המדד לחודש זה מראה כי בקרב משתתפי הפאנל קמלה האריס נתפסת כפחות "פרו ישראלית" מג'ו ביידן. הנשאלים השיבו שהם אופטימיים יותר ביחס לעתידה של מדינת ישראל מאשר לעתידם של היהודים בארה״ב.
להורדת המדד בגרסת PDF לחצו כאן.
ממצאים עיקריים:
- קמלה האריס נתפסת כפחות “פרו ישראלית” מביידן. ג’יי די ואנס כפחות מדונלד טראמפ.
- פער משמעותי בין מצביעי ביידן וטראמפ בהבנת ההתפתחויות הפוליטית באירופה ומשמעותן ליהודים.
- יותר ממחצית מהמשיבים (כמעט שני שליש) תורמים יותר לארגונים יהודים בארה״ב מאז 7 באוקטובר.
- שיעור השמרנים שחושבים שישראל תנצח במלחמה גבוה משיעור הליברלים שחושבים כך.
- משתתפי הפאנל מפגינים רמת בטחון גבוהה יותר ביכולת של ישראל לנצח לעומת יהודים בישראל.
- תחושת הביטחון האישי של יהודי אמריקה לא השתנתה משמעותית גם לאחר סיום שנה״ל האקדמית.
- רמת האופטימיות ביחס לעתיד מדינת ישראל גבוהה יותר לעומת רמת האופטימיות ביחס לעתיד העם היהודי וביחס לעתיד היהודים בארה״ב.
- ככול שקבוצה קרובה יותר לזרמים שמרניים (פוליטית ודתית) כך רמת האופטימיות שלה ביחס לעתיד היהודים וישראל גבוהה יותר.
הערה כללית על מועד הסקר: הנתונים נאספו בין ה-16 ל-20 ביולי. נקודת זמן זו חשובה בשל מקבץ האירועים הצפוף של השבועות האחרונים. הסקר נערך לאחר נסיון ההתנקשות בדונלד טראמפ, לאחר הבחירה בג׳יי די ואנס כמועמד לסגן נשיא, אך לפני הודעתו של ג׳ו ביידן על כוונתו לפרוש מהמירוץ לנשיאות, ולפני שהתבהר כי קמלה האריס תהיה המתמודדת במקומו. ביקורו של בנימין נתניהו בארה“ב אמנם היה ידוע מראש, אולם הנתונים נאספו קודם לכן, כך שלנאום בקונגרס ולאירועים שבאו אחריו לא הייתה השפעה על התשובות.
מיהו פרו ישראלי?
במסגרת סדרת השאלות לקראת הבחירות לנשיאות ארה"ב, בחנו את יחס המשיבים לעמדות המועמדים בנוגע לישראל. כמו בחודש שעבר, שאלנו האם המועמדים לנשיאות "פרו ישראלים" או לא, אך למועמדים עצמם (בשעת עריכת הסקר ביידן וטראמפ) הוספנו החודש שאלות גם על הסגנים – במקרה של המפלגה הרפובליקנית ג’יי די ואנס, ובמקרה של המפלגה הדמוקרטית קמלה האריס (שהפכה למועמדת לנשיאות ולכן השאלה ביחס אליה מקבלת משנה חשיבות).
בין מועמדי שתי המפלגות, משום שאלה מודרגים במידה רבה על פי ההעדפה הפוליטית של משתתפי הפאנל (כלומר, בוחרים דמוקרטים מדרגים את המועמדים הדמוקרטים כיותר פרו ישראלים ובוחריםרפובליקנים נוהגים ההפך) ההשוואה המעניינת היא בין שני המועמדים בכל אחת מהמפלגות – ובעיקר, לנוכח החילופים בצמרת הדמוקרטית, בין ביידן (המועמד לשעבר) להאריס (המועמדת בהווה). ככלל, הן מצביעי ביידן והן מצביעי טראמפ סבורים כי האריס היא פחות פרו ישראלית מביידן.
