מדד קול העם היהודי

מדד קול העם היהודי לחודש מרץ 2024: להביס את חמאס תוך שמירה על חיי חפים מפשע

לצד תמיכה רחבה בקרב תומכיו של טראמפ בפעולה ישראלית ברפיח, גם תומכיו של הנשיא הנוכחי סוברים כי יש להיכנס לרפיח, תוך מציאת דרך שמקובלת על הממשל

ממצאים עיקריים

  • הסכמה רחבה בקרב משיבים, כולל תומכי ביידן, שעל ישראל להיכנס לרפיח כדי לנצח את חמאס
  • הסכמה גבוהה עם דברי ביידן שישראל צריכה לשים לב יותר ל״חפים מפשע״
  • עלייה מסוימת בשיעור היהודים הסבורים שארה״ב תומכת בישראל ״יותר מדי״
  • עלייה מסוימת בשיעור היהודים הסבורים שישראל פועלת בעזה באופן ״מדי אגרסיבי״
  • הסתייגות נרחבת, למעט בקוטב הליברלי ביותר, מדברי סנטור שומר על הצורך בבחירות בישראל
  • הסתייגות גורפת מדברי הקולנוען גלייזר בטקס האוסקר על ״שימוש בשואה״ ל״הצדקת הכיבוש״
  • תשובות יהודים בארה״ב על נחיצות ההתנחלויות שונות מאוד מתשובות היהודים בישראל

להורדת המדד בגרסת PDF לחצו כאן. 

תמיכת ארה"ב בישראל: ממצא מפורט

מינואר למרץ 2024 נרשמו שינויים לא מבוטלים בהערכת היהודים את תמיכת ארה״ב במאמץ המלחמה הישראל. בין ינואר לפברואר חל שינוי בקרב יהודים בעלי עמדה פוליטית של מרכז (כולל נטייה לימין או לשמאל), שעברו להעריך את התמיכה כלא מספקת בשיעור גבוה יותר. השינוי בעמדתם היה משמעותי. במעבר מפברואר למרץ ניכר לעומת זאת שינוי משמעותי בעיקר בקרב המאוד ליברלים (כרבע מכלל המשיבים לסקר), שכעת יותר מרבע מהם סבורים שארה״ב תומכת בישראל יותר מדי, ושיעור הסבורים בקרבם שהתמיכה היא ״במידה הנכונה״ ירד.

שינוי זו לא באה כמובן בחלל ריק: המחלוקת בין ממשלת ישראל לבין ממשלת ארה״ב בכמה נושאים הנוגעים למלחמה הובלטה בשבועות האחרונים בדיווחים שונים. על ישראל נמתחה ביקורת פומבית חריפה מצד כמה גורמים בצד השמאלי של המפה הפוליטית, כולל אישים בממשל הטוענים שהמצב ההומניטרי ברצועה חמור ושעל ישראל לפעול לשפר אותו. גם בציבור הישראלי (ובמערכת הפוליטית הישראלית), בצד המשך הבעת תודה לארה״ב על תמיכתה, ישנה תחושת אי נוחות מכמה רעיונות מדיניים שהועלו על ידי הממשל בהקשר לעתיד יחסי ישראל והפלשתינים. במובן זה, יש להניח כי נוצר פער מסויים בין קבוצות בקרב יהודי ארה״ב הנוטות לקבל את עמדת ממשל ביידן ביחס למצב ההומניטרי ולהמשך המלחמה, לבין עמדות יהודי ישראל, שרובם תומכים בהמשך הלחימה ומסתייגים מהביקורת האמריקאית.

ניתן לזהות מצב זה בבירור בחלוקה על פי כוונות הצבעה (למי משתתפי הסקר מתכוונים להצביע בבחירות 2024), ניכר פער משמעותי בין יהודים תומכי ביידן (שהם רוב של המדגם – 52%) לבין יהודים שמתכוונים להצביע לדונלד טראמפ (23% מהמשתתפים. השאר מתלבטים או לא מתכוונים להצביע).

פעולות ישראל: ממצא מפורט

המחלוקת בין ישראל לבין הממשל בארה״ב נוגעת במידה רבה לשאלה עד כמה ישראל פועלת באגרסיביות במציאות של צפיפות אנושית ופגיעה בלתי נמנעת בחפים משפע. הביקורת האמריקאית בעניין זה על ישראל גברה בחודש האחרון, והמשיבים לסקר מקרב יהודי ארה״ב מגיבים לביקורת זו.

