המכון למדיניות העם היהודי

רוב המשיבים מעידים כי רמת האמון שלהם בממשלה ובעומד בראשה נמוכה. לצד זאת, חלה ירידה באמון שרוחשים הישראלים לצמרת הפרקליטות ולפיקוד הבכיר של השב"כ.

להורדת גרסת PDF של המדד המלא לחצו כאן. 

כותרות נוספות:

• רוב הציבור בישראל תומך בהשלמת עסקת החטופים במלואה
• ירידה בהערכה שיש סיכוי מעשי למימוש הצעת טראמפ להעברת אוכלוסייה מעזה
• רוב מעידים כי רמת האמון שלהם בממשלה "מאוד נמוכה"
• רוב היהודים מביעים אמון נמוך בצמרת השב"כ
• ירידה באמון היהודים בפיקוד הבכיר של צה"ל
• רוב מעידים כי אמונם בצמרת פרקליטות המדינה נמוך
• מחצית מהיהודים בישראל בעד שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, 43% נגד
• רוב היהודים סבורים שאין שום סיכוי להסכם שלום עם הפלשתינים בעתיד הנראה לעין
• רוב היהודים חושבים שההתנחלויות בשטחים הן נכס בטחוני לישראל
• רוב היהודים מאמינים שהמניע העיקרי בקידום חוק פטור/גיוס חרדים הוא הישרדות הקואליציה

העסקה להחזרת החטופים

בתחילת החודש הסתיים באופן רשמי השלב הראשון בעסקה לשחרור החטופים. העסקה כללה בשלב הראשון חזרה של 33 חטופות וחטופים בתמורה לשחרר מחבלים והפסקת אש זמנית בעזה. נתוני הסקר נאספו בתחילת החודש, כאשר עוד לא היה ברור האם יהיה או לא יהיה מעבר לשלב ב של העסקה (או להארכת שלב א שלה). במציאות של קצב האירועים מהיר, יש לקחת זאת בחשבון במבט על התשובות.

סקר המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) מצא שרוב הציבור בישראל, יהודים וערבים, תומך בהשלמת עסקת החטופים במלואה, ודחיית ההחלטה ביחס לגורל שלטון חמאס בעזה לאחריה. חמישית מהציבור, וכרבע מהיהודים, מעדיפים לעצור את עסקת החטופים כדי לחזור להילחם בעזה להפלת שלטון חמאס. בקרב הערבים, ארבעה מכל חמישה תומכים בהשלמת העסקה ומיעוט קטן תומך בחזרה ללחימה.

ביחס לסקר המכון הקודם (בחודש פברואר) חלה עלייה קלה מאוד בשיעור התומכים בהתקדמות בעסקת החטופים – בקרב האוכלוסייה היהודית נרשמה עלייה של 3% ובקרב האוכלוסייה הערבית נרשמה עלייה של 5%.

בחלוקה לפי מחנות אידאולוגיים, בכלל הקבוצות ישנו רוב לאמירה "השלמת עסקת החטופים במלואה, ואחר כך החלטה מה יהיה עם שלטון חמאס בעזה", למעט בקבוצה של מי שמגדירים את עצמם "ימין", שבה קרוב למחצית (47%) תומכים בחזרה למלחמה בתום שלב א של העסקה, לעומת כשליש (34%) שתומכים בהמשך העסקה. חלוקה זו נותרה יציבה ביחס לחודש שעבר. בבחינת העמדות על פי הצבעה ותמיכה במפלגות השונות, ניכר כי בקרב תומכי הציונות הדתית ישנה נטייה מובהקת לתמיכה בחזרה ללחימה. 76% מתומכי הציונות הדתית (מי שאומרים שיצביעו למפלגות האלה כיום) תומכים בחזרה למלחמה.

אמון בהנהגה ובניצחון

בחודש שעבר שינינו את נוסח השאלה על רמת הביטחון בניצחון ישראל במלחמה. במקום לשאול על המלחמה שאלת עתיד – מה רמת הביטחון שישראל תנצח במלחמה, שאלנו על רמת הביטחון ביחס להווה – "כמה את/ה מרגיש/ה שישראל מנצחת ו/או ניצחה במלחמה?."

