זו השנה התשיעית שהמכון למדיניות העם היהודי מפרסם את מדד הפלורליזם השנתי והשנה השמינית שהמדד מתבסס, בין השאר, על סקר עמדות מקיף. כמו בשנים קודמות, גם השנה הסקר כָּלל משיבים יהודים ולא־יהודים.*

הסקר העומד בבסיסו של מדד הפלורליזם נעשה בתנאים פוליטיים וחברתיים מסוימים ועל רקע התפתחויות שיש להביא בחשבון בניתוחו. בחודשים האחרונים (ראשית 2023) ההתפתחות העיקרית המשפיעה על הנתונים היא העימות החריף בעקבות רצונה של הממשלה להביא לאישור הכנסת רפורמה מקיפה ביחסי השלטון ומערכת המשפט. עימות זה בא לאחר מערכת בחירות חמישית בתוך ארבע שנים, שבה הושג לראשונה בשרשרת בחירות זו רוב מובהק לאחד הגושים, הכולל את הליכוד, מפלגת הציונות הדתית ושתי המפלגות החרדיות ש״ס ויהדות התורה. יריביה הפוליטיים של הממשלה החדשה קיבלו את ניצחונה בבחירות בתחושה קשה, והמהירות שהקואליציה פנתה ליישום רפורמות שחלקן מרחיקות לכת ונוגעות לשיטת המשטר הנהוגה בישראל הובילה למשבר חריף, שנשיא המדינה הגדיר אותו באמצע חודש פברואר ״סף קריסה חברתית וחוקתית״ ו״רגע לפני פיצוץ״.

שאלון מדד הפלורליזם כולל כמה רכיבים שאי־אפשר לנתק את ההתייחסות אליהם מן ההתפתחויות המתוארות כאן. כך שאלות שנבחנו על כוחם או חולשתם של מוסדות כמו בית המשפט העליון והיועץ המשפטי לממשלה, כך שאלות על מידת ההסכמה עם סעיפים מתוך מגילת העצמאות של ישראל, כך שאלות על היחס של בוחרי אופוזיציה וקואליציה זה לזה. יש להוסיף כי הדומיננטיות המובהקת של המחלוקת על הרפורמה המשפטית בשיח הציבורי לא צריכה לטשטש השפעות נוספות של התפתחויות אקטואליות על התשובות לשאלון השנה. הזכרנו את מערכת הבחירות, שבה זכה גוש הימין ברוב, גוש השמאל הצטמק (עם נשירתה של מפלגה ותיקה, מרצ, אל מתחת לאחוז החסימה), והמפלגות הערביות חזרו למקומן הכמעט קבוע באופוזיציה (לאחר קדנציה קצרה של רע"מ בקואליציה). תחילת הכהונה של ממשלת הימין־חרדים הובילה למתיחות גם בכמה נושאים הנוגעים ליחסי דת-מדינה (חוק איסור חמץ בבתי חולים), יחסי ישראל והתפוצות (בשל התביעה לשנות את חוק השבות), ועוד.

* את הסקר במגזר היהודי ערך השנה אתר המדד. נכללו בו מספר גדול יחסית של משיבים (כ־1,700); מתוכם השיבו לשאלון, גם בשנה שעברה וגם השנה, כמעט 600 אנשים. בכך הם אפשרו השוואה מדוקדקת ופרטנית של שינוי עמדות בקרב אותם משיבים מקבוצות שונות. המדד מציג בכל שנה רשימה קבועה של נושאים החוזרים על עצמם – כדי לבחון את התפתחותם. כמה מן המגמות המשתקפות בהם יוצגו בהמשך. את הסקר ערך השנה (כמו בשנים הקודמות) פרופ׳ קמיל פוקס מאוניברסיטת תל אביב. את הניתוח כתבו, יחד עם פרופ' פוקס, שניים מעמיתי המכון למדיניות העם היהודי – נח סלפקוב ושמואל רוזנר.