לפי הסקר 93% מהחרדים מתנגדים לגיוס חובה רגיל, 79% מהחרדים מתנגדים גם לגיוס ביחידות מותאמות, 64% מתנגדים אפילו לשירות לאומי בלי חיול.
המכון למדיניות העם היהודי מפרסם הבוקר נתונים ראשונים מתוך מדד JPPI לחברה הישראלית של מרכז המידע ע״ש גלייזר, לחודש דצמבר, שעסק הפעם בחברה החרדית בישראל.
מן הנתונים עולה שהתנגדות החרדים לגיוס היא גורפת:
ההתנגדות נותרת חזקה גם אם הגיוס יהיה ליחידות מותאמות, ואפילו אם השירות יהיה בארגוני התנדבות חרדיים עם חיול (60% מתנגדים) או שירות לאומי בלי חיול (64% מתנגדים).
רוב החרדים (64%) לא מאמינים שהמלחמה תוביל לשינוי משמעותי בחברה החרדית, לכיוון של השתלבות בחברה הכללית הישראלית (כך – גם בחלוקה של החרדים לתת-קבוצות: ליטאים, חסידים, וספרדים; בכל הזרמים שנבדקו רוב גדול לא מאמינים שהמלחמה תשנה את החברה החרדית).
המחקר משקף גם ירידה במידת האמון של החברה החרדית בפיקוד של צה"ל, בהשוואה לסקר דומה שנערך לפני כשנה, וגם בהשוואה לכלל היהודים בישראל. לפי מדד JPPI שפורסם בחודש שעבר (נובמבר 2024), 59% מכלל היהודים מעידים על אמון די גבוה או מאוד גבוה בפיקוד הבכיר של צה״ל, בעוד שאצל החרדים רק רבע מהאוכלוסייה מעידים על רמת אמון כזאת. 69% מהחרדים השיבו שרמת האמון שלהם בפיקוד הבכיר של צה"ל היא די נמוכה או מאד נמוכה.
ברמת האמון בממשלה לא חל שינוי גדול לעומת השנה שעברה. בנובמבר 2023, כאשר סקר החרדים בחן אמון ״בממשלת החירום״, 53% העידו על רמת אמון גבוהה או גבוהה מאוד. השנה, שיעור זהה של חרדים (53%) מעידים שרמת האמון שלהם בממשלה גבוהה (מאוד גבוהה + די גבוהה).
גם רמת האמון של החרדים בראש הממשלה גבוהה מזו של שאר האוכלוסייה היהודית. בחודש שעבר 32% מכלל היהודים בארץ העידו שרמת האמון שלהם בראש הממשלה גבוהה (מאוד גבוהה + די גבוהה), בעוד ש-53% מהחרדים מעידים כך.
במישור המדיני מפגינים החרדים עמדות ניציות, כאשר שני שליש מהם (66%) סבורים שישראל צריכה לחזק את השליטה על הפלסטינים, להרחיב את ההתנחלויות, ולשקול את פירוק הרשות הפלסטינית ואולי אף סיפוח ביהודה ושומרון.
עוד עולה מהמחקר, כי הלכידות החברתית בישראל מעסיקה את החרדים, כאשר מרבית החרדים (68%) השיבו שהם מודאגים (מאוד מודאגים + די מודאגים) ממצב הלכידות החברתית בישראל.
מרבית החרדים (59%) סבורים שהמתח שהכי משפיע על הלכידות החברתית בישראל הוא המתח ימין-שמאל. רבע מהם (25%) סבורים שהמתח המשפיע ביותר הוא דתיים-חילונים.
המחקר בדק גם את השפעת המלחמה על רמת הקירבה שחשים החרדים לקבוצות אחרות באוכלוסיה הישראלית:
73% מהחרדים חשים שהמלחמה הרחיקה אותם מערבים ישראלים.
55% השיבו שארועי המלחמה לא השפיעו על רמת הקירבה שלהם ליהודים דתיים (כיפה סרוגה), בעוד ש- 29% מהם חשים שהמלחמה קרבה אותם אליהם.
63% מהחרדים מעידים שהיחס שלהם לחילונים לא הושפע מהמלחמה, וכך בקשר ליהודי התפוצות: 75% מהחרדים השיבו שרמת הקירבה או הריחוק שלהם מיהודי התפוצות לא השתנתה (21% השיבו שהמלחמה קרבה אותם ליהודי התפוצות).
באופן כללי , מרבית החרדים (74%) אופטימיים (מאוד אופטימיים + קצת אופטימיים) ביחס לעתידה של מדינת ישראל. נתונים אלה זהים לנתונים שנרשמו גם בשנה שעברה. שיעור החרדים האופטימיים ביחס לעתידה של ישראל גבוה משיעור כלל היהודים בישראל שחושבים כך – 60%.
מנכ"ל המכון למדיניות העם היהודי, ד"ר שוקי פרידמן, התייחס לנתונים:
"מדינת ישראל נמצאת במלחמה כבר שנה. צה"ל והחברה הישראלית משלמים מחירים כבדים. חיילי המילואים שכבר משלימים סבב שלישי ורביעי של מילואים כורעים תחת הנטל. נתוני הסקר מראים שלמרבה הצער, המציאות הישראלית לא הביאה לשינוי בעמדות החרדים. רוב עצום של החרדים עדיין סבור שאין זו חובתו להיות שותף להגנת המדינה. זאת למרות שהעמדות הפוליטיות של רוב החרדים הן כאלו שדורשות מדיניות ניצית ולוחמנית. יש לקוות שהממשלה תשכיל לפעול לגיוס משמעותי של חרדים ולשילובם בחברה, מתוך הבנה שמול אתגר בקנה מידה היסטורי כמו זה שאנחנו ניצבים מולו, צריך שינוי בקנה מידה היסטורי בחוזה של מדינת ישראל והחרדים".
**
את מדד JPPI לחברה הישראלית עורכים חוקרי המכון למדיניות העם היהודי שמואל רוזנר ונוח סלפקוב, באמצעות חברת אסקריא, עם היועץ הסטטיסטי פרופ׳ דויד שטיינברג.