המכון למדיניות העם היהודי

רוב הישראלים סבורים שבית המשפט לא צריך לבטל את פיטורי ראש השב"כ. אך אם יבטל אותם הממשלה צריכה לציית לו. בדו״ח כמה חלקים המתייחסים לתקציב המדינה, מערכת המשפט והאמון בהנהגה ובניצחון.

• רוב אזרחי ישראל סבורים שיש סכנה אמיתית למלחמת אזרחים בישראל
• רובם סבורים שהטענה שיש בישראל "דייפ סטייט" אינה נכונה או מוגזמת
• רובם סבורים שבית המשפט העליון לא צריך לבטל את פיטורי ראש השב"כ
• רובם אומרים כי במקרה שבו בית המשפט יפסול את הפיטורים – הממשלה צריכה לציית
• שליש מהיהודים תומכים בשלטון מלא של ישראל ברצועת עזה לאחר המלחמה
• רוב הציבור לא מרוצה מתקציב לשנת 2025, החרדים הם היחידים שמרוצים
• רובם סבורים שתקציב המדינה הנוכחי "אינו ענייני" 
• שליש סבורים שיש לקצץ בכספים הקואליציוניים ובמספר המשרדים הממשלתיים
• רמת האמון של רוב הציבור בפקידות הבכירה של משרד האוצר נמוכה
• רמת האמון בממשלה עלתה במעט (36%), אך עודה נמוכה
• לאחר החילופים בצמרת, עלייה ברמת האמון של היהודים בפיקוד הבכיר של צה"ל
• רוב מעידי שרתם האמין עליהם בממשלה ובישר הביטחון, ישראל כץ, נמוכה
• רוב הערבים בישראל תומכים בריצה משותפת של כל המפלגות הערביות לכנסת
• רוב היהודים אומרים שהם קוראים את ההגדה של פסח, כולל החלק שאחרי הארוחה
• שליש מהישראלים מעידים שהסיכוי שיצפו השנה בטקס המשואות קטן מבדרך כלל
• גיל הפרישה מעבודה לישראלים סבורים שהוא נכון (בממוצע): 66.1 שנים
• לעומת מדינות אחרות, ישראלים דוגלים ברכישת דירה מוקדמת ופרישה מאוחרת

להורדת המדד בגרסת PDF, לחצו כאן

מערכת המשפט

לפני מספר שבועות הודיע ראש הממשלה, בנימין נתניהו, על פיטוריו של ראש השב"כ, רונן בר. במקביל לפרסום סקר זה יתקיים דיון בבית המשפט העליון שנוגע לחוקיות הפיטורים.

על פי ממצאי סקר המכון (שיש להעיר כי נערך לפני שפרשת ״קטאר גייט״ תפסה את מרכז סדר היום הישראלי), כמחצית מהישראלים סבורים שבית המשפט העליון לא צריך לבטל את פיטורי ראש השב"כ – 40% סבורים כי לא בסמכותו לעשות זאת ו-11% סבורים שגם אם יש לו סמכות לעשות זאת, הפיטורים עצמם ראויים. שניים מכל חמישה ישראלים (38%) חושבים שבית המשפט צריך לבטל את פיטוריו של רונן בר. בקרב היהודים נרשם רוב של 60% הסבורים שבית המשפט העליון לא צריך לבטל את פיטוריו של בר. מנגד שליש (32%) סבורים כי על בית המשפט העליון לבטל את פיטוריו של ראש השב"כ. שלושה מכל חמישה ערבים סבורים שבית המשפט העליון צריך לבטל את הפיטורים, רבע מהם השיבו כי אינם יודעים.

בקבוצת ה"ימין" וה"ימין מרכז" ישנו רוב ברור הסבור שבית המשפט העליון לא צריך לבטל את פיטורי ראש השב"כ. בקבוצות ה"ימין" 76% סבורים שאין בסמכותו לבטל מהלך זה ו-13% סבורים כי גם אם זו סמכותו – הפיטורים ראויים. בקבוצת ה"ימין מרכז" 47% סבורים שאין זה בסמכות בית המשפט לבטל את הפיטורים, ו-18% נוספים חושבים שגם אם זו סמכותו, הפיטורים ראויים. בקבוצות ה"שמאל," "שמאל מרכז," ו"מרכז" ישנו רוב שחושב שבית המשפט העליון צריך לבטל את פיטורי ראש השב"כ.

