סקר של יהודים בארה"ב על התנהלות טראמפ מול מדינות ערב, המלחמה בישראל ואופטימיות בנוגע לעתיד.
הממצאים העיקריים:
• ירידה משמעותית בסוגיות רבות הנוגעות לישראל וליהודים באמון של יהודים בארה״ב בנשיא טראמפ
• הירידה באמון בטראמפ בהקשרים אלה ניכרת גם בקרב יהודים שהצביעו לנשיא המכהן
• ירידה משמעותית ברמת האמון שטראמפ ״יעשה את הדבר הנכון״ בהקשר לאיראן וליחסי ארה“ב-ישראל
• שניים מכל חמישה משיבים מעידים כי טראמפ פחות טוב ממה שהם ציפו בהקשר ליחסי ארה“ב-ישראל
• שליש מהיהודים מצביעי טראמפ אומרים שטראמפ פחות טוב ממה שציפו בהקשר זה
• מחצית מהמשיבים: אין לנו בכלל אמון בטראמפ שיפעל נכון בהקשר למאבק באנטישמיות
• מחצית מהמשיבים סבורים שההבנה בין ארה“ב לחות‘ים שלא יתקפו זה את זה – טובה לארה“ב ורעה לישראל
• מחצית חושבים שביטול הדרישה של ארה“ב מערב הסעודית לנרמל יחסים עם ישראל כתנאי להתקדמות בגרעין אזרחי יפגע גם בארה“ב וגם בישראל
• עלייה בשיעור המשיבים שחושבים שארה“ב לא תומכת מספיק בישראל
• שניים מכל חמישה משיבים מתנגדים ל״פתרון שתי המדינות“, שליש רואים בו פתרון יחיד לסכסוך
• רבע מעידים כי בחודשים האחרונים היו מעורבים בפעילות יהודית יותר מאשר בעבר
• ירידה ברמת האופטימיות של המשיבים בנוגע לעתיד ישראל, יהודי ארה“ב וארה“ב
• השמרנים משמעותית יותר אופטימיים מהליברלים בנוגע לעתיד של ישראל, יהודי ארה“ב וארה“ב
הערה על מועד הסקר: הנתונים נאספו בין 15 ל-20 במאי. אירועים בולטים בתקופה שקדמה לסקר: הנשיא דונלד טראמפ ביקר במספר מדינות במפרץ הפרסי, חתם על הסכמים כלכליים ועסק בפעילות מדינית נמרצת. לפני כשבועיים שוחרר משבי חמאס, חייל בעל אזרחות אמריקאית, בזכות תיווך אמריקאי. בהמשך להודעתו של טראמפ בחודש שעבר על תחילת תהליך שיחות בין ארה"ב לאיראן בנושא הגרעין, התקיימו נכון לכתיבת דו"ח זה חמישה סבבי שיחות בין המדינות. הסקר נערך לפני שאירע פיגוע בוושינגטון, שבו נרצחו שני דיפלומטים ישראלים.
ארה"ב ומדינות ערב
החל מחודש מרץ ועד לתחילת החודש הנוכחי ארה״ב תקפה את משטר החות'ים בתימן במסגרת מבצע שכונה "Rider Rough Operation". בתחילת מאי הודיע נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, כי הוא עוצר את מבצע זה. כתגובה לאמירתו החות'ים השיבו כי "שקט יענה בשקט" מול ארה"ב, אך התקיפות מול ישראל יימשכו.
בחנו החודש את עמדת משתתפי פאנל "קול העם" ביחס להבנה הנפרדת של ארה"ב והחות'ים, שאינה כוללת את ישראל. כמעט מחצית (44%) ממשתתפי הפאנל חושבים שהבנה כזו טובה לארה"ב אך רעה לישראל, שליש (34%) נוספים סבורים שהבנה כזו רעה גם לישראל וגם לארצות הברית. 8% סבורים שהבנה כזו טובה גם לישראל וגם לארה"ב.
בחלוקה אידאולוגית ניתן להבחין בדמיון בין תשובות של מי שנמצאים בקטבים של המפה האידאולוגית – "מאוד שמרנים" ו"מאוד ליברלים". כשמינית מהם סבורים שההבנה של ארה"ב והחות'ים לפיה אף אחד מהצדדים לא יתקוף את השני, טובה גם לישראל וגם לארה"ב. שניים מכל חמישה מהם חושבים שהבנה זו טובה לארה"ב, אך רעה לישראל, וכשליש מהם מאמינים שהבנה זו רעה גם לישראל וגם לארה"ב.
