רוב יהודי ארה"ב טוענים כי יש עלייה באפליה נגדם מתחילת המלחמה בעזה, ומשוכנעים כי תמיכת הממשל בישראל אינה חזקה מספיק
ממצאים עיקריים:
- הסכמה גורפת בקרב היהודים כי יש עלייה באפליה נגדם בארה״ב מתחילת מלחמת עזה
- תחושתם היא כי אפליה נגד יהודים בארה״ב עלתה הרבה יותר מאפליה נגד מוסלמים
- תחושה בקרב יהודים רבים שתמיכת ארה״ב בישראל במלחמה אינה חזקה מספיק
- רוב משתתפי הסקר סבורים כי פעולות ישראל בעזה בעקבות מתקפת אוקטובר ״מקובלות״
- מקורות המידע שהיהודים הכי סומכים עליהם: דובר צה״ל והנשיא ג׳ו ביידן
- ליברלים מאשימים את ממשלת ישראל במתח עם ממשל ביידן, שמרנים את הממשל
- כעשירית מיהודי ארה״ב עדיין מתלבטים למי להצביע בבחירות לנשיאות בנובמבר
- רוב גדול של היהודים הניחו שלא ימנעו משיחה על ישראל בשולחן ליל הסדר
אפליה נגד יהודים וערבים: ממצא מפורט
סקר JPPI נערך החודש כאשר ברקע מתקיימות הפגנות בקמפוסים בארה״ב, שיש בהן ביטויים קשים נגד מדינת ישראל וגם נגד יהודים. הפגנות אלה גררו תגובות חריפות של כמה ממנהיגי הקהילה היהודית, וכן של מרצים וסטודנטים, שטענו כי האווירה באותם קמפוסים עוינת במובהק ליהודים. על רקע זה יש לבחון שאלה שהוצגה בסקר על ״אפליה״ נגד יהודים, ערבים ומוסלמים בארה״ב, כאשר הנוסח בחן האם מאז תחילת המלחמה בעזה רמת האפליה עלתה, ירדה, או נותרה דומה. שאלה דומה נשאלה גם בסקר של מכון פיו לפני כחודשיים, אך הממצאים כמובן אינם ברי השוואה בשל השינוי שחל במציאות של חיי הקמפוס, ובהתאם גם באווירה הכללית שאליה מגיבים המשיבים.
באופן כללי ישנה הסכמה כמעט גורפת בקרב משיבי הפאנל שהאפליה בארה״ב נגד יהודים עלתה מאז תחילת המלחמה. הסכמה זו משותפת לכל המחנות הפוליטיים, הזרמים והגילאים. רוב משמעותי מקרב היהודים סבורים שלא חלה החמרה באפליה נגד ערבים ומוסלמים בתקופה המקבילה, אך בקרב יהודים מאוד ליברלים ישנה קבוצה של כשליש הסבורה שחלה עלייה גם באפליה נגד קבוצות אלה. יש לציין כי גם בשאלה הדומה שהציג מכון פיו בפברואר ניכר פער גדול בהערכת חומרת התופעה ביחס ליהודים לעומת ערבים ומוסלמים. עם זאת, בסקר פיו כמעט מחצית מהיהודים אמרו שהייתה עלייה באפליה גם נגד ערבים ומוסלמים.
תמיכת ישראל בארה״ב: ממצא מפורט
מינואר למרץ 2024 נרשמו שינויים לא מבוטלים בהערכת היהודים את תמיכת ארה״ב במאמץ המלחמה הישראל. שיעור גבוה יותר של יהודים בעלי עמדה פוליטית של מרכז (כולל נטייה לימין או לשמאל), עברו להעריך את התמיכה האמריקאית בישראל כלא מספקת. במעבר מפברואר למרץ ניכר שינוי משמעותי בעיקר בקרב המאוד ליברלים (כרבע מכלל המשיבים לסקר), שיותר מרבע מהם אמרו שארה״ב תומכת בישראל יותר מדי, ושיעור הסבורים בקרבם שהתמיכה היא ״במידה הנכונה״ ירד.