שינוי זה הוביל לפער ניכר בתשובות המשיבים. בחודש הנוכחי המשכנו לשאול בנוסח החדש, והתוצאות בהתאם.

כעשירית מהמשיבים "לגמרי בטוחים" שישראל מנצחת או ניצחה במלחמה. מהצד השני, חמישית "בכלל לא בטוחים" שישראל מנצחת או ניצחה במלחמה. ביחס לחודש שעבר חלה עלייה קלה בשיעור היהודים בישראל שמעידים כי הם "לא בטוחים שישראל מנצחת/ניצחה במלחמה".

בחלוקה אידאולוגית, כחמישית (17%) מהמשתייכים לקבוצת הימין מעידים כי הם "לגמרי" בטוחים בניצחונה של ישראל, ומנגד 44% מהמשתייכים לקבוצת השמאל טוענים כי הם "בכלל לא בטוחים" בניצחון של ישראל במלחמה. בתוך כל אחת מהקבוצות האידאולוגיות לא נרשמה הסכמה בנוגע לשאלה האם ישראל ניצחה/ מנצחת במלחמה.

רוב תושבי הצפון המפונים אמורים לחזור החודש ליישובי מגוריהם. 53% מהישראלים סבורים שהחזרה לצפון כנראה בטוחה. 14% סבורים שהוא לגמרי בטוח, ועוד 39% שהוא ״די בטוח״.

קיים פער באופן בו הקבוצות האידאולוגיות השונות תופסות את החזרה לצפון: בעוד שרוב המשתייכים לקבוצות הימין ("ימין + "ימין מרכז") השיבו כי "הצפון לגמרי בטוח ואפשר לחזור אליו" ו"הצפון די בטוח וכנראה אפשר לחזור אליו," מרבית המשתייכים לקבוצות השמאל ("שמאל" + "שמאל מרכז") השיבו כי "הצפון לא לגמרי בטוח ולא יודע/ת אם אפשר לחזור אליו" ו"הצפון לא לגמרי בטוח ואי אפשר לחזור."

מרבית הישראלים (52%) מעידים כי רמת האמון שלהם בממשלה "מאוד נמוכה" לעומת עשירית (10%) שמעידים שהיא "מאוד גבוהה." כחמישית (18%) מעידים כי רמת האמון שלהם "די נמוכה" וכחמישית (18%) נוספים, מעידים כי רמת האמון שלהם בממשלה "די גבוהה". מרבית היהודים בישראל (67%) מעידים כי רמת האמון שלהם בממשלה נמוכה (די נמוכה + מאוד נמוכה), בעוד שכשליש טוענים כי רמת האמון שלהם בממשלה גבוהה (מאוד גבוהה + די גבוהה). בקרב הערבים, לארבעה מכל חמישה רמת אמון נמוכה בממשלה 15% מעידים כי רמת האמון שלהם בממשלה גבוהה.

בחלוקה אידאולוגית, נרשם רוב בכלל הקבוצות, מלבד הימין, שרמת האמון שלהם בממשלה נמוכה. בקרב המשתייכים לקבוצת הימין, שיעור המשיבים שרמת האמון שלהם נמוכה עומד על שליש (36%). מחצית מהישראלים (52%) מעידים כי רמת האמון שלהם בראש הממשלה בנימין נתניהו "מאוד נמוכה".

מנגד חמישית (19%) טוענים שרמת האמון שלהם בו "מאוד גבוהה." גם בסוגייה זו נרשם רוב בכלל הקבוצות האידאולוגיות, מלבד הימין, שרמת האמון שלהם בראש הממשלה נמוכה (מאוד נמוכה + די נמוכה). בקבוצת הימין שליש (32%) מעידים כך.

מרבית המשתייכים לקבוצת הימין (65%) השיבו כי רמת האמון שלהם בנתניהו גבוהה. עם זאת, חמישית ממצביעי הליכוד ו-52% ממצביעי הציונות הדתית (לפי הצבעה בבחירות 2022) מעידים כי רמת האמון שלהם בראש הממשלה נמוכה.

