנטל. כל הסכמה חרדית לגיוס היתה אחיזת עיניים שנועדה לקנות זמן.

מתגייסים טריים בתל השומר. צילום: גדעון מרקוביץ' TPS

ה-7 לאוקטובר, המשבר הביטחוני החמור בתולדות המדינה, עורר תקווה שמשהו ישתנה גם אצל החרדים. אבל רעידת האדמה שזעזעה כל אחד בישראל, לא שינתה את עמדות החרדים אפילו כמלא הנימה. רבנים ומנהיגים פוליטיים חזרו והצהירו מאז שהם לא יסכימו לגיוסו של אף חרדי. רבים מהם אפילו הקצינו את העמדות שלהם שקבעו שגם חרדים שלא לומדים תורה לא יתגייסו. בבחינת לא "תורתם אומנותם" אלא "חרדיותם אומנותם". אתה חרדי? אתה לא צריך להתגייס. המגמות הללו באו לידי ביטוי חזק גם בתוך החברה החרדית. רק שיעור קטן שנע בין 10% ל-20% מבין החרדים סבורים שיש מקום לגייסם. שיעור הנכונים להתגייס בפועל מזערי. במילים אחרות, הסיכוי לגיוס חרדים תוך הידברות והסכמות ולא רק לעוד אחיזת עיניים מוסכמת, אפסי.

המשמעות של כל אלו ברורה. כל חוק גיוס שיחוקק על ידי הממשלה הזו נועד לאפשר לחרדים להנות מתקציבי המדינה בלי להתגייס. על כל ישראלי שחפץ בהמשך קיומה של מדינת ישראל להתנגד לו. חברי כנסת שיצביעו בעדו מוכרים את עתידנו, עתיד ילדנו, ודמנו, המשרתים והמקריבים, על מזבח ההישרדות הפוליטית שלהם.

כדי להביא לגיוס חרדים, על חוק גיוס עתידי, או כזה שיעבור בממשלה הנוכחית ללא תמיכת החרדים צריך להתבסס על העקרונות הבאים:

כל החרדים יתגייסו למעט מכסת פטורים קטנה ("עילויים");  חובת הגיוס היא אישית ולא קהילתית, קרי, כולם מתגייסים ללא שימוש ב"יעדים" ו"מכסות" כמו שעשו כל החוקים עד כה; חרדי שלא יתגייס יוגדר כעריק. הוא לא ייכלא, אבל יישא אות קלון פלילי על כל המשתמע מכך עד שישלים את שירותו; דחיית שרות לשם לימוד תורה לא תהיה ארוכה יותר משלוש שנים; גיוס חרדים יהיה לכלל צה"ל (במסגרות מותאמות); תיפסק התמיכה באורח החיים החרדי ללא משרתים: מוסד בו לומדים מי שלא שרתו ומי שלא שרת לא יזכה למימון מהמדינה; מי שלא שרת לא יזכה למימון מהמדינה; גם מימון ללומדי תורה ששרתו יוגבל כדי לגרום לחרדים להצטרף לשוק העבודה לאחר שירותם הצבאי; מי שלא שרת לא יקבל הטבות מהמדינה שמעבר לתמיכה סוציאלית בסיסית (קצבאות ילדים); משרתים בצבא יקבלו העדפה בכל משאב מדינתי-מכרזי מקרקעין, עבודה בשירות המדינה וכו.

הפגנת חרדים קיצוניים בירושלים. צילום: דוברות משטרה.

אחד החששות המוצדקים של החרדים הוא פגיעה בזהותם במהלך השרות הצבאי. כדי לאפשר להם שירות צבאי, שיעלה בקנה אחד, ככל האפשר בנסיבות צבאיות, עם אורח החיים החרדי, על הצבא לבנות מסגרות מותאמות לחרדים. פתרון אפשרי לכך הוא הקמת חייל גבולות, בו החרדים ישרתו בבסיסים מובחנים באופן ש"יגן" על זהותם.

"שוויון בנטל" חשוב. אבל סד"כ מספק לצה"ל הוא ענין קיומי. שורות הצבא לא יתמלאו בפועלים זרים שייובאו מארצות המזרח. הדרך היחידה להגדיל את מספר המתגייסים באופן מיידי, ולשמר את ההיקף שלהם בטווח הארוך היא לגייס גם חרדים. זו כבר לא רק דרישה ערכית לשוויון. זה ענין קיומי.

פורסם ב'מקור ראשון'.