בחודש פברואר, בשלוש קבוצות ה״אמצע״ (די ליברלים, די שמרנים ומרכז) הנטייה היתה להעריך שישראל פועלת ״במידה הנכונה״ של אגרסיביות. בקבוצה המאוד ליברלית נרשמה כבר בפברואר עלייה לעומת החודשים שלפניו בשיעור המבקרים את ישראל על אגרסיביות-יתר. החודש נרשמה עלייה נוספת בהערכה זו. בקרב המאוד ליברלים עלה שיעור הקובעים כי ישראל ״הרבה יותר מדי״ אגרסיבית מ-37% ל-43%. בקרב ה״די ליברלים״ השיעור עלה מ-12% ל-18%. סך כל השינוי מהחודש שעבר בשיעור המשיבים כי ישראל אגרסיבית קצת או הרבה יותר מדי מופיע בטבלה הבאה:

גם החודש, בהתאמה צפויה לעמדות הפוליטיות ולקבוצת ההשתייכות החברתית, מי שקשורים לקהילה ומי שביקרו בישראל מניחים יותר מאחרים שישראל פועלת באגרסיביות במידה הנכונה. מי שאינם קשורים לקהילה, ומי שלא ביקרו בישראל, חושבים כך בשיעור נמוך יותר בדרך כלל. בקרב מי שמתכוונים להצביע לג׳ו ביידן לנשיאות, כמעט מחצית המשיבים סבורים שישראל אגרסיבית מדי.

משיבים חוזרים: ממצא מפורט

שאלת ה״אגרסיביות״ של ישראל חזרה בסקרי ארבעת החודשים האחרונים. בכולן נשאלו המשיבים האמריקאים האם הם מאמינים שפעולותיה של ישראל בעזה אגרסיביות מדי, במידה הנכונה או לא מספיק אגרסיביות. גם השאלה על תמיכת ארה״ב (במידה הנכונה, מוגזמת או חסרה) חזרה בכל הסקרים הללו. החזרה על השאלות מאפשרת לעקוב גם אחר היחס הכללי של המשיבים, כפי שהשתקף בטבלאות שהובאו למעלה, וגם אחר דעתם המשתנה של משיבים חוזרים, שענו על כמה סקרים ברצף. מאז שהתחלנו לשאול את המשיבים את שתי השאלות שהוזכרו – על אגרסיביות ישראל ועל תמיכת ארה״ב – חלו התפתחויות רבות ומשמעותיות, הן במהלכי המלחמה של ישראל והן בזירת היחסים בין ארה"ב לישראל. התפתחויות כאלה עשויות כמובן להשפיע על תפיסות של משיבים את המצב.

החודש בדקנו את התזוזות בתשובות של 65 משתתפים בסקר שהשיבו בכל 4 הפעמים על שתי השאלות שהזכרנו. באופן מפתיע, ביחס לשאלה הראשונה, עמדות המשיבים נותרו יציבות כמעט לחלוטין. כל המשיבים מלבד שניים (97%) לא שינו את השקפתם בנוגע לפעולות ישראל בעזה. התשובה של המשיבים בסוף נובמבר חזרה על עצמה בינואר, פברואר ומרץ. רוב מקרב הנשאלים הללו (54%), שהם בעלי אוריינטציות פוליטיות שונות, השיבו בעקביות כי פעולותיה של ישראל היו אגרסיביות במידה הנכונה. קבוצת מיעוט (18%) שהורכבה רק ממי שמגדירים את עצמם ״מאוד ליברלים״ חזרה בעקביות על העמדה שפעולותיה של ישראל היו אגרסיביות מדי.

ממצאים אלו עשויים ללמד שלפחות עבור חלק משמעותי מהמשיבים, ההשקפות על פעולות ישראל בעזה עוצבו כבר בשבועות הראשונים של המלחמה, כאשר הקשר לאירועים בשטח ולחלוף הזמן אינו משנה אותן מיידית או באופן משמעותי.