מרבית הישראלים חושבים שאם תתקבל החלטה לפטר את היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, מהלך שהממשלה הכריזה על כוונה לבצע אך טרם הביאה למימוש – בית המשפט העליון לא צריך לבטל את הפיטורים. 35% סבורים שאין זה בסמכותו של בית המשפט לבטל מהלך כזה, ו-18% מאמינים שגם אם זו סמכותו לעשות זאת, הפיטורים של של היועצת המשפטית לממשלה ראויים. מרבית המשתייכים לקבוצות ה"שמאל" (87%) "שמאל מרכז" (81%) ו"מרכז" (68%) חושבים שבית המשפט צריך לבטל את פיטורי היועצת המשפטית לממשלה אם וכאשר ימומשו. מרבית המשתייכים לקבוצת "ימין מרכז" (60%) ו"-ימין" (88%) סבורים שבית המשפט העליון לא צריך לבטל את פיטורי היועצת המשפטית לממשלה. שניים מכל שלושה בקבוצת הימין סבורים שאין זה בסמכותו של בית המשפט העליון לעשות זאת. למול הקביעה של רוב הציבור כי על בית המשפט להימנע מהתערבות בהליכי הפיטורים של שני הפקידים הבכירים, עומדת קביעה של רוב גדול יותר הקובע כי על הממשלה לכבד החלטה של בית המשפט – אם תהיה כזאת – לבטל את הפיטורים. 40% נימקו את תשובתם המחייבת ציות לבית המשפט בבחירת האפשרות "כי אחרת נגרר למשבר חוקתי," ו-23% נוספים נימקו את עמדתם בבחירת האפשרות ש״בית המשפט הוא הפרשן המוסמך של החוק״. אחד מכל שלושה ישראלים סבור, שאם בית המשפט העליון יפסול החלטה לפטר את ראש השב"כ או את היועצת המשפטית לממשלה, הממשלה לא צריכה לציית לבית המשפט, מכיוון שלבית המשפט אין סמכות בנושא. בקרב הערבים מעט יותר מעשירית סבורים שלבית המשפט אין סמכות בנושא, ורבע השיבו כי הם לא יודעים לענות על שאלה זו.

נרשם רוב בכל הקבוצות האידאולוגיות מלבד קבוצת ה"ימין," שסבור שבמקרה של החלטת בית משפט המבטלת את הפיטורים הממשלה צריכה לציית לה ולהשאיר את ראש השב״כ ו/או היועצת המשפטית לממשלה בתפקידם. בקבוצת ה"ימין" שליש השיבו כך, ושני שליש גרסו כי הממשלה לא צריכה לציית לבית המשפט במקרה כזה.

המצב החברתי

המונח ״דיפ סטייט״ משמש בחודשים האחרונים בשיח הישראלי לעיתים תכופות, כטענה של חלק מההנהגה הישראלית נגד ראשי המערכות הציבורית במדינה. לפני מספר שבועות ראש הממשלה פרסם ברשתות החברתיות את האמירה ״כשמנהיג חזק מהימין מנצח בבחירות, הדיפ-סטייט בשירות השמאל משתמש באופן מעוות במערכת המשפט כדי לסכל את רצון העם״. בסקר עשינו שימוש באמירה זו כדי לבחון האם ועד כמה הציבור מסכים עם מסגור דפוס ההתנהלות המדינתי כמצב של ״דיפ סטייט״ השולט למעשה במערכות ומנטרל את כוחם של נבחרי הציבור לממש את רצון הציבור.

בהתייחס לאמירה המפורשת של ראש הממשלה, שניים מכל חמישה ישראלים קבעו שראש הממשלה ״טועה״ באמירה זו, שניים מכל חמישה קבעו שהוא צודק, ואחד מחמישה גרס שהוא מגזים. קבוצה זו הסכימה שאכן ״יש בישראל בעיה של איזון בין רשויות, אבל לא מדובר ב׳דיפ סטייט׳." כלומר, בסך הכל ישנו רוב של 58% שאינו מקבל את המסגור שהציע ראש הממשלה.

בקרב היהודים נרשם שיעור גבוה במעט שחושב שראש הממשלה צודק באמירתו, ושיעור נמוך במעט שסבור שהוא טועה. מחצית מהערבים בישראל סבורים שראש הממשלה טועה באמירתו, ופחות מעשירית מהם סבורים שאמירה זו נכונה. מרבית המשתייכים לקבוצת ה"ימין" מסכימים עם האמירה של ראש הממשלה (79%) מרבית המשתייכים לקבוצות ה"שמאל" (87%) "שמאל מרכז" (76%) ו"מרכז" (61%) חושבים שאמירתו של ראש הממשלה אינה נכונה. מרבית מצביעי הליכוד (82%) מסכימים עם אמירתו של ראש הממשלה, 12% חושבים שהגזים ו-4% אינם מסכימים איתו.

