רוב משתתפי הסקר סבורים כי איראן היא איום חמור על מדינת ישראל. כרבע סבורים כי היא איום חמור גם על ארצות הברית
- רוב משתתפי הסקר סבורים כי ישראל פועלת בלבנון באופן סביר או מתון מדי בתגובה למתקפות חיזבאללה.
- רוב משתתפי הסקר סבורים כי איראן היא איום חמור על מדינת ישראל. כרבע סבורים כי היא איום חמור גם על ארצות הברית.
- לאחר כניסתה של סגנית הנשיא, קמלה האריס, למירוץ לנשיאות חלה עלייה בהערכת המשיבים מידת תמיכתה בישראל.
- ישנה עליה מתונה אך קבועה בשיעור הליברלים שחושבים שתגובתה של ישראל למתקפת חמאס ב7- באוקטובר מדי אגרסיבית.
- יותר ממחצית ממשתתפי הסקר, מכלל הזרמים מלבד החרדים, השיבו כי רמת האמון שלהם בראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, נמוכה.
- יותר ממחציתם אומרים כי רמת האמון שלהם בממשלת ישראל נמוכה. מקרב החרדים 46% מרגישים כך.
- ככול שקבוצה קרובה יותר לזרמים שמרניים (פוליטית ודתית) כך רמת האופטימיות שלה ביחס לעתיד העם היהודי גבוהה יותר.
הערה כללית על מועד הסקר: הנתונים נאספו בין ה15- ל20- באוגוסט, בימים מרובי אירועים דרמתיים. נתוני הסקר נאספו במקביל לפסגה בקטאר, שבה מתקיים דיון על החזרת חטופים מעזה והפסקת אש, לועידה הדמוקרטית בשיקגו, ולביקורו של מזכיר המדינה של ארצות הברית, אנתוני בלינקן, בישראל. הסקר נערך לאחר פרישתו של נשיא ארצות הברית, ג’ו ביידן, מהמירוץ לנשיאות והחלפתו בקמלה האריס ולאחר ההכרזה על טים וולז כסגנה של האריס. בזמן שחלף בין הסקר הקודם לבין סקר הנוכחי, ראש הממשלה נתניהו ביקר בוושינגטון ונאם בקונגרס, בטהרן חוסל ראש הלשכה המדינית של חמאס, איסמעיל הנייה, ובלבנון ישראל התנקשה באחד ממפקדי חיזבאללה הבכירים ביותר, פואד שוכר. סדרת החיסולים הובילה לכוננות שיא בישראל מחשש למתקפה איראנית, מתקפת חיזבאללה, או מתקפה משולבת. ארה״ב שלחה כוחות צבא לאיזור.
האיום האיראני
החודש הגיעה המתיחות עם איראן לשיא בעקבות חיסולו בטהרן של ראש הלשכה המדינית של החמאס, איסמעיל הנייה. לאחר החיסול השמיעו בכירים באיראן איומים מפורשים על ישראל והבטיחו תגובה מהירה וכואבת. בעקבות זאת הוכרזה בישראל כוננות גבוהה, שלובתה בגלי שמועות ודיס-אינפורמציה. בשל חיסולו של המפקד הבכיר של חיזבאללה, פואד שוכר, בלבנון ואיומי חיזבאללה בתגובה, התעוררה האפשרות של מתקפה משולבת של איראן וחיזבאללה על ישראל, ופריצת מלחמה אזורית. בחלוף הימים התברר שאיראן לא מזדרזת להגיב לחיסול הישראלי בשטחה, בין השאר בשל לחץ אמריקאי ואירופי שלווה בעיבוי ניכר של הנוכחות הצבאית האמריקאית בזירה. לאור אירועים אלה הוצגה למשתתפי הפאנל סדרה של שאלות על האיום האיראני. מרבית המשיבים סבורים כי איראן מהווה איום חמור על מדינת ישראל. הערכת עוצמת האיום עולה ככול שמתקדמים על הסקלה מהקוטב הליברלי לקוטב השמרני.
כאשר המשיבים נשאלו האם איראן היא איום לכלל העם היהודי, התוצאות היו שונות. ניתן להבחין כי שיעור המשיבים החושבים כי מדובר באיום חמור – נמוך יותר. עם זאת, נשמרת המגמה בחלוקה בין הליברלים לשמרנים – לפיה השמרנים חושבים שמדובר באיום חמור יותר מהליברלים.