משתתפי הפאנל סבורים כי המועמד לסגן הנשיא ג'יי די ואנס פחות פרו ישראלי מטראמפ. גם הסכמה זאת משותפת לכלל המצביעים, ונכונה גם לכל הקבוצות על הסקאלה האידיאולוגית. למעשה, פאנל המשתתפים קובע בסקר זה כי במעבר מדור המנהיגים הוותיק יותר (ביידן וטראמפ) לדור המנהיגים הצעיר יותר (כפי שמייצגים אותו האריס ו-ואנס) ישנה ירידה ברמת ה״פרו ישראליות״ של המנהיגים האמריקאים. זה אינו אומר כמובן שאותו כלל חל על כל מועמדת או מועמד עתידיים, אבל לפחות ביחס לסיבוב בחירות זה, המעבר הבין דורי מבשר לישראל (אם לקבל את הערכת היהודים האמריקאים) עתיד יחסים מורכב יותר עם הצמרת האמריקאית.
יש לציין כי בהשוואה לסקר קול העם היהודי בחודש הקודם, חלה החודש עלייה הן בשיעור המשיבים שטראמפ הוא פרו ישראלי, והן בשיעור המשיבים שביידן הוא פרו ישראלי. ייתכן כי עמדה זו הושפעה מהעובדה שהן בעימות המועמדים והן בעצרות פוליטיות אחרות, שני המועמדים (שאחד מהם הוא כיום מועמד לשעבר) הביעו תמיכה בישראל ללא הדגשה יתרה של מחלוקות (שהודגשו בעבר).
יחסי ארה"ב-ישראל
בחודשים האחרונים ניתן היה להבחין בפער קבוע בין הקוטב הליברלי והקוטב השמרני בקרב יהודי ארה״ב בהערכתם את מידת התמיכה של ארצות הברית בישראל. בקוטב הליברלי שיעור המשיבים הסבורים שתמיכת ארה"ב בישראל מספקת נמצאת במגמת עלייה.
סקר קול העם היהודי התקיים החודש תוך כדי הוועידה הרפובליקנית, ומיד אחרי מינוי סגנו של המועמד לנשיאות דונלד טראמפ, ג'יי די ואנס. ניתוח הנתונים נעשה, בין השאר, בהשוואה בין מי שהתכוונו להצביע לביידן, לעומת מי שהתכוונו להצביע לטראמפ, אך עם זאת נבחנו בסקר גם כמה שאלות שמתייחסות באופן ישיר לקמלה האריס (שבעת עריכת הסקר עוד היתה מועמדת להיות סגנית נשיא, וכעת היא המועמדת לנשיאות). שאלות אלו עסקו ברמת התמיכה שלה בישראל וביכולת שלה להיאבק באנטישמיות.
לקראת הבחירות לנשיאות ארצות הברית שצפויות בחודש נובמבר, פאנל המשיבים התבקש לומר עבור מי בכוונתו להצביע ומה רמת הוודאות של המשתתפים בפאנל ביחס להצבעה. בחודש שעבר הצבענו על כך שמי שמשוכנעים שיצביעו לביידן בבחירות נוטים לומר שתמיכת ארה״ב בישראל מספקת, ולעומתם מי שסבורים שיצביעו לביידן (אך לא בטוחים בזה) או שנוטים להצביע לטראמפ סבורים שתמיכת ארה״ב בישראל אינה מספקת. מגמה זו נמשכה גם בחודש יולי.
הנתונים מלמדים כי כי גם בעקבות העימות שנערך בסוף חודש יוני בין ביידן לבין טראמפ, שבעקבותיו התחזקה הטענה נגד מידת הכשירות של ביידן להתמודד לנשיאות (מה שהביא לבסוף לפרישתו מהמרוץ) לא חלו שינויים משמעותיים בשיעור חברי הפאנל המתכוונים להצביע לביידן. אם כבר, בקרב יהודים המגדירים את עצמם ״מרכז״ נמשכה מגמת העלייה בשיעור המשוכנעים שיצביעו לביידן (בחודש הבא נוכל לבחון האם מגמה זו נמשכת עם כניסתה למרוץ של קמלה האריס).