אמירה נוספת שעוררה שיח ציבורי נרחב היא זו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט אהרן ברק. בראיונות בטלוויזיה התריע ברק כי ״אנחנו קרובים מאוד למלחמת אזרחים״. כרבע מהישראלים מסכימים עם אבחנתו זו של ברק, שליש (33%) סבורים שהשופט ברק קצת הגזים באמירה זו, אבל שמדובר ב״סכנה אמיתית״. חמישית חושבים שברק ״מאוד הגזים״ וכי ישראל אינה קרובה למצב של מלחמת אזרחים. 16% השיבו שאין שום סכנה למלחמת אזרחים בישראל.

מחצית מהערבים בישראל סבורים שהשופט ברק צודק באמירתו כי ישראל קרובה למלחמת אזרחים. בסך הכל, 60% מכלל הישראלים, ו-58% מכלל היהודים סבורים כי הסכנה של מלחמת אזרחים ממשית (סבורים שברק צודק + שהגזים אבל הסכנה אמיתית).

מקרב היהודים, מרבית המשתייכים לכלל הקבוצות האידאולוגיות, מלבד הימין, סבורים שיש סכנה ממשית למלחמת אזרחים. שליש מהמשתייכים לקבוצת ה"ימין" חושבים שאין סכנה למלחמת אזרחים בישראל, שליש סבורים שישראל לא קרובה לדבר כזה, חמישית מאמינים שברק הגזים אך הסכנה אמיתית, ו-7% חושבים שהשופט ברק צודק.

אמון במערכות הציבוריות

גם החודש בחנו את מידת האמון של הישראלים במערכות ציבוריות בישראל. מהנתונים עולה כי ישנו מתאם ברור בין עמדות פוליטיות לרמת האמון בכמה ממערכות אלה. נתוני הסקר נאספו החודש לאחר כניסתו לתפקיד של הרמטכ"ל ה-24 של ישראל, רב אלוף אייל זמיר. לאחר הדחת דובר צה"ל, תת אלוף דניאל הגרי, ולאחר פיטורי ראש השב"כ רונן בר, אשר עוררו סערה ציבורית רחבה והתערבות משפטית. לאחר החילופים בצמרת צה״ל חלה החודש עלייה ברמת האמון של היהודים בישראל בפיקוד הבכיר של צה"ל. בעוד שבחודש שעבר נרשמה רמת אמון מהנמוכות שנרשמו בשנה האחרונה, בחודש הנוכחי 60% השיבו כי מידת האמון שלהם בפיקוד הבכיר בצה"ל גבוהה (מאוד גבוהה + די גבוהה). הפעם האחרונה שבה נרשם במדד רוב של יהודים בישראל שמעידים כך, הייתה בחודש נובמבר שעבר. אחד מכל שני יהודים בישראל מעיד שרמת האמון שלו בפיקוד הבכיר של צה"ל היא "די גבוהה", אחד מכל ארבעה מעיד שהיא "די נמוכה," אחד מעשרה מעיד שהיא "מאוד גבוהה" ואחד משמונה מעיד כי רמת האמון שלו בפיקוד הבכיר של צה"ל "מאוד נמוכה."

מרבית המשתייכים לכלל הקבוצות האידאולוגיות אמרו החודש שרמת האמון שלהם בפיקוד הבכיר של צה"ל גבוהה (די גבוהה + מאוד גבוהה). זאת בשונה ממה שנמדד בחצי השנה האחרונה, שבה מרבית המשתייכים לקבוצות ה"ימין" (ימין + ימין מרכז) העידו כי רמת האמון שלהם בפיקוד הבכיר של צה"ל נמוכה (די נמוכה + מאוד נמוכה).

רוב הציבור בישראל, יהודים וערבים, מעידים כי רמת האמון שלהם בפקידות הבכירה של משרד האוצר נמוכה (מאוד נמוכה + די נמוכה). שליש (34%) מעידים שרמת האמון שלהם בפקידות הבכירה של המשרד גבוהה (די גבוהה + מאוד גבוהה). ארבעה מכל חמישה ערבים מעידים כי רמת האמון שלהם נמוכה, ואחד מכל שמונה מעיד כי רמת האמון שלו גבוהה. נרשם רוב בכלל הקבוצות האידאולוגיות, מלבד "ימין," שמעיד כי רמת האמון שלו בפקידות הבכירה של משרד האוצר נמוכה. מרבית מצביעי ש"ס ויהדות התורה, מחצית ממצביעי הליכוד (49%) ו-43% ממצביעי הציונות הדתית (בחירות 2022) מעידים כי רמת האמון שלהם בפקידות הבכירה של משרד האוצר – נמוכה.