אמון במערכות הציבוריות

הנתונים שנאספו החודש מלמדים על התייחסות מוטה פוליטית לכמה ממערכות השירות הציבורי המרכזיות בישראל. האמון בגופים כמו צה״ל, השב״כ והפרקליטות מושפע באופן משמעותי מעמדתם הפוליטית של המשיבים. כלומר – ניכרת פוליטיזציה חריפה של התדמית של גופי ממשל אלה, הגם שלא מדובר בגופים פוליטיים-מפלגתיים, אלא בגופים של ״משרתי ציבור״. קשה שלא לראות בתופעה זו, בלי קשר לשאלה מה הסיבות לה (ועל כך בוודאי תהיה מחלוקת ציבורית), אתגר בעל השלכות רחבות לחברה הישראלית.

נתוני הסקר נאספו החודש לקראת כניסתו לתפקיד של הרמטכ"ל ה-24 של ישראל, רב אלוף אייל זמיר, במקום רב אלוף הרצי הלוי, שהתפטר מתפקידו. לנוכח החילופים נמשכה החודש המגמה האיטית של ירידה באמון היהודים בישראל בפיקוד הבכיר של צה"ל. רמת האמון בחודש הנוכחי היא מהנמוכות שנרשמו בשנה האחרונה. מחצית מהיהודים בישראל העידו כי רמת האמון שלהם בפיקוד הבכיר של צה"ל גבוהה (מאוד גבוהה + די גבוהה), ומחצית העידו כי רמת האמון שלהם נמוכה(די נמוכה + מאוד נמוכה).

בעוד ש-3% בלבד העידו כי רמת האמון שלהם בפיקוד הבכיר של צה"ל "מאוד גבוהה," חמישית (21%) העידו כי רמת האמון שלהם "מאוד נמוכה."

מרבית המשתייכים לקבוצות ה"שמאל" וה"מרכז" – אמרו שרמת האמון שלהם בפיקוד הבכיר של צה"ל גבוהה (די גבוהה + מאוד גבוהה). מנגד, מרבית המשתייכים לקבוצת ה"ימין" העידו כי רמת האמון שלהם נמוכה (די נמוכה + מאוד נמוכה). השינוי בקבוצה זו ניכר לעומת חודשים קודמים: בחודש נובמבר 2024, 41% מבין המשתייכים לקבוצת ה"ימין" העידו כי רמת האמון שלהם בפיקוד הבכיר בצה"ל גבוהה, בינואר 2025 27% מהם העידו כך ובחודש הנוכחי רק 20% מהמשתייכים לקבוצת ה"ימין" השיבו כך.

מחצית מהישראלים (53%) מעידים כי רמת האמון שלהם בצמרת השב"כ נמוכה (די נמוכה + מאוד נמוכה) ואילו 44% אומרים שרמת האמון שלהם גבוהה (די גבוהה + מאוד גבוהה). רמת האמון של היהודים בישראל בצמרת השב״כ גבוהה במעט מזו של הערבים. מרבית המשתייכים לקבוצות ה"שמאל" וה"מרכז" מעידים כי רמת האמון שלהם בצמרת השב"כ גבוהה (די גבוהה + מאוד גבוהה). מנגד מרבית המשתייכים לקבוצת ה"ימין" מעידים כי רמת האמון שלהם בצמרת זו – נמוכה (די נמוכה + מעט נמוכה).

בחלוקה לפי דתיות, נרשם רוב בכל הקבוצות, מלבד חילונים, שמעיד כי רמת האמון שלו בצמרת השב"כ נמוכה (די נמוכה + מאוד נמוכה). רוב הישראלים (61%) מעידים שרמת האמון שלהם בצמרת פרקליטות המדינה נמוכה, ושליש (35%) אומרים שרמת האמון שלהם גבוהה. מחצית (48%) מהיהודים בישראל אומרים שרמת האמון שלהם בפרקליטות המדינה "מאוד נמוכה," עשירית (9%) טוענים שהיא "מאוד גבוהה." בקרב הערבים בישראל, עשירית מעידים כי רמת האמון שלהם "מאוד גבוהה," רבע אומרים שהיא "די גבוהה," שליש "די נמוכה" ורבע מעידים שרמת האמון שלהם בצמרת פרקליטות המדינה "מאוד נמוכה".