השיעור הגבוה ביותר (42%) של משיבים שחושבים שההבנה הנפרדת רעה גם לארה"ב וגם לישראל. בקרב ה"נוטים לליברלים" נרשם השיעור הגבוה ביותר (50%) של משיבים שחושבים שהבנה זו טובה לארה"ב, אבל רעה לישראל.
בחלוקה לפי הצבעה, שמינית (12%) ממצביעי טראמפ סבורים שההבנה טובה גם לישראל וגם לארה"ב. בקרב מצביעיו וגם בקרב מצביעי האריס, כמעט מחצית סבורים שההבנה טובה לארה"ב אך רעה לישראל, ושליש חושבים שההבנה רעה גם לישראל וגם לארה"ב.
בחודש האחרון דווח כי האמריקאים כבר לא דורשים כינון יחסים עם ישראל כתנאי להתנעת תוכנית גרעין אזרחית בערב הסעודית. אמנם, בסיכום מסעו של הנשיא האמריקאי למזרח התיכון לא יצאה הודעה כלשהי בנושא זה, אולם לפאנל הוצגה שאלה ביחס אליו.
כמעט מחצית מהמשיבים (46%) חושבים שהבנה כזו, אם תהיה בין ארה"ב וערב הסעודית רעה גם לישראל וגם לארה"ב. שליש (34%) סבורים שהיא טובה לארה"ב אך רעה לישראל, ופחות מעשירית מאמינים שהבנה זו טובה גם לישראל וגם לארה"ב. בחלוקה אידאולוגית, כמחצית מהליברלים ומהמשתייכים לקבוצת ה"מרכז" וכשליש מהשמרנים חושבים שהבנה כזו רעה גם לישראל וגם לארה"ב. שיעור אפסי סבור כי הבנה זו טובה לישראל, אך רעה לארה"ב. כשליש מהליברלים ומהמשתייכים לקבוצת ה"מרכז" חושבים שהבנה זו טובה לארה"ב, אך רעה לישראל, כמו גם 37% מה"נוטים לשמרנים" ו-28% מה"מאוד שמרנים". כחמישית מה"מאוד שמרנים" ושמינית מה"נוטים לשמרנים" סבורים שההבנה החדשה בין ארה"ב וערב הסעודית טובה גם לישראל וגם לארה"ב.
בחלוקה לפי הצבעה, 14% ממצביעי טראמפ חושבים שהבנה כפי שתוארה בשאלה ("לפי דיווחים אחרונים, ארצות הברית כבר אינה דורשת מערב הסעודית לנרמל יחסים עם ישראל כתנאי …") טובה גם לישראל וגם לארה"ב. שליש
ממצביעי טראמפ (31%) סבורים שהבנה כזו טובה לארה"ב אך רעה לישראל, שליש מאמינים שהבנה זו רעה גם לישראל וגם לארה"ב וחמישית מהם לא יודעים להשיב על שאלה זו. בקרב מצביעי האריס, מחצית חושבים שהבנה זו רעה גם לישראל וגם לארה"ב, ושליש (34%) סבורים שהבנה זו טובה לארה"ב אך לא לישראל.
בהמשך לחודשים קודמים בחנו גם החודש כמה ביטחון יש למשיבים שטראמפ יעשה את הדבר הנכון בנוגע לטיפול באיראן. מרבית המשיבים (55%) מעידים כי כלל אין להם ביטחון שטראמפ יעשה את הדבר הנכון בסוגייה זו, כרבע (28%) השיבו כי יש להם מעט ביטחון ועשירית (10%) השיבו שיש להם הרבה ביטחון בנשיא ארה"ב בהקשר זה. מאז תחילת כהונתו של טראמפ, בינואר 2025, ישנה מגמה קבועה של ירידה בשיעור המשיבים שמעידים כי יש להם הרבה ביטחון בנשיא בכל הנוגע לטיפול באיראן, ועלייה בשיעור אלו שמשיבים כי בכלל אין להם ביטחון בטראמפ בהקשר זה. מגמה זו קיימת בכלל הקבוצות האידאולוגיות, אם כי בקבוצת השמרנים המעבר העיקרי הוא מהאפשרות של "הרבה ביטחון" לאפשרות של "קצת ביטחון". גם לאחר שינויים אלה נשמרת החלוקה לפיה ככל שמתקדמים על הסקלה האידאולוגית מהכיוון הליברלי לכיוון השמרני עולה הביטחון שמביעים המשיבים בנשיא ארה"ב בכך שיעשה את הדבר הנכון בכל הנוגע לטיפול באיראן.