את המדידה ערכנו החודש כדי להשלים מדידה מהחודש הקודם בנוסח מעט שונה, שבדיעבד לא היינו משוכנעים שהוא ברור מספיק (כלומר, האם יהיה ברור למשיבים שהשאלה מתייחסת לפקידות הבכירה ולא להנהגה הפוליטית של המשרד). החודש שונה הנוסח מהאמון ב"צמרת משרד האוצר" לרמת האמון ב"פקידות הבכירה של משרד האוצר," הבדל הנוסח בין שני הסקרים (שיש ביניהם גם פער זמנים) הוביל לתוצאה שונה במעט. בשני המקרים נרשם רוב של ישראלים, יהודים וערבים, שמעידים כי רמת האמון שלהם בפקידות הבכירה/צמרת משרד האוצר נמוכה.

תקציב המדינה לשנת 2025

סקר המכון למדיניות העם היהודי נערך לקראת סוף חודש מרץ, בעת שהכנסת העבירה את תקציב המדינה לשנת 2025. לגיבוש התקציב נלוותה ביקורת ציבורית ומקצועית נרחבת. סקר המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) מצא שרוב הציבור בישראל, יהודים וערבים, לא מרוצה מהתקציב לשנת 2025. כרבע מהציבור, ורבע מהיהודים, מעידים כי הם מרוצים (די מרוצים + מאוד מרוצים) מהתקציב. בקרב הערבים, אחד מכל שמונה מרוצה (די מרוצה + מאוד מרוצה) מתקציב המדינה לשנת 2025.

רוב בכלל הקבוצות האידאולוגיות, מלבד הימין, השיב כי הוא לא מרוצה מהתקציב. גם בקרב המשתייכים לקבוצת הימין – לא נרשם רוב למי שמרוצים מהתקציב. (44%) כשליש ממצביעי הליכוד (31%) וממצביעי הציונות הדתית (30%) בבחירות 2022 אינם מרוצים מהתקציב לשנת 2025. בחלוקה לפי דתיות נרשם רוב בכלל הקבוצות, מלבד החרדים, שלא מרוצים מהתקציב לשנת 2025.

מרבית הציבור בישראל, יהודים וערבים, חושב שתקציב המדינה לשנת 2025 הוא תקציב לא ענייני, שמוטה ״מעבר לרצוי״ לטובת כספים קואליציוניים. בקרב היהודים שליש סבורים שהתקציב ענייני ונועד לענות על צרכי המדינה, אף שיש בו גם כספים קואליציוניים. בקרב הערבים אחד מכל עשרה סבור שמדובר בתקציב ענייני. מרבית המזדהים כתומכי הקבוצות ימין-מרכז (57%) מרכז (86%) שמאל-מרכז (96%) ושמאל (94%) סבורים שהתקציב לא ענייני. מנגד, מרבית המזדהים עם קבוצת הימין (57%) סבורים שהתקציב ענייני, ונועד לענות על הצרכים, למרות שיש בו גם כספים קואליציוניים. מרבית מצביעי הליכוד, הציונות הדתית, ש"ס ויהדות התורה בבחירות 2022 חושבים כך גם הם. לעומת זאת רוב מצביעי יש עתיד, המחנה הממלכתי, ישראל ביתנו, העבודה ומרצ, סבורים כי התקציב לא ענייני.

בסקר הצגנו למשיבים אפשרות לומר מה הכנסת הייתה צריכה לעשות בתקציב המדינה ולא עשתה, או לא עשתה מספיק. כל אחד מהמשיבים סימן עד 3 פריטים שהם אלה שחסרים בעיניו יותר מאחרים. כשליש מהמשיבים סימנו בעדיפות גבוהה את האפשרות של קיצוץ בתקציבים לחרדים (31%) קיצוץ בכספים הקואליציוניים (31%) וקיצוץ במספר המשרדים הממשלתיים. (32%) כרבע סימנו תוספת תקציב לשיקום הדרום והצפון (28%) ותוספת הטבות למשרתי הסדיר והמילואים .(24%) אחד מכל חמישה ישראלים חושב שצריך לקצץ במיסים, להוסיף תקציבים למלחמה בפשיעה או להוסיף כסף לחינוך. מחצית מהערבים (51%) סבורים שנדרש קיצוץ במיסים, 43% מהם סימנו תוספת תקציבים למלחמה בפשיעה, 35% סימנו תוספת תקציבים למגזר הערבי ו-30% סימנו תוספת כסף לחינוך.