ישנה הלימה צפויה בין הנתונים המתקבלים בציר הליברלי-שמרני לבין הנתונים הנוגעים ליהודים תומכי האריס וטרמאפ. שיעור היהודים משתתפי הפאנל שהם מצביעי טראמפ, ואשר מסכימים עם האמירה כי “איראן מהווה איום חמור על כל היהודים,” גבוה משמעותית משיעור מצביעי האריס שהשיבו כך. עם זאת, יותר ממחצית מתומכי שני המועמדים סבורים כי איראן מהווה איום משמעותי על כלל היהודים.
משתתפי הפאנל נשאלו גם על האיום האיראני על ארצות הברית, והתשובה מלמדת כי יותר מרבע מהמשיבים חשים שאיראן מהווה איום חמור על מדינתם. אם מצרפים את המשיבים ״מסכים״ ו״קצת מסכים״, יותר ממחצית מכלל הנשאלים מסכימים לאמירה זאת. גם בשאלה זו נשמר הפער הקבוע בהערכת האיום בין הליברלים לשמרנים. לשם השוואה: בסקר גאלופ בקרב כלל הציבור האמריקאי שנערך בחודש פברואר 2024 השיבו 77% מהאמריקאים כי פיתוח נשק גרעיני על ידי איראן הוא ״איום חמור״ על ארה״ב. נתון זה לא השתנה באופן ניכר בשנים האחרונות, וגם ביחס אליו ניכר פער של כעשרים אחוזים בהערכת האיום בין אמריקאים הנוטים לצד השמרני לבין אלה הנוטים לצד הליברלי.
הלחימה בעזה ולבנון
בין החודשים יוני-אוגוסט ניכרת שחיקה מסויימת בהערכת משתתפי הפאנל את הפעילות הצבאית של ישראל בעזה. שיעור הליברלים שמסכימים עם הטענה של פעילים פרו פלסטינים כי ישראל מבצעת רצח עם נותר נמוך. עם זאת, נמשכת מגמת העלייה בשיעור הליברלים הסבורים כי פעולותיה של ישראל בעזה ״אגרסיביות מדי״ כמו כן שיעור התומכים בהאריס שמסכימים עם טענה זו נותר גבוה גם הוא משיעור המסכימים בקרב תומכי טראמפ.
בסקרי ”קול העם“ ניתן להבחין במגמה איטית אך קבועה ונמשכת של עליה בשיעור הליברלים שטוענים כי פעולותיה של ישראל בעזה אגרסיביות מדי. בקרב השמרנים ניתן להבחין במגמה הפוכה – ככול שעובר הזמן, שיעור השמרנים שסבורים כי פעולותיה של ישראל בעזה אגרסיביות מדי יורד עד כדי שיעור אפסי.
ניתן להבחין בעליה איטית אך קבועה ומתמשכת בשיעור הליברלים שחושבים שתגובתה של ישראל למתקפת חמאס ב7- באוקטובר היא הרבה יותר מידי אגרסיבית. מכאן יתכן ועולה כישלון הסברתי ישראלי מתמשך ומולו הצלחה תקשורתית פלשתינית. כרגע, רוב משמעותי של הציבור הליברלי מאמין שישראל אגרסיבית מדי, עמדה המייצרת אמפתיה לצד הפלשתיני.
כאשר משתתפי הפאנל התבקשו להשיב על שאלה דומה, על הלחימה בחזית הצפונית, תשובותיהם היו אחרות. מרבית המשיבים, ליברלים ושמרנים, השיבו כי הפעולות של ישראל בלבנון אגרסיביות במידה הנכונה או אינן אגרסיביות מספיק. בקרב השמרנים ותומכי טראמפ, רק שיעור אפסי סבורים כי הפעילות הצבאית של ישראל בלבנון יותר מידי אגרסיבית. יש לציין כי השאלות הוצגו לפני סבב הלחימה שהחל ב25- באוגוסט.
בסקר ביררנו החודש את רמת האמון של משתתפי הפאנל בראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, בהצגת שאלה מקבילה לזו שאנו שואלים כמעט מדי חודש את אזרחי ישראל. מהנתונים עולה כי יותר ממחצית מהמשתתפים השיבו כי רמת האמון שלהם בנתניהו נמוכה. נתונים אלה נכונים ליהודים מכלל הזרמים הדתיים, למעט החרדים. עם זאת, בחלוקה על פי נטייה פוליטית, ליהודים המגדירים עצמם ״שמרנים״ או ״שמרנים מאוד״ יש אמון גבוה בנתניהו. רמת האמון בנתניהו של הליברלים בארצות הברית דומה לרמת האמון בו של ערביי ישראל.