הזיקה לישראל
את הקשר לישראל בחנו מספר פעמים מאז ה7- באוקטובר. בהשוואה של כמה חודשים ניתן לראות כי ביחס לתחילת המלחמה יהודים שמגדירים את עצמם ״שמרנים״ וקבוצת ה״מרכז״ חשים כיום תחושת קרבה כמעט זהה, ואילו בקרב הקבוצות הליברליות ניכרת שחיקה בתחושת הקרבה לישראל מאז תחילת המלחמה. בסקר שנערך בחודש יולי כמעט שליש (29%) מקרב המשיבים המשתייכים לקבוצה ״מאוד ליברלים״ השיבו כי המלחמה מרחיקה אותם מישראל.
מרבית ממשתתפי הסקר טענו כי אירועי ה7- באוקטובר גרמו להם לתרום לארגונים יהודים בארה״ב יותר מבעבר. נתון זה מתקיים לכל רוחב הספקטרום הפוליטי, ומושפע מן הסתם הן מגיוס כספים לצרכים של ישראל לאור המלחמה, ואולי גם מהתגייסות של יהודי ארה״ב לטובת ארגונים המקיימים פעילות בזירה הפנימית בארה״ב נגד גילויי אנטישמיות ואנטי ישראליות.
בסקר החברה הישראלית של JPPI אנחנו בוחנים כמעט מדי חודש את רמת הבטחון של הישראלים עצמם (יהודים ולא יהודים) שישראל תנצח במלחמה. בהשוואה לממצאים מהסקר בישראל, ניתן לראות כי חלק לא מבוטל ממשתתפי הסקר מפגינים רמת בטחון גבוהה יותר ביכולת של ישראל לנצח. קביעה זו נכונה גם בהשוואת היהודים האמריקאים למדגם של יהודים בלבד בישראל.
עם זאת, לנתון זה יש לצרף הערת אזהרה: גם לאחר שקלול הנתונים של יהודי ארה״ב (על פי הגדרה עצמית) הפאנל מתייחס לקבוצה של יהודים ״מחוברים״ יחסית לישראל ולקהילה היהודית, ואינו מייצג את עמדת כלל יהודי ארה״ב. בהצגת הנתונים בקרב האמריקאים על פי חלוקה פוליטית, ניכר כי מרבית השמרנים ואנשי המרכז משוכנעים שישראל תנצח במלחמה (דירוג 5) בעוד שבקרב הליברלים פחות ממחצית המשיבים סבורים כך.
העתיד היהודי
במסגרת הסקר ביקשנו לבחון את מידת האופטימיות של משתתפי הפאנל ביחס לשלושה מעגלים יהודיים: הקהילה בארה״ב, כלל יהודי העולם ומדינת ישראל. בנוגע לעתידו של העם היהודי בכלל העולם ככול שמתקדמים על הסקאלה הליברלית-שמרנית מהכיוון הליברלי לכיוון השמרני, שיעור האופטימיים עולה. מגמה דומה מתקיימת גם על סקלת הדתיות – ככול שקבוצה דתית קרובה יותר לזרמים שמרניים – כך עולה האופטימיות שלה בנוגע לעתידו של העם היהודי בעולם.
כאשר הנשאלים התבקשו לדרג את רמת האופטימיות שלהם ביחס עתידה של הקהילה היהודית האמריקאית התקבלו תוצאות המעידות על כך שרמת האופטימיות שלהם ביחס אליה נמוכה יותר, לעומת האופטימיות באשר לעתיד העם היהודי ברחבי העולם. נוסף על כך ניתן לראות כי בקרב המשתייכים לקבוצת "מאוד שמרנים" ישנה פסימיות יחסית הנוגעת לעתיד הקהילה היהודית בארה״ב. בקבוצה זו שיעור ה"לא אופטימיים בכלל" ביחס לעתידה של הקהילה היהודית האמריקאית גבוה משמעותית לעומת קבוצות אחרות, וכן כפול משיעור “המאוד שמרנים” המביעים פסימיות
ביחס לעתידו של העם היהודי ברחבי העולם.