ניתן להבחין במגמה זו, של ירידה ברמת הביטחון בכך שטראמפ יעשה את הדבר הנכון בהקשר הטיפול באיראן, גם בקרב מצביעיו. בעוד שבתחילת כהונתו רובם (70%) העידו כי יש להם הרבה ביטחון שיעשה את הדבר הנכון בהקשר זה, היום רק שליש (30%) מהם מעידים כך.
שבחודש מרץ כרבע (27%) השיבו שיש להם "הרבה" ביטחון בטראמפ בהקשר זה, החודש 13% השיבו כך. כמו כן חלה ירידה קלה בשיעור המשיבים שמעידים כי יש להם "מעט" ביטחון בטראמפ בסוגייה זו, וחלה עלייה בשיעורם של מי שהעידו כי אין להם בכלל ביטחון בנשיא ארה"ב. מגמה זו, של ירידה ברמת הביטחון שטראמפ יפעל נכון בהקשר ליחסי ארה"ב-ישראל, קיימת בכלל הקבוצות האידאולוגיות. ביחס לחודש מרץ, נרשמה בקבוצת ה"מאוד שמרנים" ירידה של 37% בשיעור המשיבים שמעידים כי יש להם הרבה ביטחון שנשיא ארה"ב יפעל נכון בהקשר היחסים בין המדינות. בקרב ה"נוטים לשמרנים" חלה ירידה של 26%, ובקרב המשתייכים לקבוצת המרכז ירידה של 20%. בחודש הנוכחי נרשם כי מרבית הליברלים ו-43% מהמשתייכים לקבוצת ה"מרכז" מעידים כי בכלל אין להם ביטחון שטראמפ יעשה את הדבר הנכון בהקשר ליחסי ארה"ב-ישראל, ומחצית מה"מאוד שמרנים" (48%), 43% מה"נוטים לשמרנים" ו-39% מהמשתייכים לקבוצת המרכז מעידים כי יש להם מעט ביטחון בטראמפ בהקשר זה. שליש (33%) מה"נוטים לשמרנים" ו-41% מה"מאוד שמרנים" מעידים כי יש להם הרבה אמון בנשיא ארה"ב בסוגייה זו.
בחלוקה לפי הצבעה, כמעט מחצית (46%) ממצביעי טראמפ מעידים שיש להם "מעט" ביטחון שהנשיא יעשה את הדבר הנכון בנוגע ליחסי ארה"ב-ישראל, וכשליש (38%) מהם מעידים כי יש להם הרבה ביטחון בו בהקשר זה. מנגד, מרבית מצביעי האריס (78%) מעידים שבכלל אין להם ביטחון שנשיא ארה"ב יעשה את הדבר הנכון בהקשר לסוגייה זו. גם בחלוקה זו ניתן להבחין במגמת ירידה באמון שטראמפ יפעל נכון בנוגע ליחסי ארה"ב-ישראל. בחודשיים האחרונים חלה ירידה של 35% בשיעור מצביעי טראמפ שמעידים כי יש להם הרבה ביטחון בו בהקשר זה.
בהמשך לשאלה זו בחנו האם הנשיא טראמפ עומד בציפיות של משתתפי הפאנל בנוגע לטיפול ביחסי ארה"ב-ישראל. שניים מכל חמישה מעידים כי טראמפ פועל בדיוק כפי שציפו. שניים מכל חמישה מעידים כי טראמפ פחות טוב ממה שציפו, ועשירית (9%) טוענים שנשיא ארה"ב טוב יותר משציפו בטיפולו בסוגייה זו.
בחלוקה אידאולוגית, מחצית מהליברלים, 37% מהמשתייכים לקבוצת המרכז ושלושה מכל עשרה שמרנים מעידים כי הנשיא טראמפ פחות טוב משציפו בטיפולו ביחסי ארה"ב-ישראל. כ-40% מכלל הקבוצות האידאולוגיות מעידים כי נשיא ארה"ב פועל בדיוק כפי שציפו בטיפולו ביחסים בין המדינות, וכחמישית (17%) מה"מאוד שמרנים" טוענים כי טראמפ פועל טוב יותר משציפו בסוגייה זו.
שלושה מכל עשרה מצביעי טראמפ (29%) מעידים כי נשיא ארה"ב פועל פחות טוב משציפו בטיפולו ביחסי ארה"ב-ישראל. שניים מכל חמישה מעידים כי הוא פועל בדיוק כפי שציפו, וכחמישית (17%) מציינים שהוא מטפל ביחסים טוב מכפי שציפו.