מרבית המשתייכים לקבוצות ה"שמאל" וה"מרכז" מעידים כי רמת האמון שלהם גבוהה (מאוד גבוהה + די גבוהה), ואילו מרבית המשתייכים לקבוצת ה"ימין" מעידים כי רמת האמון שלהם בצמרת פרקליטות המדינה נמוכה (מאוד נמוכה + די נמוכה). בקרב מצביעי הליכוד והציונות הדתית (בחירות 2022) נרשם רוב מוחלט, של 92% ו-95% בהתאמה, שטוען כי רמת האמון שלו בצמרת פרקליטות המדינה נמוכה.

הטבלה באה מתארת את האמון בשלושת המוסדות שבחנו (צה״ל, שב״כ, פרקליטות) על פי הגדרה עצמית על הציר הפוליטי:

יחסי ארה"ב-ישראל

בחודש האחרון ראש הממשלה נתניהו נפגש עם הנשיא טראמפ בוושינגטון. מאוחר יותר נפגשה עם הנשיא טראמפ גם משלחת של חטופים משוחררים.

רבע מהישראלים מעידים כי יש להם אמון רב בכך שנשיא ארה"ב יעשה "את הדבר הנכון" בקשר ליחסי ארה"ב וישראל. רבע מעידים כי אין להם אמון בכך, ו-40% מעידים כי יש להם אמון מסוים. ככלל, רמת האמון של היהודים בישראל בנשיא בנושא זה, גבוהה מזו של הערבים. כשליש מהיהודים (30%) מעידים כי יש להם אמון רב שטראמפ יעשה את הדבר הנכון, וחמישית (21%) מעידים כי אין להם אמון. בקרב הערבים, חמישית (20%) מעידים כי הם בעלי אמון רב שטראמפ יעשה את הדבר הנכון בהקשר ליחסים בין המדינות, ואילו 41% טוענים כי אין להם אמון בכך.

ביחס לחודש ינואר, שבו בחנו שאלה זהה, חלה ירידה בשיעור הישראלים (גם יהודים וגם ערבים) שמעידים כי יש להם אמון רב שנשיא ארה"ב יעשה את הדבר הנכון בהקשר ליחסי ארה"ב וישראל. מרבית המשתייכים לקבוצת ה"שמאל" (65%) טוענים כי אין להם אמון בטראמפ, בעוד שמרבית המשתייכים לקבוצת ה"ימין" (58%) מעידים כי יש להם בו אמון רב.

מערכת המשפט

הכנסת עשויה להצביע בקרוב על הצעה לשינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים. לפי ההצעה של השרים לוין וסער הרפורמה אמורה לחזק את ההשפעה של המערכת הפוליטית על הועדה. 46% מהישראלים מתנגדים לשינוי כזה, ואילו 43% תומכים בו. בקרב היהודים, כמחצית (48%) בעד השינוי ו-43% נגדו. מרבית הערבים (55%) נגד השינוי, וחמישית (21%) בעדו. מרבית המשתייכים לקבוצות ה"שמאל" וה"מרכז" מתנגדים לשינוי, ומרבית המשתייכים לקבוצת ה"ימין" תומכים בו.

יחסים עם הפלשתינים

בסקר המכון נבחנו כמה שאלות הנוגעות ליחסי ישראל והפלשתינים, שנשאלו בדיוק לפני שנה. מהנתונים עולה כי רוב גדול של הציבור היהודי, ומיעוט גדול בציבור הערבי מסכימים ש"אין שום סיכוי להסכם שלום עם הפלשתינים בעתיד הנראה לעין". 85% מהיהודים מסכימים עם היגד זה, מהם 70% "מאוד מסכימים". מקרב הערבים, 19% מאוד מסכימים עם היגד זה, ועוד 19% "קצת מסכימים" איתו – כך שמדובר בכ-40% אחוז מסכימים גם בקרב הערבים.