רמת האופטימיות של משיבי הפאנל בנוגע לעתידה של מדינת ישראל גבוהה יותר מזו הנוגעת ליהדות העולם או ליהודי ארה״ב. גם בשאלה זו ניתן ככול שהמשיבים נוטים יותר לכיוון השמרני, כך מידת האופטימיות שלהם גבוהה יותר. מגמה דומה ניכרת גם כאשר בוחנים את דתיות המשיבים – ככול שהם שמרנים יותר, כך הם אופטימיים יותר. כמו כן ניכר כי מי שביקרו בישראל יותר מפעם אחת או חיו בה אופטימיים ביחס לעתידה מעט יותר לעומת מי שלא ביקרו בה, או ביקרו רק פעם אחת.
ככלל, רמת האופטימיות של משתתפי הפאנל האמריקאים נמוכה יותר כשמדובר בעתיד הקהילה האמריקאית, וגבוהה יותר כשמדובר בעתיד העם היהודי ובעתיד ישראל. שיקלול הנתונים על פי שיעור המציינים כל דרגה על הסקלה (מה שיעור המדרגים 1, המדרגים 2, המדרגים 3 וכן הלאה) מאפשר לזהות את העלייה בשיעור באופטימיות במעבר מארה״ב, דרך העולם ולישראל, כאשר הקבוצה החריגה בעניין זה היא של הליברלים מאוד, שרמת האופטימיות שלהם ביחס לישראל היא הנמוכה ביותר, גם אם לא באופן משמעותי.
תחושת ביטחון
תחושת הביטחון של היהודים באמריקה לא השתנתה באופן משמעותי גם לאחר סיום שנת הלימודים האקדמית ועם הירידה בשכיחות ועוצמת ההפגנות נגד ישראל. למעשה, תחושת הירידה בביטחון דומה למדי למה שניכר מתחילת המלחמה, ובשאלה זו אין הבדלים משמעותיים בין יהודים מקבוצות אידיאולוגיות או דתיות שונות. בקרב מאוד ליברלים 40% אומרים שבטחונם נפגע, ובקרב מאוד שמרנים שיעור דומה של .37% בקרב רפורמים, קונסרבטיבים ואורתודוכסים שיעור החשים פחות בטוחים זהה.
המאבק באנטישמיות
סקר קול העם היהודי בחנו החודש רצף של שאלות הנוגעות לאנטישמיות. ביקשנו לבחון מאיזה כיון פוליטי מגיעים יותר גילויים אנטישמיים, ומי מהמועמדים לנשיאות יכול להיאבק טוב יותר בגילויים הללו. מהנתונים עולה כי בעוד שמרבית המשיבים שאמרו שיצביעו לביידן סבורים כי הגילויים האנטישמיים באים במידה שווה מהימין הקיצוני ומהשמאל הקיצוני, מרבית המשיבים שאמרו שיצביעו לטראמפ טוענים כי הגילויים האנטישמיים באים בעיקר מהשמאל הקיצוני. באופן יחסית צפוי, יהודים מהמחנה הליברלי סבורים כי ביידן יהיה אפקטיבי יותר במאבק נגד האנטישמיות, ויהודים מהמחנה השמרני סבורים כי טראמפ מתאים יותר להתמודדות אתגר זה.
לנוכח השינויים בצמרת ההנהגה הדמוקרטית, מעניין לראות ששאלה זהה על קמלה האריס (במקום ביידן) מובילה לתשובות דומות למדי (עם יתרון קל לביידן לעומת האריס).
הנה השוואה ישירה בין ביידן לבין האריס בקרב המשתתפים שמתכוונים להצביע עבורם. בהשוואה זו ניתן לזהות כי שיעור גבוה יותר של מצביעים סבורים שביידן יהיה אפקטיבי לעומת האריס, בעיקר בקרב מי שהחלטתם להצביע למועמד הדמוקרטי (בזמן הסקר – ביידן) עוד לא הייתה מוחלטת.
