בנוסח שיידון בכנסת בימים הקרובים, לקראת אישורו במליאה בקריאה שניה ושלישית, נקבע כי "המדינה תפעל בתפוצות לשימור הזיקה בין המדינה ובין בני העם היהודי" לדקדוק המשפטי הזה יש משמעות מעשית גדולה. בדרך הזו החוק מאפשר לממשלת ישראל לעשות כל צעד שהוא שיש בו פגיעה ביהודי התפוצות ובקשר עמהם. מצדדי החוק טענו כי אחד ממוקדיו הוא מתן מעמד חוקי-חוקתי לזיקה של מדינת ישראל ליהודי התפוצות. אבל התוצאה הפוכה. במקום לחזק את הגשר, ממשלת ישראל מניחה תחתיו עוד מטען, שאין ספק שיום אחד יתפוצץ ויחריב אותו.
חוק הלאום שנמצא בימים אלו בהכנה לקריאה שניה ושלישית בוועדה המשותפת לוועדת חוקה ולוועדת הכנסת, הוא חוק מיותר שנראה שנזקו יהיה רב על תועלתו. הטענה העקרונית של מצדדיו בקואליציה היא הצורך בעיגון חוקתי של ערכים וסמלים שהם יסוד הקיום הלאומי יהודי של מדינת ישראל. אחד מהערכים הללו הוא הזיקה בין מדינת ישראל ויהדות התפוצות והלגיטימציה שלה להפנות משאבים מדינתיים למען יהדות התפוצות. אכן, הזיקה בין ישראל ליהדות התפוצות איתנה וברורה מאליה, אבל כעת, אומרים תומכי החוק, יהיה לה עיגון כמו חוקתי בחוק יסוד, והיא תזכה בהכרה ובמקום הראויים לה.
אלא שבמעשה, ועם אישור החוק, גם במסמך חוקתי, ישראל הולכת ומוותרת על יהדות התפוצות. ישראל המסורתית והלאומית יותר של השנים האחרונות היא כבר פחות בית ליהודים רבים בעולם. לנוכח המציאות הזו, היה רצוי שממשלת ישראל תעשה צעדים שיקרבו אלינו את העולם היהודי. אבל המציאות כידוע הפוכה. בשורה של החלטות שהממשלה הנוכחית קיבלה בשנות כהונתה, בראשן ביטול מתווה הכותל והגיור, היא הביאה להעמקת התהום בין ישראל לרוב יהודי העולם. ליהודים בעולם המתבוננים במדיניותה של ממשלת ישראל מתברר שוב ושוב, שהיא פשוט לא רואה אותם ממטר.
הנוסח המעודכן של חוק הלאום מעגן את הניכור הזה במסמך חוקתי. השינוי שהוכנס בו נועד לאפשר לממשלה להמשיך ולהתעלם מיהדות התפוצות, ולמנוע מצב בו מאן דהוא יוכל לטעון שפעולות הממשלה או חוקים של הכנסת, הפוגעים ביהדות התפוצות לא יהיו חוקתיים. מדיניות ההתעלמות מיהדות התפוצות של הממשלה היא דבר אחד. עיגון חוקתי של מדיניות ההתעלמות הזו הוא דבר חמור הרבה יותר. זוהי הצהרה חד משמעית של כנסת ישראל וממשלת ישראל כי בעטיפת צלופן של שימור זיקה ליהדות התפוצות, היא לא תהיה מוכנה לעשות כל צעד למען הקשר הזה, שיש לו מחיר פנימי בשל התחשבות בעולם היהודי.
בחוק הלאום, המיותר כשלעצמו, סעיפים מועילים, סעיפים לא מזיקים וכמה סעיפים רעים. מבין אלו שהיה בהן פוטנציאל להועיל, היה סעיף הזיקה ליהדות התפוצות. אבל כעת, כשהוא מאפשר לממשלת ישראל להמשיך במדיניות ההתעלמות, ולעשות ככל העולה על רוחה מבלי להתחשב ביהדות התפוצות וזאת בחוק יסוד, הוא הופך מיד מושטת ליד שאוחזת מגן קרב.
פורסם לראשונה בהארץ.