טיפול באנטישמיות
לאחר סיום איסוף הנתונים החודש התרחש פיגוע בוושינגטון שבו נרצחו שני דיפלומטים ישראליים. בחודש שעבר נרשמה תקרית חמורה נוספת בהקשר שפורש כאנטישמי, כאשר הוצת ביתו של המושל היהודי של פנסילבניה. מחצית (52%) ממשתתפי הפאנל העידו החודש כי בכלל אין להם ביטחון בטראמפ בכל מה שנוגע לפעולות נגד האנטישמיות המתגברת בארה"ב.
רבע (24%) השיבו כי יש להם מעט ביטחון בנשיא ורבע נוסף (22%) העידו כי יש להם הרבה ביטחון בטראמפ שיפעל נכון בהקשר זה. בעוד שמרבית השמרנים ("מאוד שמרנים"+"נוטים לשמרנים") העידו כי יש להם הרבה ביטחון בטראמפ בסוגייה זו, מרבית הליברלים ("מאוד ליברלים"+"נוטים לליברלים") העידו כי בכלל אין להם ביטחון בנשיא ארה"ב בהקשר למאבק באנטישמיות.
בהשוואה לחודשים קודמים ירד שיעור מצביעי טראמפ שמעידים כי יש להם הרבה ביטחון שטראמפ יעשה את הדבר הנכון לגבי המאבק באנטישמיות – ונרשם השיעור הנמוך ביותר (63%) מאז כניסתו לתפקיד. בקרב מצביעי האריס ניתן להבחין במגמה קבועה של עלייה בשיעור המשיבים שמעידים כי בכלל אין להם ביטחון שטראמפ יעשה את הדבר הנכון לגבי המאבק באנטישמיות.
ישראל במלחמה
גם החודש בחנו את האופן בו תופסים משתתפי הפאנל את התמיכה של ארה"ב בישראל. ביחס לחודש שעבר נרשמה ירידה בשיעור המשיבים שחושבים שארה"ב תומכת בישראל במידה הנכונה, ועלייה בשיעור המשיבים שחושבים שארה"ב לא תומכת מספיק בישראל. מגמה זו נרשמה בכלל הקבוצות האידאולוגיות.
34% מכלל המשיבים סבורים שארה"ב תומכת בישראל במידה הנכונה (לעומת 47% בחודש שעבר), 41% חושבים שארה"ב לא תומכת מספיק בישראל (לעומת 33% בחודש שעבר) ואילו 15% מאמינים שארה"ב תומכת בישראל יותר מידי. מרבית החרדים וכמחצית מהקונסרבטיבים (48%) והאורתודוכסים (45%) חושבים שארה"ב לא תומכת מספיק בישראל. במקביל, שליש מהרפורמים (31%) והקונסרבטיבים (32%) סבורים שארה"ב תומכת בישראל במידה הנכונה (בחודש שעבר מחצית מהם ומהאורתודוכסים חשבו כך).
שתי מדינות
החודש בחנו את עמדת משתתפי הפאנל בנוגע לפתרון "שתי המדינות" לישראל ולפלסטינים. שניים מכל חמישה מחברי הפאנל מתנגדים להסדר זה, שליש (31%) לא רואים בו את הפתרון האפשרי היחיד לסכסוך וכחמישית (22%) תומכים בפתרון זה, אבל חושבים שעכשיו זה לא הזמן לדבר על כך. תשובות אלה מעידות על ההרכב היחסית ניצי של פאנל קול העם לעומת כלל יהודי ארה"ב. לשם השוואה, בסקר של מכון הסקרים פיו מחודש מרץ עלה כי 47% מהיהודים בארה"ב סבורים ש"יכולה להימצא דרך עבור ישראל ומדינה פלשתינית להתקיים בשלום זו בצד זו" (בסקר ב-2021 עמד נתון זה בסקר אחר של פיו על 63%).
מסקר קול העם עולה כי מרבית השמרנים ("מאוד שמרנים"+"נוטים לשמרנים") ומחצית מהמשתייכים לקבוצת ה"מרכז" מתנגדים לרעיון שתי המדינות. מנגד מרבית ה"מאוד ליברלים" (67%) תומכים ברעיון זה כפתרון האפשרי היחיד לסכסוך.
בחלוקה לפי דתיות מרבית החרדים (85%) והאורתודוכסים (69%), שליש (35%) מהקונסרבטיבים וחמישית (22%) מהרפורמים – מתנגדים לשתי מדינות. במקביל, רבע מהרפורמים (26%) שליש מהקונסרבטיבים (32%) ושמינית מהאורתודוכסים (13%) תומכים ברעיון זה, אבל חושבים שעכשיו זה לא הזמן לדבר עליו. בנוסף, 44% מהרפורמים, 27% מהקונסרבטיבים ועשירית מהאורתודוכסים תומכים ברעיון זה כפתרון האפשרי היחיד לסכסוך.