מחצית ממצביעי השמאל (שמאל + שמאל מרכז) סבורים שצריך להוסיף כסף לשיקום הצפון והדרום. מרבית המשתייכים לקבוצה זו סבורים כי יש לקצץ בכספים הקואליציוניים. מעל 40% מהמשתייכים לכלל הקבוצות, מלבד הימין, סבורים כי יש לקצץ במספר המשרדים הממשלתיים. כשליש ממצביעי הליכוד תומכים בקיצוץ במספר המשרדים הממשלתיים (32%) ובהוספת הטבות למשרתי הסדיר והמילואים (35%) שניים מכל חמישה מצביעים של המחנה הממלכתי ויש עתיד בעד תוספת כסף לשיקום הצפון והדרום, מחצית מהמצביעים למפלגות האלה בעד קיצוץ תקציבים למגזר החרדי וכספים הקואליציוניים.

אמון בהנהגה ובניצחון

לפני חודשיים שינינו את נוסח השאלה על רמת הביטחון בניצחונה של ישראל במלחמה. במקום לשאול על המלחמה שאלת עתיד – מה רמת הביטחון שישראל תנצח במלחמה, אנחנו שואלים על רמת הביטחון ביחס להווה – "״כמה את/ה מרגיש/ה שישראל מנצחת ו/או ניצחה במלחמה?״. שינוי זה הוביל לפער ניכר בתשובות המשיבים בחודשיים הללו.

כעשירית מהמשיבים "לגמרי בטוחים" שישראל מנצחת או ניצחה במלחמה. מצד שני, חמישית "בכלל לא בטוחים" שישראל מנצחת או ניצחה במלחמה. ביחס לחודש שעבר חלה עלייה קלה בשיעור היהודים בישראל שמעידים כי הם בטוחים (לגמרי בטוחים + קצת בטוחים) שישראל מנצחת במלחמה. בחלוקה אידאולוגית, 15% מהמשתייכים לקבוצת ה"ימין" מעידים כי הם "לגמרי" בטוחים בניצחונה של ישראל, ומנגד 53% מהמשתייכים לקבוצת ה"שמאל" טוענים כי הם "בכלל לא בטוחים" בניצחון של ישראל במלחמה (בחודש שעבר 44% מהם השיבו כך). בתוך כל אחת מהקבוצות האידאולוגיות לא נרשמה הסכמה בנוגע לשאלה האם ישראל ניצחה / מנצחת במלחמה. ככול שמתקדמים על הסקלה הדתית מהכיוון הליברלי לכיוון השמרני – עולה שיעור המשיבים שחושבים שישראל מנצחת / ניצחה במלחמה. מרבית הישראלים (54%) מעידים כי רמת האמון שלהם בממשלה "מאוד נמוכה" לעומת עשירית (10%) שמעידים שהיא "מאוד גבוהה." כשמינית (13%) מעידים כי רמת האמון שלהם "די נמוכה" וכחמישית (21%) מעידים כי רמת האמון שלהם בממשלה "די גבוהה." מרבית היהודים בישראל (62%) מעידים כי רמת האמון שלהם בממשלה נמוכה (די נמוכה + מאוד נמוכה), ואילו כשליש (36%) טוענים כי רמת האמון שלהם בממשלה גבוהה (מאוד גבוהה + די גבוהה).

ביחס לחודש שעבר חלה עלייה של 5% בשיעור היהודים שמעידים כי רמת האמון שלהם בממשלה גבוהה, וירידה של 5% בשיעור אלו מהם שמעידים כי אמת האמון שלהם בממשלה נמוכה. בקרב הערבים, 86% מעידים כי רמת האמון שלהם בממשלה נמוכה. אחד מכל עשרה מעיד כי רמת האמון שלו בממשלה גבוהה. בחלוקה אידאולוגית, נרשם רוב בכלל הקבוצות, מלבד הימין, שרמת האמון שלהם בממשלה נמוכה. בקרב המשתייכים לקבוצת הימין, שיעור המשיבים שרמת האמון שלהם נמוכה עומד על שליש (33%). מרבית הישראלים (55%) מעידים כי רמת האמון שלהם בראש הממשלה בנימין נתניהו "מאוד נמוכה." מנגד כחמישית (17%) טוענים שרמת האמון שלהם בו "מאוד גבוהה." גם בסוגייה זו נרשם רוב בכלל הקבוצות האידאולוגיות, מלבד הימין, שרמת האמון שלהם בראש הממשלה נמוכה (מאוד נמוכה + די נמוכה). בקבוצת הימין כשליש (31%) מעידים כך. מרבית המשתייכים לקבוצת הימין (68%) השיבו כי רמת האמון שלהן בנתניהו גבוהה. עם זאת, 20% ממצביעי הליכוד ו-31%ממצביעי הציונות הדתית (לפי הצבעה בבחירות 2022) מעידים כי רמת האמון שלהם בראש הממשלה נמוכה. רוב הישראלים (65%) מעידים שרמת האמון שלהם בשר הביטחון, ישראל כץ, נמוכה (מאוד נמוכה + די נמוכה), ושליש (32%) אומרים שרמת האמון שלהם גבוה (מאוד גבוהה + די גבוהה). מחצית מהיהודים (47%) בישראל אומרים שרמת האמון שלהם בשר הביטחון "מאוד נמוכה," חמישית (17%) טוענים שהיא "מאוד גבוהה." שניים מכל שלושה ערבים בישראל מעידים שרמת הביטחון שלהם בשר הביטחון "מאוד נמוכה" ו17%- נוספים מעידים שהיא "די נמוכה."