עם זאת, העקביות שניכרה ביחס לשאלת האגרסיביות לא ניכרה באותה עוצמה בתשובה לשאלה על רמת התמיכה של ארה"ב בישראל. גם במקרה זה, נבחנו תשובות חוזרות של אותם 65 משיבים. במקרה זה, 23% (כרבע) מהמשיבים שינו את השקפתם. יש לציין כי קבוצת המשיבים הגדולה ביותר שלא שינתה את השקפתה גם בנוגע לפעולות ישראל בעזה וגם בנוגע לתמיכת ארה"ב בישראל היא של ״ליברלים מאוד״, הסבורים שישראל אגרסיבית מדי, ושהממשל האמריקאי תומך בישראל יותר מדי.

התבטאויות ביידן: ממצא מפורט

באותו הקשר, בחנו עם הפאנל גם שאלה הנוגעת לדברים המפורשים שאמר הנשיא ג׳ו ביידן בראיון טלוויזיה. הנשיא קבע ש״"יש לו [נתניהו] זכות להגן על ישראל, זכות להמשיך ולרדוף אחרי חמאס, אבל הוא חייב, הוא חייב, הוא חייב לשים לב יותר לחיים החפים מפשע שאבדו כתוצאה מהפעולות שננקטו״. הנשאלים התבקשו לדרג את מידת ההסכמה שלהם עם דברי ביידן. מקרב היהודים שבכוונתם להצביע לנשיא בבחירות 2024, כמעט שמונה מכל עשרה הסכימו עם דבריו ״לחלוטין״ או ״במידת מה״.

התוצאות כאשר שאלנו על אמירתו המפורשת של הנשיא באותו ראיון שעל פיה "לדעתי, [נתניהו] פוגע בישראל יותר מאשר עוזר לישראל… [האסטרטגיה הצבאית של נתניהו] זה מנוגד למה שישראל מייצגת, ואני חושב שזו טעות גדולה. אז אני רוצה לראות הפסקת אש". התמיכה בדברי ביידן ירדה משמעותית גם בקרב מי שתכוונים להצביע עבורו.

באופן שעשוי להפתיע, הערכת מצביעי ביידן לתגובת ראש הממשלה נתניהו לדברי ביידן גם היא אוהדת. יש להיזהר במסקנה ביחס לאהדה זו, אולם ייתכן שהיא מלמדת על פער בין הערכת היהודים באופן כללי את פעולות ישראל, ואת הצורך בהקפדה נוספת על זהירות שלא לפגוע בחפים מפשע, לבין הערכתם (ולמעשה, הסכמתם עם עמדת ישראל), שאין דרך לנצח את חמאס ללא כניסה של צה״ל לרפיח. השאלה הבאה תחזק מסקנה כזאת.

הפאנל נשאל במפורש כיצד על ישראל לנהוג לאור אזהרתו של ביידן מפני כניסה ישראלית לרפיח, והשיב תשובה שגם ממנה אפשר ללמוד על תמיכה בעמדה הישראלית, גם אם רצון למנוע חיכוך עם הממשל בנושא זה. ראוי לשים לב שבקרב מי שמתכוונים להצביע לביידן שבעה מכל עשרה משיבים טענו שעל ישראל להיכנס לרפיח. הקבוצות היחידות שבהן נמצא שיעור משמעותי למדי נגד כניסה לרפיח היו ה״מאוד ליברלים״ (26%) וכן יהודים שמעולם לא ביקרו בישראל (21%).

בחירות 2024: ממצא מפורט

שאלת התמיכה בישראל מן הסתם לא תכריע את גורל הצבעתם של רוב היהודים בארה״ב. עם זאת, השילוב של שנת בחירות אמריקאית טעונה, של עלייה בחשש היהודים מפני אנטשימיות, כפי שבא לידי ביטוי גם בסקרי קול העם וגם בסקרים אחרים מהתקופה האחרונה, ושל מלחמה בישראל המציפה את שאלת מדיניות החוץ האמריקאית כנושא מרכזי יותר על סדר היום – כל אלה מעלים את רמת העניין בהצבעתם של יהודי ארה״ב. טענה זו מתחזקת אף יותר לנוכח שיעור משמעותי של תומכים של המפלגה הדמוקרטית – שהיא זו שזוכה ברוב קולות היהודים בארה״ב כבר יותר ממאה שנים – המביעים ביקורת חריפה על ישראל.