קו המגמה בסקר אפריל ממשיך בכיוון דומה: בקרב יהודים ליברלים (״נוטים לליברלים״ ו״מאוד ליברלים״) ההערכה היא כי תמיכת הממשל בארה״ב בישראל היא ״במידה הנכונה״. לעומת זאת, בקרב יהודים מהמרכז ולכיוון השמרני התחזקה ההערכה כי ״ארה״ב לא תומכת בישראל מספיק״. יש לציין כי הערכה זו נרשמה בטרם אושר בקונגרס הסיוע המיוחד לישראל – אך גם בטרם החלטת הממשל האמריקאי להטיל סנקציות על גדוד לוחם בצה״ל.
קרע בין הממשלות: ממצא מפורט
דיווחים על ״קרע״ (ולפעמים רק ״מתח״) בין ממשל ביידן לבין ממשלת ישראל על רקע המלחמה נמשכו גם בשבועות האחרונים. אמנם, הממשל האמריקאי וממשלת ישראל פעלו בצוותא לסיכול המתקפה האיראנית על ישראל, אך לאחריה ניכר לחץ אמריקאי לרסן את תגובת ישראל למתקפה. במקביל, בעידודו של הממשל, הקונגרס האמריקאי אישר חבילת סיוע בטחוני נדיבה לישראל, אך במקביל לאישור זה באה ידיעה על החלטה בממשל להטיל סנקציות על גדוד לוחם בצה״ל – הודעה שזכתה לתגובה ביקורתית בכלל המערכת הפוליטית הישראלית, קואליציה ואופוזיציה. עם שינוי מדיניות הסיוע ההומניטרי לעזה, תחת לחץ אמריקאי, ועל רקע הכנות ישראליות לכניסה של כוחות צה״ל לרפיח (בהתעקשות, לפחות חלקית, מול עמדה אמריקאית שוללת), בחנו באמצעות הפאנל מי ה״אשם״ באווירת המתח בין הממשלות. האפשרויות היו ״הממשל האמריקאי״, ״ממשלת ישראל״ או שתיהן ״שווה בשווה״. כפי שאפשר לראות בגרף (שהועלמו ממנו תשובות ״שווה בשווה״ ו״לא יודעים״), ישנו בעניין זה פער ניכר בין יהודים בארה״ב על פי עמדתם הפוליטית. בקרב יהודים ליברלים הנטייה היא להטיל את עיקר האחריות למתח על ממשלת ישראל ומדיניותה, ולעומת זאת בקרב יהודים מהמרכז וימינה הנטייה היא להטיל את עיקר האחריות על ממשל ביידן.
עם זאת יש לומר כי נטייה זו אינה מאוזנת בין הקבוצות השונות. קל לראות זאת כאשר בוחנים את עמדת היהודים שמתכוונים להצביע לג׳ו ביידן, שקרוב למחציתם (46%) מטילים את האחריות על ישראל, אך כשליש מהם (34%) סבורים שהאחריות מתחלקת שווה בשווה בין הממשל והממשלה. לעומתם, יהודים מצביעי טראמפ (שהם מיעוט), נוטים באופן חד להטיל את האשמה על ממשל ביידן. 95% מהם סבורים שהממשל אשם, רק 3% הטילו את האחריות ״שווה בשווה״.
פעולות ישראל: ממצא מפורט
בחודשים האחרונים אנחנו חוזרים על שאלות הנוגעות לתמיכה בפעולות שמבצעת ישראל בעזה, וההסכמה שפעולות אלה מתבצעות ברמת העוצמה הנכונה או הלא נכונה. בחודש פברואר, בשלוש קבוצות ה״אמצע הפוליטי״ של יהודים (די ליברלים, די שמרנים ומרכז) הנטייה הייתה להעריך שישראל פועלת ״במידה הנכונה״ של אגרסיביות. בקבוצה המאוד ליברלית נרשמה גם בפברואר וגם במרץ עלייה בשיעור המבקרים את ישראל על אגרסיביות-יתר. שיעור הקובעים כי ישראל ״הרבה יותר מדי״ אגרסיבית בקרב המאוד ליברלים עלה מ-37% ל-43% מפברואר למרץ.