מקרב היהודים, רק 8% לא מסכימים עם היגד זה, ומקרב הערבים 31% (השאר "לא מסכימים ולא לא מסכימים" או "לא יודעים"). ביחס לשנה שעברה חלה עלייה בשיעור היהודים ש"מאוד מסכימים" עם האמירה כי "אין סיכוי לשלום בעתיד הנראה לעין". בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל חלה עלייה בשיעור אלו שהשיבו כי הם "בכלל לא מסכימים" עם אמירה זו.

בחלוקה אידאולוגית, 44% מהמשתייכים לקבוצת ה"שמאל" מסכימים (קצת מסכימים + מאוד מסכימים) לאמירה "אין שום סיכוי להסכם שלום עם הפלשתינים העתיד הנראה לעין". בקרב שאר הקבוצות נרשם רוב ברור שמסכים עם אמירה זו.

גם בחלוקה לפי דתיות, נרשם רוב בכלל הקבוצות שמאמין כי אין שום סיכוי להסכם שלום עם הפלשתינים בעתיד הנראה לעין.

האם יש תחליף להסכם שלום?

בסקר נבחנה האמירה "בסופו של דבר, אין תחליף להסדר שלום ארוך טווח עם הפלשתינים", ולא זכתה לרוב בקרב היהודים – 35% מהם הסכימו איתה (לעומת 43% בשנה שעברה). בקרב הערבים בישראל, אמירה זו זכתה החודש לרוב של 55% שהעידו כי הם מסכימים איתה. מנגד, רבע מהם לא מסכימים עם אמירה זו.

בקבוצות ה"שמאל" ו"שמאל מרכז" נרשם רוב שמסכים עם אמירה זו, כמו גם בקרב 46% מהמשתייכים לקבוצת ה"מרכז" ו-22% מהמשתייכים ל"ימין מרכז".

בשנה האחרונה חלה עלייה בשיעור היהודים בישראל שמאמינים כי "ישראל צריכה לחזק את השליטה שלה על הפלשתינים, להרחיב את ההתנחלויות, לשקול את פירוק הרשות הפלשתינית ואולי סיפוח ביהודה ושומרון." בעוד שבחודש אוקטובר 2024 שליש (34%) מהיהודים בישראל העידו כי אמירה זו קרובה לתפיסתם, היום כמעט מחצית מהם (47%) מעידים כך.

במקביל חלה ירידה בחצי שנה האחרונה בשיעור היהודים שמעידים כי האמירה "ישראל צריכה לנסות להגיע להסכם שלום עם הפלשתינים המתונים, ולאפשר הקמת מדינה פלשתינית שתחיה בשלום לצד מדינת ישראל" קרובה לתפיסתם. בעוד שבאוקטובר 2024 חמישית (19%) מהיהודים השיבו כך, החודש עשירית (11%) ענו כך.

בקרב הערבים בארץ לא חל שינוי בשאלה זו בחצי שנה האחרונה. רובם (63%) סבורים שישראל צריכה לנסות להגיע להסכם שלום ולאפשר הקמת מדינה פלשתינית. חמישית (19%) מאמינים שישראל צריכה לחתור להפרדה מלאה מהפלשתינים, פירוק התנחלויות שאינן בגושים הגדולים, והתמקדות בשמירה על חופש הפעולה של צה"ל כדי למנוע צמיחה של ארגוני טרור בשטחים. עשירית (9%) מהערבים בישראל סבורים שישראל צריכה להרחיב את השליטה על הפלשתינים.

לאחר שנה בחנו החודש גם שתי אמירות בנוגע להתנחלויות: האחת משקפת תפיסה שלפיה "ההתנחלויות הן נטל", והשנייה את תפיסת "ההתנחלויות הן נכס". כאשר מציבים אותן זו מול זו, מתקבלת תמונה דומה מאוד של הסכמה והתנגדות לכל אחת מהן.