מגמות פוליטיות באירופה
רוב מצביעי ביידן מקרב משתתפי הפאנל סבורים כי התחזקות הימין הקיצוני בצרפת (הגם שלא ניצח בבחירות בסופו של דבר) היא סכנה ליהודים, הגם שמפלגת הימין מבטאת תמיכה פחות מסוייגת בישראל לעומת מפלגות המרכז והשמאל. מנגד, מחצית מהיהודים שבכוונתם להצביע לטראמפ סבורים כי עליית הימין הקיצוני עדיפה על האלטרנטיבה, בשל תמיכתו בישראל. כמעט רבע מהמשיבים לא ידעו לענות על שאלה זו.
שאלה על עלייתה לשלטון של מפלגת הלייבור באנגליה הובילה לתוצאה דומה. מרבית המצביעים לטראמפ סבורים כי מפלגת הלייבור ביקורתית מידי כלפי ישראל ו(לכן)? לא טובה ליהודים. לעומתם, בקרב מי שהתכוונו להצביע לביידן ניכר פער. מי שהשיבו שיצביעו בוודאות לביידן נוטים לחשוב שמפלגת הלייבור כבר ידידותית ליהודים, בעוד שמי שאמרו ש״סביר״ (אך לא בוודאות) יצביעו לביידן נטו יותר לטענה שמפלגת הלייבור ביקורתית מידי כלפי ישראל ולא תהיה טובה ליהודים.
חינוך יהודי בארה"ב
בסקר יולי בדקנו האם השתנתה השקפתם של משתתפי הפאנל על חינוך בבתי ספר יהודיים לעומת בתי ספר ציבוריים כלליים בארה"ב. בנסיבות שנוצרו לאחר 7 באוקטובר ניכר כי גם בקבוצת השמרנים וגם בקבוצת הליברלים מי ששינו את השקפתם שינו אותה לכיוון תמיכה חזקה יותר בבתי ספר יהודיים. השינוי המסקרן ביותר חל בקרב יהודים המגדירים את עצמם ״נוטים לליברלים״ או ״מרכז״ והמשתייכים לזרם הקונסרבטיבי או שאינם משתייכים לזרם דתי כלשהו (״ללא זרם״.) מאלה, כחמישית שינו את עמדתם וסבורים ״שאולי עדיף ליהודי ארה"ב ללמוד בבתי ספר יהודיים״.
נתונים על הסקר והשלכותיהם
דו״ח זה הוא ניתוח של סקר שנערך בהשתתפות 536 יהודים אמריקאים הרשומים לפאנל קול העם היהודי של המכון למדיניות העם היהודי JPPI. הדוח אינו מספק ערך משוקלל המייצג את דעתם של כלל יהודי ארצות הברית, אולם מספר המשתתפים המשייכים את עצמם לקבוצות שונות מאפשר לנו לזהות מגמות, עמדות, והבדלים בין יהודים על פי השתייכות דתית, קשר רגשי לישראל, נטייה פוליטית, קשר ליהדות, ועוד. באופן כללי, אפשר לומר כי הסקר נוטה לשקף את עמדותיהם של יהודים אמריקאים בעלי קשר כלשהו לקהילה היהודית, כפי שזה עולה מתוך שאלה המיוחדת לכך (הכוללת נתונים על כל מי שציין כי הוא בעל קשר כלשהו למוסד יהודי כגון בית כנסת, מרכז קהילתי, ארגון יהודי וכדומה), וכן של יהודים בעלי זיקה כלשהי לישראל, כפי שעולה מהנתונים על ביקורים של משתתפים בישראל, שהם רבים באופן משמעותי מהממוצע.
נתונים בנוגע למשתתפים בסקר: כמחצית מזהים עצמם כליברלים; שיעור המשתתפים בנישואים מעורבים נמוך משמעותית לעומת הממוצע בקהילת יהודי ארה״ב; שיעור המשתתפים הקונסרבטיבים גבוה משיעורם בכלל יהודי ארצות הברית. שיעור המשתתפים שאינם משתייכים לאף זרם דתי נמוך משיעורם בכלל יהודי ארצות הברית. מבחינה פוליטית, המשתתפים בסקר החודש נוטים להיות שמרנים יותר לעומת הסקרים בחודשים קודמים.
