הדרך שעשתה ישראל עד למדינה היהודית האיתנה שהיא היום לא הייתה צפויה, ומכמה בחינות מכריעות – בלי הידידות והתמיכה של ארצות הברית זה לא היה קורה כלל. אבל את נשמתה של ארצות הברית ואת רוחה היא חייבת במידה רבה לשורשים התנ"כיים של העם היהודי.
המדינה היהודית היא הדמוקרטיה ה־20 שנוסדה בעולם. דירוג הכלכלה שלה, על בסיס תוצר מקומי גולמי לנפש, גבוה היום מזה של בריטניה. מבחינה צבאית היא מעצמה אזורית, ומערכת ההגנה נגד טילים שפיתחה היא החדישה ביותר בתחום. המדינה שבעבר נזקקה לסיוע הומניטרי ניכר מספקת היום סיוע ושירותי חירום למדינות ברחבי העולם. ישראל התקבלה בכל מובן ועניין כחברה מלאה במשפחת העמים – כנגד כל הסיכויים ועל אף כל מגוון האיומים שהיא חשופה להם.
קל להתפתות ולראות בסיפור ההצלחה המרשים הזה תוצאה של החסות שהעניקה ארצות הברית לישראל ב־75 השנים האחרונות, ובכמה היבטים מכריעים ישראל אכן חייבת הרבה משרידותה ושימור כוחה לתמיכת העם האמריקאי וממשלת ארצות הברית. ואף על פי כן, סיפור הידידות הזאת אינו מסתכם אך ורק בעזרה שסיפקה ארצות הברית לישראל.
סיפור היחסים יוצאי הדופן שבין ישראל לארצות הברית עיצב את דמותה של ישראל כמדינה יהודית ובד בבד הותיר חותם בל יימחה על ארצות הברית. ישראל עלתה למדרגה כל כך גבוהה עד כי כיום היא תורמת תרומה ממשית לביטחונה של ארצות הברית, לדינמיות הכלכלית שלה, לתרבותה ולחוסנה. בעולם קשוח, ולא פעם מסוכן, היא אחת הידידות החשובות ביותר היום של ארצות הברית. מדינה שבזכות הסיוע האמריקאי נעשתה בטוחה ומוגנת יותר מגינה היום על האינטרסים של ארצות הברית, מייצגת את ערכיה ומחזקת את עתידה. זהו שינוי משמעותי ביחסים שבין שתי המדינות, והמדינה היהודית חייבת לשאוף תמיד להיות בעלת בריתה האמינה ביותר של ארצות הברית במזרח התיכון.
מעטות המדינות שחיוניות לביטחונה ולהגנתה של ארצות הברית כמו ישראל, בייחוד בעשורים האחרונים. טייסים אמריקאים מתאמנים לצידם של עמיתיהם הישראלים, מן הטובים בעולם; אוניות הצי האמריקאי עוגנות ומצטיידות בבטחה במים הטריטוריאליים של ישראל; שירותי המודיעין האמריקאיים משתפים פעולה דרך קבע עם הארגונים המקבילים בישראל בסוגיות בעלות אינטרס לאומי חיוני, ובכלל זה מניעת מתקפות טרור על אמריקאים בתוך ארצם ומחוצה לה.
בימי המלחמה הקרה למדה ארצות הברית מישראל שיעורים חשובים ביותר על מערכות הנשק הסובייטיות; במסגרת המאבק העולמי בטרור הפיקה ארצות הברית תועלת מן הניסיון שרכשה ישראל בדרך הקשה באיתור ארגוני טרור ברחבי העולם, בלחימה נגדם ובנטרולם. עם הימשכות הלוחמה פיתחה ישראל יחד עם ארצות הברית אמצעים להתמודדות עם ירי טילים, רחפנים צבאיים ומנהרות תקיפה. ישראל היא תומכת נאמנה של מדיניות החוץ של ארצות הברית ברחבי העולם, והשפעתה ההולכת וגדלה במזרח התיכון העמיקה גם את השפעתה של ארצות הברית באזור.
לאחר שכלכלתה של ישראל התבססה והתייצבה, היא נעשתה חממה ליזמות ולחדשנות, לתועלתנו, האמריקאים, ומתוך התאמה לאורח החיים שלנו. "אומת הסטארט־אפ" היא היום אבן שואבת למשקיעים ולאמריקאים מוכשרים בתחום הטכנולוגיה, וישראל היא השנייה במספר החברות הזרות בבורסה לניירות ערך בניו יורק. חידושים ישראליים בתחומים של ביטחון סייבר, ננוטכנולוגיה, מדעי הסביבה, הנדסת התפלה ושימוש במים, טכנולוגיה ביו־רפואית, הולכה למחצה (סמיקונדקטור), מחשוב קוונטי ופרמקולוגיה כבר שינו את חייהם של מיליוני אמריקאים. טכנולוגיות הלחימה נגד טילים מבית היוצר של ישראל סיפקו תחמושת יעילה לכלי הלוחמה של הכוחות האמריקאיים בעיראק ובאפגניסטן; המכשור הרפואי והטכנולוגיות הישראליים סייעו בהצלת חיי לוחמים ובטיפול בפצועים; ופיתוחים ישראליים כגון אקסו־סקלטון (שלד חוץ־גופי ממונע) העניקו את הניידות הדרושה לאמריקאים רבים הסובלים משיתוק עקב פציעה. כאשר היכה וירוס הקורונה בעולם, הפכה ישראל למרכז חשוב לבדיקת החיסונים שהצילו ושיפרו את חייהם של מיליארדי אנשים, והיא שיתפה את העולם בלקחים. ישראל היא היום בעלת ברית ושותפה מוערכת בדיוק בשל הערך הכלכלי שלה. יותר ויותר מדינות בעולם רוצות בה כידידה.
