חרבות ברזל

החברה הערבית, זה הזמן שלכם

בוא נגיד את הברור – לעובדות אין שום כוח. אלו שמעוניינים לשמור על העמדות האנטישמיות שלהם לא יזועזעו על ידי תמונות של חטופים וסרטוני זוועות. צריך לפנות לעולם ההתערבויות הפסיכולוגיות, בו ארץ נהדרת, יוסף חדד ומנהיגי החברה הערבית מתאחדים לטובת שינוי הנרטיב

מדוע ההסברה לא עובדת? איך זה שככל שאנחנו מציגים את העובדות בשטח ומציפים עם סרטוני האירוע הקשים העולם רק הולך ותופס את העמדה המנוגדת? מדוע לא מאמינים למציאות הברורה?
התשובה הכואבת בקצרה: גם כאן לצערנו הרב לא אבחנו נכון את הבעיה. אנחנו משקיעים אנרגיה בצורה הלא נכונה. התשובה לתסכול שההסברה לא עובדת הוא לשנות מהר דיסקט. אנחנו לא באירוע של הסברה, אנחנו באירוע שדורש התערבות חריפה!

מרגישים את התסכול הזה שמציף אתכם בכל יום שעובר? התחושה הזו שאיך הם לא מבינים? מה הם לא רואים, יש סרטונים! יש חטופים, איך זה שהנרטיב העולמי תופס את הצד ההפוך? כשאנחנו חושבים שמה שחסר לאנשים כדי להבין את המציאות ולעמוד לצד ישראל הן העובדות הברורות, אנחנו מתעלמים מהדבר הכי חשוב – זה לא עובד ככה . לשנות עמדות ודעות של אנשים זה הדבר הכי קשה בעולם וכשהם נמצאים בקבוצה זהות חזקה זה הופך לעוד יותר קשה על גבול הבלתי אפשרי.

בוא נגיד את הברור – לעובדות אין שום כוח. הגיע הזמן להניח את זה על השולחן. תמונות של חטופים וסרטוני זוועות שייצאו מכאן לא יגייסו את אלו שמעוניינים לשמור על העמדות האנטישמיות שלהם, או הנרטיב שישראל היא המדינה שפוגעת בעולם הערבי. לאנשים יש דעות ומחשבות שמוטמעות בהם עמוק: תקראו לזה דעות קדומות, נרטיבים ברורים, הם לא מוכנים להניח אותם בקלות ובטח שלא לשנותם. למה? כי זה מאיים על תפיסת העולם הישנה שלהם ועל מה שהם רוצים להאמין. ככה זה.

במציאות שכזו אם נמשיך בהסברה הרגילה נמשיך להיות מתוסכלים שאנחנו מקבלים תוצאה הפוכה שמתפוצצת לנו בפרצוף. לא סתם קוראים לזה "באק קלאש". זהו טבעה של קבוצת זהות, במקרה הזה הקבוצה הפרו פלסטינית – ככל שמכריחים אותה לשנות תפיסה זה מייצר את התגובה ההפוכה.
כמו רופא שלא הצליח לזהות נכון את המחלה, אנחנו ממשיכים להיות מתוסכלים שאין שיפור בתסמינים או אפילו שהמחלה הולכת ומחמירה.

כדי לנצח אנטישמיות, גזענות ותפיסות עמוקות שקיימות בנרטיב ובזהות של הקבוצה הנגדית צריך ללכת עמוק יותר מעובדות ומהסברה: צריך לפנות לעולם ההתערבויות הפסיכולוגיות, רק שם תבוא הישועה.
כאן דווקא אפשר לראות בימים האחרונים ניצנים של תקווה ולהמשיך ללחוץ בנקודות שהניבו הצלחה.

דוגמא? "ארץ נהדרת". לא סתם המערכונים של "ארץ נהדרת" הפכו לויראליים בעולם. מדוע? הומור. הומור הוא אחת ההתערבויות הפסיכולוגיות שידועה מחקרית בהצלחתה וביכולת שלה לשנות עמדות. הומור מפתיע – הוא לא מייצר התנגדות , הוא מציג את המציאות בלי שהצד השני מרגיש מותקף ולכן הוא מוכן להקשיב ולא נאטם. כשמציגים לאנשים שיש להם עמדה ברורה עובדות שמתנגשות להם עם הנרטיב שהם רוצים להאמין בו הם נאטמים ואף מקצינים . ההומור הוא ערמומי, חלקלק, רך ולא מבקש מהצד השני לשנות אלא רק לצחוק. הוא לא מבקש מהצד השני להסכים עם נקודת המבט שלך, וכאן כמו שאנחנו רואים יש הצלחה.

התערבות פסיכולוגית נוספת וחזקה היא ביקורת פנימית מקבוצת הזהות עצמה. כל מי ששייך לקבוצת הזהות של החברה הערבית ומעביר ביקורת פנימית על התפיסה של הקבוצה הפרו-פלסטינית משמש כשליח להתערבות פסיכולוגית חזקה.

זה בדיוק מה שקורה מאז תחילת המלחמה עם יוסף חדד, אושיית רשת. בעודו פעיל ברשתות החברתיות ובהיותו ערבי ישראלי הוא מהווה דמות שמבקרת על פניו את הקבוצה שהוא בחלקו (לפי ראות עיניהם המקטלגת והצרה) שייך אליה, הם רואים בו חלק מקבוצת הזהות שלהם. כשמישהו מקבוצת הפנים אומר אתם טועים ומטיח ביקורת, קשה מאוד לקבוצה לא להקשיב למי שאמור להיות בצד שלהם.

יש לא מעט התערבויות פסיכולוגיות. מניתי רק שתיים מתוך רשימה ארוכה ויש מקום להמשיך לבחון מי מהן מצליחה – אם הופכת לוויראלית, סימן שהיא מייצרת תהודה. מכאן אני יוצאת בקריאה ברורה לאזרחי ישראל מהחברה הערבית ובמיוחד לכל מנהיגי החברה הערבית – ראו את ח"כ מנסור עבאס, ואת דבריו שנאמרו הבוקר: " הטבח מנוגד לכל מה שאנחנו מאמינים בו באנושיות שלנו בדת שלנו באיסלם שלנו". את דבריו של ח"כ עבאס יש לתרגם לאנגלית, ערבית ולהפיץ בכל מקום אפשרי.

מנהיגי החברה הערבית בישראל – זה הזמן שלכם. זהו הרגע שבו ישראל, מדינתכם שבה אתם אזרחים, קוראת לכם. כל משפט שלכם הוא בעל משמעות כפולה, אצלנו ובקבוצה השנייה. כל רגע שבו תראו מנהיגות ותציפו את האמת למה שקרה בשבת השחורה, בשביעי באוקטובר, יעשה לא פחות ממהפכה.