מרבית היהודים בישראל (58%) מסכימים עם האמירה "ישובים יהודיים ביהודה ושומרון מייצרים הרתעה ותורמים לביטחון של כלל אזרחי ישראל". בדומה לכך רוב (56%) היהודים בישראל לא מסכימים עם האמירה "ההתנחלויות בשטחים הן נטל על צה"ל ופוגעות בביטחון של כלל אזרחי ישראל".

כשליש מהיהודים בישראל (35%) מסכימים עם אמירה זו, כלומר חושבים שההתנחלויות הן נטל. כצפוי, בחינה של עמדות הערבים מחזקת את מחנה ה"נטל" לעומת מחנה ה"נכס". 63% מהערבים לא מסכימים שההתנחלויות הן נכס, ואחוז זהה מסכימים שהן "נטל".

ביחס לנקודת הזמן הזו בשנה שעברה, חלה ירידה קלה בשיעור היהודים שלא מסכימים עם התפיסה שלפיה ההתנחלויות הן "נכס". במקביל חלה עלייה קלה זהה בשיעור היהודים שלא מסכימים עם התפיסה שלפיה ההתנחלויות הן "נטל".

מגמה נוספת שניתן להבחין בה היא ירידה בשיעור היהודים שמאוד מסכימים עם האמירה "התנחלויות בשטחים הן נטל על צה"ל ופוגעות בביטחון של כלל אזרחי ישראל". גם בקרב הערבים בישראל חלה ירידה בשיעור אלו מהם ש"מאוד מסכימים" עם אמירה זו.

גיוס חרדים

מרבית הישראלים (58%) סבורים שהמניע העיקרי של הממשלה בקידום חוק פטור/גיוס חרדים הוא הישרדות הקואליציה. בקרב האוכלוסייה היהודית בלבד, אחוז המאמינים כך גדול עוד יותר – 63% סבורים כך. בקרב הערבים בישראל – שליש (36%) חושבים כי זהו המניע העיקרי, חמישית (21%) מאמינים כי המניע העיקרי הוא מענה לצורכי הביטחון, 15% הסדרת אי השוויון בנטל, ועשירית (11%) חושבים כי המניע העיקרי של הממשלה בקידום חוק פטור/גיוס הוא קיום פסיקת בג"צ בנושא גיוס החרדים.

לאחרונה חברי כנסת חרדים אמרו ש"אם לא יהיה חוק" שיפטור את רוב החרדים מגיוס "לא תהיה ממשלה". כמעט מחצית מכלל הישראלים במדגם השיבו שהם נגד הממשלה, ולכן האולטימטום לא משנה להם. 17% השיבו כי הם בעד הממשלה, אבל אם כדי לשמור עליה צריך לפטור את רוב החרדים מגיוס – הם מעדיפים שהממשלה תתפרק. 16% השיבו כי הם תומכים בממשלה וחשוב להם לשמור עליה, גם אם המחיר הוא חוק שיפטור את רוב החרדים מגיוס, ועשירית (9%) השיבו כי הם בכל מקרה תומכים בפטור מגיוס לכל החרדים.

כשליש ממצביעי הליכוד והציונות הדתית (31%) בבחירות 2022, השיבו כי הם בעד הממשלה, אבל אם כדי לשמור עליה צריך לפטור את רוב החרדים מגיוס – הם מעדיפים שהממשלה תתפרק.

עמדות עקרוניות

שניים מכל חמישה יהודים בישראל מאמינים כי צריך להשקיע בחינוך יותר מאשר בביטחון, ושניים מכל חמישה יהודים בישראל חושבים ההפך – צריך להשקיע בביטחון יותר מאשר בחינוך. בעוד שבשנה שעברה שיעור גבוה יותר של יהודים האמין כי צריך להשקיע בחינוך יותר מאשר ביטחון – בשנה זו השתווה שיעור היהודים שסבורים כך לשיעור היהודים שמאמינים בסדר העדיפויות ההפוך. מרבית הערבים בישראל סבורים שיש להשקיע בחינוך יותר מאשר בביטחון.