סקר קול העם אינו מציג תמונה משוקללת של נטיית ההצבעה של כלל יהודי ארה״ב. עם זאת, הוא מאפשר לעקוב אחר מגמה בקרב קבוצה מסויימת של יהודים בארה״ב. החודש חלה ירידה קלה בשיעור המשיבים לסקר המתכוונים להצביע לג׳ו ביידן. האם הדבר נובע משאלת יחסיו עם ישראל, או שמדובר בתזוזה זמנית ואקראית בנתונים? לשאלה זו נוכל להשיב רק בהמשך מעקב אחר הנתונים בחודשים הבאים.

שומר וגלייזר: ממצא מפורט

בנאום שנוי במחלוקת, שזכה לתגובה צוננת בישראל, ולגינוי מפורש של ראש ממשלת ישראל, מנהיג הרוב בסנאט, צ׳אק שומר – יהודי, אוהד ישראל מהמפלגה הדמוקרטית – קרא למעשה לחילופי שלטון בישראל. לפאנל המשיבים הוצגו דבריו של הסנטור שומר, ונבחנו למעשה שתי שאלות: האם לדעת המשיבים הסנטור צודק שיש צורך בבחירות חדשות בישראל, והאם תפקידו לומר דבר כזה בפומבי. כפי שניתן לראות בממצאים המפורטים, הנטייה של משתתפים קשורה באופו הדוק לעמדתם הפוליטית, כאשר בקרב יהודים שמרנים יש נטייה להסתייג הן מהטענה שישראל צריכה בחירות, והן מההחלטה של שומר לומר דבר מעין זה. בקרב ליברלים יש רוב גדול הסבורים ששומר צודק בעניין הצורך בבחירות – אבל מחלוקת בין מי ש״נוטים לליברלים״, שרבים מהם סבורים שאין מקומו של שומר לומר זאת, לבין מי שהם ״מאוד ליברלים״, שרובם סבורים שמקומו לומר זאת.

בסיכום – 60% מהמאוד ליברלים סבורים שמקומו של שומר לומר את מה שאמר (בין אם הוא צודק, כפי שרובם סבורים, ובין אם לאו). לעומת זאת, מקרב ה״נוטים לליברלים״ רק 34% סבורים שמקומו של שומר לומר את מה שאמר. בשאר הקבוצות רוב ניכר מאוד מהמשיבים סבורים כי אין זה מקומו של שומר להציע בחירות בישראל (עמדה שדומה גם לזו של רוב היהודים בישראל).

שאלה מסוג דומה ביקשה לבחון את תגובת משתתפי הפאנל על נאום הקבלה בטקס פרסי האוסקר, של הקולנוען היהודי-בריטי ג'ונתן גלייזר. הוא אמר את הדברים הבאים, שזכו לתגובות רבות: "אנחנו עומדים כאן כאנשים המסרבים לכך שישתמשו ביהדות שלהם ובשואה לשם כיבוש שפגע בכל כך הרבה אנשים חפים מפשע, בין אם זה קורבנות 7 באוקטובר או המתקפה המתמשכת על עזה". גם במקרה זה, אפשרויות התשובה בחנו למעשה שני דברים: האם המשיבים מסכימים עם מה שגלייזר אמר, והאם הם סבורים שהמקום והזמן – טקס האוסקר – היו מתאימים להעברתו של מסר כזה.

כפי שאפשר לראות, התגובות במקרה זה מובהקות הרבה יותר. שיעור מסויים מקרב ה״מאוד ליברלים״ מסכימים עם המסר ותומכים בהעברתו באופן שהועבר, רוב שאר היהודים אינם מסכימים לא עם המסר ולא עם בחירת האירוע.

השוואת עמדות: ממצא מפורט

במסגרת המעקב הקבוע והמתמשך אחר עמדות של יהודים בעולם ובישראל, נערוך מעת לעת השוואות בין עמדות בישראל ובתפוצות הם בנושאים אקטואליים, והן ביחס לערכים הנוגעים באופן כללי יותר לזהות המשיבים. החודש הצגנו בסקר קול העם שאלה על עמדות בנושא ההתנחלויות ביהודה ושומרון. כפי שאפשר לראות, בנושא זה עמדת יהודי ארה״ב שונה באופן משמעותי מעמדתם של היהודים בישראל. יהודים ליברלים או נוטים לליברלים, שהם רוב יהודי ארה״ב, סבורים ברוב גדול שהיישובים בשטחים אינם תורמים לבטחון ישראל.