מרבית המשתייכים לכלל הקבוצות האידאולוגיות, מלבד קבוצת ה"ימין" מעידים כי רמת האמון שלהם בשר הביטחון נמוכה (מאוד נמוכה + די נמוכה). מרבית המשתייכים לקבוצת ה"ימין" (68%) מעידים כי רמת האמון שלהם בשר גבוהה. אחד מכל חמישה מצביעי ליכוד (בחירות 2022) מעיד כי רמת האמון שלו בשר הביטחון נמוכה. אחד מכל ארבעה מצביעי הציונות הדתיות מעיד כך גם הוא.

יחסי ארה"ב ישראל

רבע מהישראלים מעידים כי יש להם אמון רב בכך שנשיא ארה"ב יעשה ״את הדבר הנכון״ בקשר ליחסי ארה"ב וישראל. רבע מעידים כי אין להם אמון בכך, ו-46% מעידים כי יש להם אמון מסוים. ככלל, רמת האמון של היהודים בישראל בנשיא גבוהה משמעותית מזו של הערבים. כרבע מהיהודים (28%) מעידים כי יש להם אמון רב שטראמפ יעשה את הדבר הנכון, וחמישית (19%) מעידים כי אין להם אמון. אחד מכל עשרה ערבים מעיד כי יש לו או לה אמון רב שטראמפ יעשה את הדבר הנכון בהקשר ליחסים בין המדינות, ואילו אחד משניים טוען כי אין לו אמון בכך. ביחס לחודש שעבר חלה ירידה בשיעור הערבים שמעידים כי יש להם אמון רב שטראמפ יעשה את הדבר הנכון. בעוד שבחודש שעבר 20% מהם השיבו כך, החודש עשו זאת 9% בלבד.

מחצית מהמשתייכים לקבוצת ה"ימין" (49%) ושליש מהמשתייכים לקבוצת ה"ימין מרכז" (30%) מעידים כי יש להם אמון רב שטראמפ יפעל נכון בהקשר יחסי ארה"ב-ישראל. מחצית מהמשתייכים לקבוצת ה"שמאל" (55%) ושליש מהמשתייכים ל"שמאל נוטה מרכז" (35%) טוענים שאין להם אמון בנשיא ארצות הברית בנושא זה.

היום שאחרי המלחמה

בחודש האחרון חודשה הלחימה ברצועת עזה על ידי ישראל. החודש חזרנו לבחון מי הציבור הישראלי היה רוצה שישלוט בעזה אחרי המלחמה. כרבע מהישראלים (28%) היו רוצים שלטון של ישראל ברצועת עזה, רבע נוסף (24%) מעדיפים שלטון של כוח בינלאומי ממדינות המערב, שמינית (13%) שלטון של כוח ממדינות ערביות, ושמינית (12%) היו רוצים שגורמים פלשתינים מקומיים שאינם חמאס ישלטו ברצועת עזה לאחר סיום המלחמה. בקרב היהודים נרשם שיעור גבוה יותר של מי שמעדיפים שלטון ישראלי (34%) ובקרב הערבים נרשם שיעור גבוה יותר (22%) של מי שרוצים שלטון של הרשות הפלשתינית ברצועת עזה. בחלוקה אידאולוגית, שני שליש מהמשתייכים לקבוצת ה"ימין" היו רוצים שישראל תשלוט בעזה אחרי המלחמה. שליש מהמשתייכים ל"ימין מרכז" סבורים כמותם, ושליש מהתומכים ב״ימין מרכז״ מעדיפים שלטון של כוח בינלאומי ממדינות המערב. שליש ממצביעי המרכז מעדיפים גם הם את האפשרות של שליטה של כוח בינלאומי ממדינות המערב. רבע מהמשתייכים לקבוצת ה"שמאל מרכז" רוצים שלטון של כוח ממדיניות ערביות, ושליש מהמשתייכים לקבוצת ה"שמאל" מעדיפים את האפשרות של שלטון של הרשות הפלשתינית.