באפריל, שינינו את השאלה, כדי לבחון נוסח שנעשה בו שימוש גם במסגרת סקר של מכון פיו בחודש שעבר. באופן כללי, אנחנו מציגים תשובות וממצאים על פי מגזרים וקבוצות, ולא תוצאות משוקללות לכלל יהודי ארה״ב. עם זאת, אנו עורכים שקלולים לצורכי בדיקה (השקלול נעשה על פי ממצאי סקר פיו של כלל יהודי ארה״ב בשנת 2021). כמובן, בין הזמן של סקר פיו לזה של JPPI עברו כחודשיים (האיסוף לסקר פיו נעשה בפברואר), כך שהשוואה מהימנה של התוצאות אינה אפשרית, משום שייתכן שמשיבים שינו את עמדתם. כך או כך, הנתונים המשוקללים של פאנל המכון למדיניות העם היהודי JPPI מנפקים תוצאה אוהדת יותר לפעולות ישראל באופן משמעותי. בסקר פיו, 62% אמרו שפעולת ישראל ״קצת מקובלת״ או ״מקובלת מאוד״, בסקר JPPI, לאחר שקלול הנתונים לפי עמדה פוליטית וזרם, מדובר ב-83% (בשני הסקרים מדובר ביהודים ״לפי דת״).
קירבה לישראל: ממצא מפורט
מאז תחילת המלחמה בחנו מספר פעמים את השאלה האם יהודים בארה״ב חשים שהאירועים הקשים במזרח התיכון ״יקרבו אותם״ לישראל או ״ירחיקו אותם״ מישראל. בתשובה לשאלה זו חל שינוי על ציר הזמן, שקל להבחין בו כאשר משווים את ממצאי הסקר הראשון, שנערך ממש בתחילת המלחמה, כאשר אירועי הטבח של אוקטובר עוד היו טריים מאוד בזיכרון, לממצאי הסקר שנערך החודש – אפריל 2024 – חצי שנה לאחר תחילת המלחמה. כפי שניתן לראות, בקרב יהודים מהמרכז מימינה, לא חל שינוי משמעותי בתחושות, ורוב גדול מהם חשים שהאירועים יקרבו אותם לישראל. לעומתם, בקרב היהודים הנוטים לצד הליברלי (שהם רוב יהודי ארה״), ירד שיעורם של מי שמרגישים שהאירועים יקרבו אותם לישראל.
שקלול של נתוני הסקר על פי עמדה פוליטית וזרם דתי מלמד שגם באפריל, ישנו רוב מקרב היהודים הסבור שהאירועים ״יקרבו״ אותו לישראל. עם זאת, קרוב לשליש מהיהודים ה״מאוד ליברלים״ מעריכים שהאירועים דווקא ירחיקו אותם מישראל.
על מי הם סומכים: ממצא מפורט
בבואם לגבש עמדה על המלחמה, יהודים בארה״ב חשופים למקורות מגוונים. החודש ביקשנו ממשתתפי הפאנל לומר מיהו המקור – כלי תקשורת, מנהיג, ארגון – שעליו הם סומכים יותר מאחרים כאשר הם מגבשים עמדה. בשקלול כלל התוצאות (על פי עמדה פוליטית וזרם דתי), שני המקורות הזוכים לציון הגבוה ביותר מתוך הרשימה שהצגנו, הם הנשיא ג׳ו ביידן ודובר צה״ל. עם זאת, כפי שאפשר לראות בטבלה, ישנו פער משמעותי בהסתמכות על מקורות על פי עמדה פוליטית, כאשר באגף השמאלי יותר של הספקטרום הנשיא ביידן זוכה לציון הגבוה ביותר, במרכז, ובקרב הנוטים לשמרנים, המקור המוביל הוא דובר צה״ל, ובקרב המאוד שמרנים המקור הוא ראש ממשלת ישראל בנימים נתניהו, שזוכה לציון משוקלל נמוך בכלל יהודי ארה״ב.
מעניין לציין שציונו של נתניהו עודו גבוה מזה שזוכה לו ״התקשורת האמריקאית״, שעל פי סקר זה רק מעט מיהודי ארה״ב רואים בה את המקור המהימן ביותר להתרשמות על מה שמתחולל במלחמה בזירה הישראלית-פלשתינית.