למעשה, 81% מהיהודים המאוד ליברלים, ו-70% מהיהודים הנוטים לליברלים, הסכימו עם האמירה ״התנחלויות בשטחים הן נטל על צה״ל ופוגעות בביטחון של כלל אזרחי ישראל״, שמקרב היהודים בישראל מסכימים לה 42% (כפי שעלה מסקר המכון בישראל בתחילת חודש מרץ). הסכמה עם הטענה שההתנחלויות מייצרות הרתעה ותורמות לבטחון ניכרת בארה״ב בעיקר בקרב יהודים אורתוכסים (מודרנים וחרדים).

כמו היהודים והערבים בישראל, גם רוב היהודים בארה״ב אינם מניחים ששלום ישראלי-פלשתיני אפשרי בטווח הנראה לעין. ממצא זה נכון גם ביחס ליהודים שמתכוונים להצביע לביידן מקרב המשיבים, ש-61% מסכימים לאמירה ״״אין שום סיכוי להסכם שלום עם הפלשתינים בעתיד הנראה לעין״, הגם שממשל ביידן מבקש להשתמש במשבר המלחמה כדי להתניע תהליך מדיני שמטרתו תנועה לקראת הרגעת ואולי סיום הסכסוך (כולל תמיכה בצעדים להקמת מדינה פלשתינית).

פער משמעותי בין עמדות היהודים בישראל לבין עמדות יהודי ארה״ב המיוצגים בפאנל מתגלה כאשר נשאלת לא שאלה על ״הטווח הנראה לעין״ אלא על הצורך במציאת פתרון של שלום בטווח הרחוק. בקרב היהודים בישראל, ישנה הסתייגות מחתירה ל״הסדר שלום ארוך טווח עם הפלשתינים״. בקרב יהודי ארה״ב ישנה הסכמה רחבה (כולל הסכמה לא מבוטלת בקרב שמרנים ואורתודוכסים שרואים פחות מכל האחרים סיכוי להסדר בטווח הקרוב) שאכן אין תחליף להסדר כזה.

נתונים על המדגם ומשמעותו

דו״ח זה הוא ניתוח של סקר שנערך בקרב כ-800 יהודים בארה״ב הרשומים לפאנל של המכון למדיניות העם היהודי. הדו״ח אינו מספק נתון משוקלל המייצג את עמדת ״כלל יהודי ארה״ב״, אולם מספר המשתתפים בו מקבוצות שונות מאפשר לזהות מגמות, עמדות מובהקות, וכן פערים בין קבוצות שונות של יהודים על פי השתייכות דתית, קרבה לישראל, עמדה פוליטית, קשר ליהדות ועוד. באופן גס ניתן לומר כי סקר זה נוטה לשקף עמדות של יהודים בארה״ב שיש להם קשר לקהילה היהודית, כפי שמעידה השאלה הספציפית בעניין זה (הכוללת נתון על כל מי שאמרו שיש להם קשר למוסד יהוד כלשהו, כמו בית כנסת, מתנ״ס, ארגון יהודי, וכדומה), וכן כפי שמלמדים הנתונים על שיעור המבקרים בישראל, הגבוהים בהרבה לעומת הממוצע בכלל יהדות ארה״ב.

להלן נתונים על משתתפי הסקר: כמחציתם רפורמים או קונסרבטיבים, כאשר שיעור הקונסרבטיבים גבוה בסקר לעומת שיעורם מכלל יהודי ארה״ב. שיעור הבלתי משויכים לזרם כלשהו נמוך משמעותית לעומת המצב בכלל יהדות ארה״ב, אך מספר משיבים גבוה למדי גם מקרב קבוצה זו (118) מאפשר לאבחן גם עמדות של חבריה. כשלושים אחוז נוטים לכיוון השמרני, נתון שאינו רחוק מהחלוקה המקובלת של יהודים על פי מפתח פוליטי. משתתפי הסקר נטו לבקר בישראל בשיעור גבוה משמעותית לעומת ממוצע יהודי ארה״ב. שיעור הנשואים נישואים מעורבים נמוך יחסית בפאנל JPPI לעומת שיעורם בכלל האוכלוסייה היהודית.