באותו הקשר, כללנו בסקר אמירה של השליח האמריקאי סטיב ויטקוף, שלפיה אחרי המלחמה חמאס לא יוכלו ״לשלוט בעזה״, ו״צריכים להתפרק מנשקם״ אבל שבמצב כזה ״אולי הם יוכלו להישאר שם [בעזה] קצת, להיות מעורבים פוליטית״. שניים מכל חמישה ישראלים סבורים שישראל לא צריכה לסכים למה שמציע ויטקוף, 35% סבורים שעליה להסכים לכך בתמורה לתנאים מסוימים ו-13% סבורים שישראל צריכה להסכים להצעתו של השליח האמריקאי. כמחצית מהיהודים בישראל (47%) סבורים שישראל לא צריכה להסכים להצעה זו ואילו פחות מעשירית סבורים שישראל צריכה להסכים לה. שליש מהערבים סבורים שישראל צריכה להסכים להצעתו של ויטקוף, חמישית חושבים שהיא צריכה להסכים בתמורה לתנאים מסוימים ושמינית מאמינים שישראל לא צריכה להסכים להצעה זו.

המפלגות הערביות

החודש בחנו שתי שאלות בנפרד רק בקרב האוכלוסייה הערבית. שבעה מכל עשרה ערבים בישראל תומכים בריצה משותפת של כל המפלגות הערביות לכנסת כרשימה מאוחדת. 15% מתנגדים למהלך זה ו-15% נוספים לא יודעים מה עמדתם בנוגע לשאלה זו. בקרב הערבים בישראל אין הסכמה ביחס לשאלת התמיכה באפשרות חוקית לנישואים בן בני דתות שונות. 44% מהערבים בישראל לא תומכים באפשרות זו, ואילו 42% תומכים בה.

חגים ומועדים

רוב היהודים בישראל (87%) צפויים להשתתף השנה בסעודת ליל הסדר. לפי סקר "קול העם" של המכון למדיניות העם היהודי בקרב משיבים יהודים בארה״ב, שיעור דומה של יהודים בישראל ושל יהודים ״מחוברים״ בארה"ב (82%) צפויים להשתתף השנה בסעודת ליל סדר.

מרבית היהודים בישראל קוראים בליל הסדר את ההגדה של פסח כולל החלקים שאחרי הארוחה, חמישית קוראים רק את החלק של ההגדה שלפני הארוחה, 8% מוסיפים קטעים מודרניים להגדה של פסח ו-4% קוראים רק כמה קטעים נבחרים מההגדה של פסח. ככול שמתקדמים על הסקלה הדתית מהקוטב החילוני לקוטב הדתי והחרדי עולה שיעור מי שהשיבו כי הם קוראים את ההגדה של פסח, כולל החלקים שאחרי הארוחה.

שליש מהישראלים מעידים כי הסיכוי שיצפו השנה בטקס המשואות ביום העצמאות דומה לזה שברוב השנים, שליש מעידים כי הסיכוי השנה קטן לעומת רוב השנים, רבע השיבו כי הם אף פעם לא צופים בטקס המשואות ועשירית מעידים כי הסיכוי שיצפו בטקס השנה גדול יותר מאשר ברוב השנים. למעלה ממחצית מהערבים השיבו כי הם אף פעם לא צופים בטקס המשואות.

מרבית המשתייכים לקבוצות "שמאל" (61%) "שמאל מרכז" (74%) ו"מרכז" (57%) אומרים שהסיכוי שיצפו השנה בטקס המשואות קטן יותר מאשר ברוב השנים. מחצית מהמשתייכים לקבוצת ה"ימין" (53%) השיבו כי קיים סיכוי דומה לזה שברוב השנים שיצפו בטקס, וחמישית מהם (17%) השיבו כי הסיכוי שיצפו בו גדול יותר השנה. שליש (33%) ממי שהעידו כי יצביעו לליכוד טענו כי הסיכוי שיצפו השנה בטקס המשואות גדול מבדרך כלל.