רמת האמון של משתתפי הפאנל בממשלת ישראל דומה לרמת האמון בנתניהו. המשתייכים לכל הזרמים הדתיים, למעט החרדים, אומרים שרמת האמון שלהם בשרי הממשלה נמוכה. בקרב החרדים 46% סבורים כך. בקרב מצביעי טראמפ ניתן לראות כי רמת האמון של כחמישית מהם נמוכה. רמת האמון בממשלת ישראל של שני שליש מהליברלים ושל יותר ממחצית מאנשי המרכז – נמוכה. בחלוקה פוליטית, האמון בממשלה של שמרנים ושל יהודים שבכוונתם להצביע לדונלד טראמפ יחסית גבוה (אם כי לא ״גבוה מאוד״). שיעור ה”מאוד שמרנים” שהשיבו שמידת האמון שלהם בממשלה ”מאוד גבוהה“ עומד על ,12% ובקרב שאר הקבוצות – רק מעט מאוד מבין המשיבים אומרים שמידת האמון שלהם בממשלה מאוד גבוהה.
יחסי ארה״ב וישראל
לקראת הבחירות לנשיאות ארה"ב אנו בוחנים מזה מספר חודשים את יחס המשיבים לעמדות המועמדים בנוגע לישראל. כמו בחודש שעבר, שאלנו גם החודש האם המועמדים לנשיאות הם "פרו ישראלים" או לא. התשובות שהתקבלו החודש מלמדות כי כניסתה של קמלה האריס למירוץ לנשיאות חוללה שינוי באופן שבו נתפסת מידת תמיכתה בישראל. לפני כניסתה למירוץ )כאשר התמודדה כסגנית הנשיא,( שיעור המשיבים שחשבו שהיא פרו ישראלית היה נמוך יותר לעומת הנתונים שהתקבלו לאחר שהפכה למועמדת לנשיאות. השינוי בהערכת עמדתה בולט בעיקר בקרב משיבים ליברלים, אם כי ניתן לזהות עלייה גם בקרב המזדהים כאנשי ״מרכז״.
לעומת זאת, כאשר משווים את שיעור המשיבים הסבורים שטראמפ הוא פרו ישראלי בחודש שעבר ובחודש זה נדמה כי לא חל שינוי עקבי שניתן לייחס לדינמיקה של המירוץ לנשיאות.
בסקר שאלנו גם על מידת התמיכה בישראל של שני ראשי ממשלות במדינות אחרות – ראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו וראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר. מהנתונים ניכר כי רבים מאוד מקרב המשיבים מרגישים כי אין להם ידע מספיק כדי להשיב על השאלה. תחושה זו בולטת בקרב יהודים הנוטים לקוטב הליברלי, ולעומתם ליהודים הנוטים לקוטב השמרני ישנה דעה מגובשת יותר. בשני המקרים, השיפוט של משתתפי הפאנל יותר שלילי מחיובי, ומקרב בעלי הדעה ישנם רבים (יחסית) הסבורים כי טרודו וסטארמר אינם זכאים לתואר ״פרו ישראלים״.
בחודש האחרון, בעת ביקורו של ראש הממשלה נתניהו בארצות הברית, התקיימה פגישה מתוחה בינו לבין הנשיא ביידן. במקביל, במהלך החודש האחרון, נשמעה שוב ביקורת מחברי הקואליציה בישראל על הממשל האמריקאי ועל מידת התמיכה שלו בישראל. עם זאת, בשל המתיחות עם איראן, ארצות הברית שלחה לאזור ישראל החודש נושאת מטוסים וספינות טילים נוספות ואותתה באופן ברור, כי היא מתייצבת לצד ישראל במקרה של התלקחות פוטנציאלית. בהמשך לסקרים שערכנו בחודשים האחרונים בהם בחנו את מידת התמיכה של ארצות הברית בישראל, ניתן לראות גם החודש כי נשמר פער קבוע בין משיבים בקוטב הליברלי ובקוטב השמרני בהערכת התמיכה של ארצות הברית בישראל.
המירוץ לנשיאות ארה"ב
סקר קול העם היהודי נערך החודש בפעם הראשונה לאחר פרישתו של ג'ו ביידן מהמירוץ לנשיאות והחלפתו בקמלה האריס. שינוי זה הביא לעלייה קלה בשיעור המשיבים הסבורים כי יצביעו בוודאות למועמדת הדמוקרטית. לאחר השינוי במפלגה הדמוקרטית ניכרת גם עלייה קלה בשיעור המשיבים השמרנים שבוודאות יצביעו לטראמפ.
