חרבות ברזל

כן לעסקה, לא בכל מחיר

החזרת החטופים דחופה ומחויבת, אבל "עסקה" עם השטן לא יכולה לכלול מחירים שיסכלו את המשך המלחמה הזו.

אנחנו נמצאים בימים הרי גורל. אפשר שבזמן הקרוב תעלה לדיון "עסקה" עם השטן. השלכותיה, בין אם תתקבל או תדחה, עלולות להיות דרמטיות. כל הכרעה תשפיע על חיי אדם בטווח המיידי וייתכן שגם לטווח ארוך. האם יש לתמוך בעסקה או להתנגד לה? פרטיה המדויקים של העסקה עדיין לא ידועים, אבל אפשר להציע שיקולים להכרעה בשאלה הקשה והמייסרת הזו.

כדי לגבש את השיקולים באשר לעסקה אפשרית, ולמרות שההכרעה צריכה להתקבל בנקודת הזמן המיידית, צריך להציע פרספקטיבה למערכה בה אנחנו נמצאים.

חמאס הוא כמו גידול סרטני בגופה של הארץ שלנו. הגידול המסוכן הזה התפשט פרא ברצועת עזה עד שהפך את כולה לגוש ממאיר אחד תומך חמאס שמקדם את האידיאולוגיה הרצחנית שלו. הוא מפושט גם בחבלי מולדת אחרים. ביהודה ושומרון קמו בשנים האחרונות ערי טרור, שאחיזת חמאס בהן איתנה. חמור מכך, התמיכה בחמאס בקרב תושבי יהודה ושומרון הפלסטינים מרקיעה שחקים. כ-80% מהם תומכים לא רק בחמאס וברעיונותיו אלא גם בטבח המזוויע שביצע ביהודים ב-7 באוקטובר.

כמו גידול סרטני, גם את חמאס ספק אם ניתן להכריע. די שיישאר תא אחד פעיל, אי שם במחילה בעזה, בלב ג'נין או אפילו מחוץ לגבולותיה של ישראל, כדי שישלח גרורות וינסה לפתח מחדש את הגידולים הממאירים שלו, המפיצים שנאה ומוות. לאחר שנים שהגידול הסרטני המסוכן הזה תפח ללא הפרעה כמעט לצידנו ובתוכנו, בשלב הנוכחי, צריך לנסות לעקור כמה שיותר ממנו.

לגדוע כל תא שניתן להגיע אליו. המשימה עצומה. למרות הישגים מדהימים עד כה, היא רחוקה מסיום. למרבה הצער, ייתכן וכמו במאבק במחלה כרונית, גם כאן היא לא תושלם במשך זמן ארוך. לא תהיה לנו ברירה אלא להמשיך ולהיאבק בגידולים הללו בכל מקום שיהיו, בנחישות ותוך נשימה ארוכה.

מתוך הפרספקטיבה הזו, צריך לבחון גם את "עסקת" השבת החטופים היקרים הביתה. ברור שלעסקה עם השטן הזה יהיה מחיר. אפשר להניח שאין אף גורם שאומר שלא נכון יהיה לשלם מחיר כלשהו עבור השבתם.

מנגד, מלבד קבוצה קטנה בקרב הציבור וההנהגה, ברור שהאפשרות של "עסקה בכל מחיר" לא עומדת על הפרק. יש מחירים והשלכות לעסקה כזו, שישראל לא תוכל לשאת. הטיעון בעד עסקה ברור. יש לנו חובה כמדינה וכעם, לשחרר את החטופים מידי צר, חיילים וודאי אזרחים שהמדינה נכשלה בהגנת ביתם.

אל מול אלו, לעסקה כזו יכולים להיות מחירים דרמטיים. תכניה של עסקה אפשרית עדיין עמומים, אבל הפרסומים על מה שנמצא על המדוכה כוללים שלושה מרכיבים: עצירת האש לזמן ממושך, אולי אפילו הפסקת הלחימה (עם או בלי הכרזה פורמאלית על כך); שחרור סיטוני של מרצחים מבתי הכלא; הסכנה ישראלית משתמעת עם המשך שלטון חמאס ברצועה. מהי הדרך לשקול את נכונותה של עסקת כזו?

אני מציע לבחון את הדברים על בסיס ההנחה שהמאבק בחמאס ארוך טווח, אבל כל ניצחון בו, הוא צעד בדרך לכריתת הגידול הסרטני הזה. ולכן, הפרמטר לקבלת עסקה או דחייתה צריך להיות השפעתה ארוכת הטווח של עסקה. הפסקת אש, גם אם תארך שבועות, יכולה, בפרספקטיבה הרחבה של המשימה, להיות דבר שניתן להכיל אותו אם אכן יובטח שהמלחמה בחמאס תתחדש. מנגד, שחרור רחב היקף של רוצחים, שכבר הוכח שמחירו בדם, הוא דבר שפוגע במהלך הכולל לגדיעת הסרטן החמאסי ויש בו משום רוח גבית לטרור ולכן אסור להסכים לו.

צילום: יואב דודקביץ', TPS

שיקול נוסף, מרכזי, בנכונות הישראלית לעסקה צריך להיות המסר שזו תשדר, יחד עם הנכונות להמשיך ולהילחם, לאזור כולו – אויבים מוצהרים כמו גם מדינות שיש לנו עמם הסכם שלום או שהן שוקלות להצטרף להסכם כזה. אמנם עסקה להחזרתם הביתה של החטופים היא בעלת משמעות פנים ישראלית לחוסנה של החברה, אך אם משמעותה תהיה ויתור במלחמה ארוכת הטווח מול חמא"ס, יש לדחות אותה. היא תשדר חולשה ותפגע קשות בהרתעה של ישראל ולכן גם בביטחונה ויכולתה לשרוד באזור הקשוח הזה.

ההכרעה בעד או נגד עסקה צריכה להתעלם לחלוטין מהשיקול הפוליטי. לנגד עיני קבינט המלחמה והקבינט המדיני-ביטחוני, צריכות לעמוד רק טובתה של ישראל וחייהם של החטופים.

ההכרעה צריכה לקחת בחשבון את השקול ארוך הטווח. מאבק בסרטן החמאס שיימשך שנים והיכולת להוציא לפועל "עסקה" באופן שהוא, כמו גם היכולת להמשיך ולחיות באזור, לא ייפגעו.

פורסם בערוץ 7.