נקודות ציון משמעותיות

במקביל לפרסום סקר בינלאומי של מכון הסקרים האמריקאי ״פיו״, בדקנו החודש באיזה גיל הציבור בישראל חושב שהכי טוב להגיע לכמה נקודות ציון משמעותיות בחיים. את הנתונים שהתקבלו השווינו לסקר הזהה במדינות אחרות בעולם. רבע מהישראלים (26%) סבורים שנכון לרכוש דירה ראשונה בטווח הגילאים 25-29 רבע נוסף (22%) סבורים שהגיל המתאים לעשות זאת הוא 30-34 אחד מכל חמישה ישראלים חושב שאין גיל מועדף לקניית דירה ראשונה, ואחד מכל עשרה חושב שהגיל המתאים לקניית דירה ראשונה הוא 20-24, בקרב הערבים בישראל שיעור גבוה יותר חושב שהזמן המתאים ביותר לרכישת דירה ראשונה הוא טווח הגילאים 20-24 אחד מכל חמישה חושב כך.

הסקר של מכון המחקר ״פיו״ כלל 18 מדינות, רובן בעולם המתפתח. בהשוואה אליהן ישראל היא אחת משלוש המדינות שבהן הגיל הממוצע לרכישת דירה הוא הצעיר ביותר. בקרב היהודים בישראל, ממוצע הגיל בסקר שערכנו עמד על 28.23 נתון דומה לזה שנרשם במקסיקו ובסרי לנקה.

שליש מהישראלים (35%) סבורים שהגיל הנכון לפרישה מהעבודה הוא לפני גיל 65 מחצית (53%) סבורים שהזמן הנכון לפרוש מעבודה הוא לפני גיל 70 ורבע (26%) חושבים שהגיל הכי טוב לפרישה מעבודה הוא מעל 70. בתשובה לשאלה זו יש פערים משמעותיים בין תשובות היהודים לתשובות הערבים –הגיל "הכי טוב" לפרישה בעיני הערבים נמוך משמעותית לעומת היהודים. מרבית הערבים (57%) חושבים שהגיל הטוב ביותר לפרישה הוא לפני 65. 77% מהם סבורים שהגיל הנכון לעשות זאת הוא לפני 70 (לעומת 47% מהיהודים שחושבים כך), ואילו 14% מאמינים שהגיל הטוב ביותר לפרישה הוא מעל 70 (לעומת 29% מהיהודים שחושבים כך).

שימו לב: הנתונים של ״לפני 65״ ו״לפני 70״ הם נתונים מצטברים. כלומר, מי שאמרו ״לפני 65״ נכללים גם בסך הכל של ״לפני 70״. מהנתונים עולה כי ישנם פערים בהעדפות הפרישה גם על פי דתיות בקרב היהודים. ככול שמתקדמים על הסקלה הדתית מהכיוון הליברלי לכיוון השמרני, עולה שיעור מי שהשיבו שגיל הפרישה הכי טוב הוא מעל 70. כלומר, ביחס לחילונים ולמסורתיים שיעור גבוה יותר של דתיים וחרדים חושבים שנכון לפרוש מעבודה בשלב מאוחר יותר. מרבית החילונים והמסורתיים הלא דתיים חושבים שגיל הפרישה הנכון הוא לפני 70. מחצית מהמסורתיים-דתיים, 41% מהדתיים וכרבע מהחרדים סבורים כך גם הם. כמעט מחצית מהחרדים ושליש מהדתיים חושבים שהכי טוב לפרוש מעל גיל 70.

ביחס למדינות האחרות בסקר של מכון המחקר ״פיו״, ישראל נמצאת במקום בשני מלמעלה (66.1) בדירוג הגיל הממוצע שבו כדאי לפרוש מהעבודה. כלומר, הציבור הישראלי חושב שכדאי להפסיק לעבוד בגיל מאוחר יותר מאשר רובן המוחלט של המדינות שנבדקו בסקר. המדינה היחידה בה נרשם ממוצע גבוה יותר שהציבור חושב שנכון לפרוש בו, היא ניגריה, בה הגיל הממוצע עומד על 66.9.

בשל עיד אל פיטר וחג הפסח הוקדם איסוף הנתונים לסקר אפריל של המכון למדיניות העם היהודי ונערך בין 24 ל-29 במרץ. לסקר השיבו 1,217 ישראלים. איסוף הנתונים בקרב היהודים נערך באמצעות הפאנל של אתר המד (1,017) מרואיינים בסקר אינטרנטי ובקרב הערבים באמצעות חברת אפקאר (200 מרואיינים, כמחציתם אינטרנטי ומחציתם טלפוני). הנתונים נותחו ושוקללו על פי הצבעה ודתיות כדי לייצג את עמדת אוכלוסיית הבוגרים בישראל. שמואל רוזנר ונוח סלפקוב עורכים את מדד JPPI לחברה הישראלית. יועץ סטטיסטי: פרופ׳ דויד שטיינברג.