המאבק באנטישמיות
גם החודש חזרנו על השאלה הנוגעת למועמדים לנשיאות ארצות הברית ולמאבק נגד אנטישמיות. בדומה להערכת תמיכת האריס בישראל, שעלתה עם העפלתה להנהגת המפלגה, גם בשאלת המלחמה באנטישמיות ניכרת מגמת עליה בחודש האחרון בשיעור הליברלים הסבורים כי האריס תהיה טובה יותר במאבק באנטישמיות לעומת טראמפ. בחלוקה על פי זרם דתי, רוב המשיבים הרפורמים והקונסרבטיבים סבורים כי האריס תהיה טובה יותר במאבק נגד האנטישמיות, ולעומתם העמדה בקרב האורתודוכסים והחרדים הפוכה.
בעקבות החלטתה של קמלה האריס לבחור בטים וולז למועמד לסגן נשיא, דווח שיהודיותו של מושל פנסילבניה ג׳וש שפירו הייתה אחד הגורמים שפגעו במועמדותו שלו למשרה זו. בסקר קול העם היהודי בחנו את עמדות משתתפי הפאנל על דיווחים אלה. השאלה ציטטה ישירות מדיווח של העיתון ניו יורק טיימס וביקשה התייחסות של משתתפי הפאנל לדיווח זה. מהנתונים עולה כי מצביעי טראמפ סבורים שההחלטה לא לבחור בשפירו מאשררת את החשש מפני אנטישמיות בשמאל האמריקאי. לעומת זאת, בקרב תומכי האריס אין עמדה אחידה בעניין זה (וישנו שיעור לא מבוטל שבוחר לא לקבל את הדיווח).
עוד שאלנו את משתתפי הפאנל על אמירה של טראמפ נגד יהודים שבוחרים להצביע למועמדים דמוקרטים, שיש שפירשו אותה כאנטישמיות. רוב מוחלט של הליברלים סבורים שמדובר בהערה פוגענית בעוד שמרבית השמרנים סבורים שטראמפ צודק באמירתו זו. מכלל המשתתפים בסקר (וכן כאשר משקללים את התשובות בהתאמה לגודל הזרמים הדתיים) כשישים אחוזים סבורים כי אמירתו של טראמפ היתה פוגענית, וכשליש סבורים כי היא נכונה, במידת מה או באופן מלא.
עתיד יהודי משותף
מהנתונים עולה שיהודים שמרנים מסכימים יותר עם האמירה כי לכל היהודים, בישראל ובתפוצות, יש עתיד משותף. נתון זה מתקיים גם במעבר מזרמים דתיים ליברליים לזרמים השמרניים. ככלל, מרבית משתתפי הפאנל "לגמרי מסכימים" או "קצת מסכימים" שלכל היהודים יש עתיד משותף.
אולימפיאדת פריז 2024
בחודש שעבר התקיימה האולימפיאדה בפריז. בהקשר זה שאלנו את משתתפי הפאנל האם כאשר עקבו אחר הדיווחים מהאולימפיאדה התעניינו באופן מיוחד בספורטאים יהודים וישראלים. מהנתונים ניכר כי אכן ישנה העדפה של המשתתפים לספורטאים אלה.
נתונים על הסקר והשלכותיהם
דו״ח זה הוא ניתוח של סקר שנערך בהשתתפות 511 יהודים אמריקאים הרשומים לפאנל "קול העם היהודי" של המכון למדיניות העם היהודי JPPI. הדו"ח אינו מספק ערך משוקלל המייצג את דעתם של כלל יהודי ארצות הברית, אולם מספר המשתתפים המשייכים את עצמם לקבוצות שונות מאפשר לנו לזהות מגמות, עמדות, והבדלים בין יהודים על פי השתייכות דתית, קשר רגשי לישראל, נטייה פוליטית, קשר ליהדות, ועוד. באופן כללי, אפשר לומר כי הסקר נוטה לשקף את עמדותיהם של יהודים אמריקאים בעלי קשר כלשהו לקהילה היהודית, כפי שזה עולה מתוך שאלה המיוחדת לכך )הכוללת נתונים על כל מי שציין כי הוא בעל קשר כלשהו למוסד יהודי כגון בית כנסת, מרכז קהילתי, ארגון יהודי וכדומה, (וכן של יהודים בעלי זיקה כלשהי לישראל, כפי שעולה מהנתונים על ביקורים של משתתפים בישראל, שהם רבים באופן משמעותי מהממוצע.
נתונים בנוגע למשתתפים בסקר (ראו טבלה): כמחצית מזהים עצמם כליברלים; שיעור המשתתפים בנישואים מעורבים נמוך משמעותית לעומת הממוצע בקהילת יהודי ארה״ב; שיעור המשתתפים שאינם משתייכים לאף זרם דתי, נמוך משיעורם בכלל יהודי ארצות הברית.