ארצות הברית מצאה תמיד בהיסטוריה המקראית של ישראל הדים לאמונות העמוקות שלה עצמה. שתי המדינות, בגלגולן המודרני, שותפות לחזון לחיות בְּאֶרץ מובטחת. האבות המייסדים של ארצות הברית נשאו עיניים אל ההיסטוריה של העם היהודי, המלוּוה בהשגחה העליונה, בבואם לגבש ולהעלות על הכתב את עקרונות הממשל שינחו את המנהיגים ויגנו על האזרחים; מייסדי המדינה היהודית, בתורם, נשאו עיניהם אל ארצות הברית בהיותה האומה הראשונה שהכירה בזכותה של ישראל לקום, לפני 75 שנים בלבד.
אחרי שהנשיא הארי טרומן חתם על מסמך ההכרה במדינה היהודית, הוא הכריז: "אני כורש" – בהתייחסו למלך פרס שהחזיר את היהודים אל ארץ הקודש 2,500 שנה קודם לזמננו. אמריקאים יכולים לזהות שוב ושוב את תפקידם שלהם בדברי ימי עַם הסֵפר, ששב אל המקומות המתוארים בספר שאנו קוראים בביתנו הפרטי ובבתי התפילה שלנו.
את ישראל יכולים האמריקאים לראות כארץ המקבלת בברכה את כל האמונות. עולים לרגל ותיירים באים לגעת באבנים שברחובות ירושלים ולטבול במימי הירדן והכינרת. המדינה היהודית היא מדינה שבה בני שלוש הדתות האברהמיות חופשיים לבוא ולהתפלל באין מפריע, דבר שלא היה אפשרי במרבית אלפיים השנים האחרונות.
עצם הרעיון של מדינה יהודית חשוב לארצות הברית, ושגשוגה הוא מושא להתפעלות לאמריקאים. אנשים שלא היה להם כל קשר ליהודים וכמעט לא ידעו דבר על יהדות ראו במדינה ובעם היושב בה שיקוף מעורר השראה של הערכים האמריקאיים. אם בשל היותה אומה של מהגרים שהפריחו את השממה ואם משום שהצליחה להקים דמוקרטיה חיה ותוססת אגב הדיפת כוחות עוינים, האמריקאים למדו לראות בישראל תזכורת לכך שלדרך החיים שלהם – מערבית, דמוקרטית, רבגונית מבחינה אתנית ותרבותית, מעוגנת בשלטון החוק ומגינה על זכויות האזרח – נכון עתיד מזהיר בכל מקום שמאמצים אותה.
ישראל גם עוררה באמריקאים רבים השראה לפעולה. כאשר היא נוסדה, היא לא נהנתה מתמיכה גורפת, אפילו לא בקרב יהודים אמריקאים. הציונות הפוליטית לא הייתה מושרשת בתנועה פרו־ישראלית איתנה. יתרה מזו, יהודי ארצות הברית לא הצטיינו בהתארגנות למען סוגיות יהודיות משותפות, כפי שמלמד באופן טרגי כל כך כישלון ההצלה של יהדות אירופה.
אבל משנה לשנה הגבירה אותה תנועה פרו־ישראלית את קולה והרחיבה את מעגל האוהדים שלה. מי שתמכו בישראל שאבו ממנה לא רק השראה, אלא גם תחושת ביטחון – בעיקר אחרי 1967, כשהסכנה הקיומית שריחפה מעל המדינה התחלפה בניצחון אדיר ששינה את פני ההיסטוריה שלה. המדינה היהודית הולידה בארצות הברית גאווה פוליטית יהודית – מהפך צנוע אך מכריע בחייהם של אמריקאים יהודים. הקהילה שהייתה פעם קבוצה אתנית שקטה יחסית, עירונית ברובה ולא־מאורגנת, הפכה לקהילה מועצמת, שחבריה גאים במורשתם ובה במידה גאים להיות אמריקאים.
ישראל שינתה מן הקצה אל הקצה את צביונם ודימוים העצמי של יהודים בכל מקום. היהודים שוב אינם קורבנות, שוב אינם פסיביים ושוב אינם תלויים באחרים לקיומם ולביטחונם הבסיסי. לאחר אלפיים שנה התחולל שינוי מוחלט באופיו של העם, בכל מקום שיהודים בונים בו את ביתם. וגם המהפך הזה היה תרומה כבדת משקל של המדינה היהודית לאמריקאים.
הדרך שעשתה ישראל עד למדינה היהודית האיתנה שהיא היום לא הייתה צפויה, ומכמה בחינות מכריעות – בלי הידידות והתמיכה של ארצות הברית זה לא היה קורה כלל. אבל את נשמתה של ארצות הברית ואת רוחה היא חייבת במידה רבה לשורשים התנ"כיים של העם היהודי. הדמוקרטיה הגדולה בעולם ינקה מהסיפור הזה השראה לגדולתה, ולאור לידתה המחודשת של מולדת העם היהודי ארצות הברית מוצאת מחדש סיבות לחגוג את קיומה וליהנות ממעלותיה. המדינה היהודית וארצות הברית נועדו לשגשג יחדיו, לתמוך זו בזו ולהיות ידידות, לעולם ועד.
הווארד קור הוא מנכ"ל איפא"ק (הוועד האמריקאי־ישראלי לענייני ציבור – AIPAC).