בשנה האחרונה חלה עלייה בשיעור כלל האזרחים בישראל (יהודים וערבים) הסבורים שצריך להשקיע בביטחון יותר מאשר בחינוך. ככול שמתקדמים על הסקלה הן הדתית והן האידאולוגית מהכיוון הליברלי לכיוון השמרני – עולה שיעור המשיבים שמאמינים כי צריך להשקיע בביטחון יותר מאשר בחינוך.

מרבית היהודים בישראל (63%) סבורים שכלכלת ישראל צריכה להסתמך על יוזמה פרטית ולהתנהל כשוק כמה שיותר חופשי. כרבע (27%) סבורים שכלכלת ישראל צריכה להתנהל על ידי המדינה כדי שתהיה שוויונית והוגנת חברתית. מהנתונים עולה כי עמדות הערבים בישראל משקפות תמונה הפוכה. מרביתם (68%) סבורים שהכלכלה הישראלית צריכה להתנהל על ידי המדינה, וכרבע מהם (23%) מאמינים כי היא צריכה להסתמך על יוזמה פרטית.

ביחס לשנה שעברה נתוני השנה מראים כ-20% ירידה בשיעור הערבים בישראל שמאמינים בשוק חופשי, לעומת עליה בשיעור דומה של אלה מהם שתומכים בגישה יותר ריכוזית. להבדל זה איננו יודעים להציע הסבר ברור מתוך הנתונים, וייתכן שמדובר בפער אקראי.

מרבית היהודים בישראל (64%) מעדיפים שישראל תאפשר פיתוח מצוינות, "גם אם זה מרחיב את הפערים החברתיים", ואילו רבע (23%) מעדיפים שהמדינה תעסוק בצמצום הפערים החברתיים, גם במחיר של פגיעה בפיתוח מצוינות.

גם בסוגיה זו קיים הבדל מהותי בין העמדות של הציבור היהודי לאלה של הציבור הערבי. מרבית הערבים בישראל (59%) מעדיפים שישראל תעסוק בצמצום הפערים החברתיים, גם אם זה פוגע בפיתוח המצוינות, וכשליש (30%) מעדיפים שישראל תאפשר פיתוח מצוינות, גם אם זה מרחיב את הפערים החברתיים.

בחלוקה לפי דתיות נרשם רוב בכלל הקבוצות שמעדיף שישראל תאפשר פיתוח מצוינות, גם על חשבון הרחבת הפערים החברתיים.

עתיד המדינה

רוב לא גדול של ישראלים (57%) אופטימיים ביחס לעתידה של מדינת ישראל (מאוד אופטימיים + קצת אופטימיים), מנגד 39% פסימיים בנוגע לעתידה (מאוד פסימיים + קצת פסימיים). רמת האופטימיות של האוכלוסייה היהודית גבוהה לעומת זו של האוכלוסייה הערבית – שבה 42% אופטימיים, ו-48% פסימיים. מרבית המזדהים כ"ימין" (81%), "ימין מרכז" (77%) ו"מרכז" (53%) – אופטימיים ביחס לעתיד המדינה. מנגד כ-63% מהמזהים עצמם עם קבוצות השמאל ("שמאל" + "שמאל-מרכז") פסימיים בנוגע לעתידה של ישראל. בחלק לפי דתיות, מחצית החילונים פסימיים בנוגע לעתיד ישראל, ומרבית חברי שאר הקבוצות – אופטימיים.

סקר מרץ של המכון למדיניות העם היהודי נערך בין התאריכים 27.2.2025 – 5.3.2025 בקרב 735 משיבים. איסוף הנתונים נערך באמצעות הפאנל של אתר המדד (535 מרואיינים במגזר היהודי, בסקר אינטרנטי) וחברת אפקאר (200 מרואיינים במגזר הערבי, כמחציתם אינטרנטי ומחציתם טלפוני). הנתונים נותחו ושוקללו על פי הצבעה ודתיות כדי לייצג את עמדת אוכלוסיית הבוגרים בישראל. שמואל רוזנר ונח סלפקוב עורכים את מדד JPPI לחברה הישראלית. יועץ סטטיסטי: פרופ׳ דויד שטיינברג.