בחירות 2024: ממצא מפורט
בקרב משיבי הפאנל שיעור ההצבעה הצפוי בבחירות 2024 בארה״ב נותר דומה. כאשר תוצאות הפאנל משוקללות על פי עמדה פוליטית וזרם, שיעור היהודים הצפוי להצביע לג׳ו ביידן הוא 61%, לדונלד טראמפ 17%, כעשירית אומרים ״מועמד אחר״ או ״לא אצביע״, ו-11% אומרים שטרם החליטו. ממצאים אלה דומים למדי לממצאי שעלו בסקר Jewish Electorate Institute בחודש נובמבר 2023 (68% לביידן, 22% לטראמפ, 11% לא החליטו).
ליל הסדר: ממצא מפורט
כשמונה מכל עשרה יהודים אמרו שישתתפו השנה בליל הסדר, על פי הנתונים המשוקללים של סקר JPPI. זה נתון גבוה לעומת המקובל, העומד על כשבעים אחוזים, מה שייתכן שהוא תוצר של הרכב הפאנל, וייתכן שנובע מנטייה חזקה יותר של יהודים בארה״ב להשתתף השנה בליל סדר. כך או כך, מטרתו של הסקר לא הייתה לבחון את שיעור ההשתתפות בסדר, אלא את השאלה האם יהודים בארה״ב ימנעו (ובשעת הפרסום: נמנעו) משיחה על המצב בישראל בעת שהם מתכנסים לקרוא את ההגדה. שאלה זו ראויה לבחינה בין השאר, משום שלא מעט בעלי טורים בתקשורת האמריקאית העידו בשנים האחרונות, וגם השנה, על ניסיונות להימנע מדיון על ישראל במשפחותיהם, כדי שלא להגיע לידי מריבה לידי שולחן הסדר.
תוצאות סקר JPPI מלמדות שליד שולחנות הסדר בארה״ב כנראה נערכו שיחות רבות מאוד שישראל עלתה בהן. רק שיעור קטן מהיהודים מעיד שישנה אכן ״הסכמה״ משפחתית להימנע משיחה על ישראל, ושיעור קצת גבוה יותר, אך עדיין נמוך, של מי שהניחו שהנושא ״לא יעלה״. רוב משמעותי מקרב כל הקבוצות היהודיות הניחו שהמצב בישראל יעלה במסגרת השיחה – חלקם קיוו שלא כך יהיה, ובכל זאת הניחו שיהיה.
נתונים על המדגם ומשמעותו:
דו״ח זה הוא ניתוח של סקר שנערך בקרב כ-700 יהודים בארה״ב הרשומים לפאנל של המכון למדיניות העם היהודי. הדו״ח אינו מספק נתון משוקלל המייצג את עמדת ״כלל יהודי ארה״ב״, אולם מספר המשתתפים בו מקבוצות שונות מאפשר לזהות מגמות, עמדות מובהקות, וכן פערים בין קבוצות שונות של יהודים על פי השתייכות דתית, קרבה לישראל, עמדה פוליטית, קשר ליהדות ועוד. באופן גס ניתן לומר כי סקר זה נוטה לשקף עמדות של יהודים בארה״ב שיש להם קשר לקהילה היהודית, כפי שמעידה השאלה הספציפית בעניין זה (הכוללת נתון על כל מי שאמרו שיש להם קשר למוסד יהודי כלשהו, כמו בית כנסת, מתנ״ס, ארגון יהודי, וכדומה), וכן כפי שמלמדים הנתונים על שיעור המבקרים בישראל, הגבוהים בהרבה לעומת הממוצע בכלל יהדות ארה״ב.
להלן נתונים על משתתפי הסקר: כמחציתם רפורמים או קונסרבטיבים, כאשר שיעור הקונסרבטיבים גבוה בסקר לעומת שיעורם מכלל יהודי ארה״ב. שיעור הבלתי משויכים לזרם כלשהו נמוך משמעותית לעומת המצב בכלל יהדות ארה״ב, אך מספר משיבים גבוה למדי גם מקרב קבוצה זו (98) מאפשר לאבחן גם עמדות של חבריה. כשלושים אחוז נוטים לכיוון השמרני, נתון שאינו רחוק מהחלוקה המקובלת של יהודים על פי מפתח פוליטי. משתתפי הסקר נטו לבקר בישראל בשיעור גבוה משמעותית לעומת ממוצע יהודי ארה״ב. שיעור הנשואים נישואים מעורבים נמוך יחסית בפאנל JPPI לעומת שיעורם בכלל האוכלוסייה היהודית.