בחלוקה לפי הצבעה – מרבית מצביעי טראמפ (85%) ו-16% ממצביעי האריס מתנגדים לרעיון שתי המדינות. מנגד, מחצית (48%) מצביעי האריס רואים ברעיון זה הפתרון האפשרי היחיד לסכסוך, ורבע (27%) מהם תומכים בו, אבל חושבים שעכשיו זה לא הזמן לדבר על כך.
מעורבות חברתית ויהודית
מרבית משתתפי הפאנל (59%) מעידים כי בחודשים האחרונים הם היו מעורבים בפעילות יהודית בערך באותו היקף כמו בעבר ורבע (26%) מעידים כי בחודשים האחרונים היו מעורבים בפעילות כזאת יותר מאשר בעבר. בחלוקה לפי דתיות, מרבית המשתייכים לכלל הקבוצות מעידים כי היקף המעורבות שלהם בפעילות יהודית בחודשים האחרונים נשאר כשהיה בעבר. מי שהיו יותר מעורבים בפעילויות יהודית בחודשים האחרונים הם 30% מהרפורמים, 28% מהאורתודוכסים ו-26% מהקונסרבטיבים.
עוד בחנו החודש את מידת הרצון של משתתפי הפאנל להיות "מעורבים" יהודית ו"מעורבים" בפעילות חברתית. בסולם של 0 עד 10, כאשר 0 מבטא העדר מעורבות ו-10 מבטא מעורבות גבוהה מאוד, הציון המשוקלל של כלל המשיבים עומד על 8.3 במעורבות יהודית, ו-9 ברצון להיות מעורב בפעילות יהודית. כלומר יש רצון מעט גדול יותר לקחת חלק בפעילות יהודית לעומת המעורבות בפועל. מגמה דומה, אם כי בהיקפים נמוכים יותר, נרשמה גם בהקשר למעורבות בפעילות חברתית. הציון המשוקלל של אלו שמעורבים בפעילות חברתית עומד על 6.2 ו-7.1 ברצון להיות מעורבים בפעילות מסוג זה.
כאשר מדובר במעורבות יהודית, אפשר לזהות מגמה ברורה על פי חלוקה דתית: ככל שמתקדמים על הסקלה הדתית מהכיוון הליברלי לכיוון השמרני, עולה הציון המשוקלל של המשיבים הן ברמת המעורבות והן ברצון במעורבות.
כאשר מדובר במעורבות חברתית, ישנה מגמה שניכרת על הסקלה האידאולוגית. כאשר מתקדמים מהקוטב הליברלי לכיוון השמרני – יורד הציון המשוקלל של המשיבים. בכל הקבוצות הציון המשוקלל של הרצון גבוה יותר לעומת העדות על רמת המעורבות שמתקיימת בפועל.
אופטימיות ביחס לעתיד
בדקנו החודש את מידת האופטימיות של המשיבים בנוגע לעתיד ישראל, עתיד יהודי ארה"ב ועתיד ארה"ב. שאלה זו נבחנה לפני שנה בדיוק ופעם נוספת לפני שלושה חודשים. המשיבים התבקשו לציין עד כמה הם אופטימיים או פסימיים בסולם בין פסימי לאופטימי. ביחס לשנה שעברה חלה ירידה ברמת האופטימיות של המשיבים ביחס לעתידה של מדינת ישראל. הירידה ברמת האופטימיות נרשמה בכלל הקבוצות, מלבד ה"מאוד שמרנים", שם דווקא עלתה רמת האופטימיות בנושא זה. ככל שמתקדמים על הסקלה האידאולוגית מהכיוון הליברלי לכיוון השמרני – עולה רמת האופטימיות בנוגע לעתידה של ישראל זו תופעה שניכרת בסקרי המכון גם ביחס לפערים ברמת האופטימיות בישראל בין יהודים שמשתייכים לקבוצות המרכז והשמאל לעומת אלה שמשתייכים לקבוצות הימין. כמו כן, ככל שמתקדמים על הסקלה, קטן השינוי ברמת האופטימיות לעומת השנה שעברה. הפער בין הציון של ה"מאוד ליברלים" לבין הציון של ה"מאוד שמרנים" ביחס לעתיד ישראל עומד על הגדול ביותר בשלוש הקטגוריות שנבחנו עתיד ישראל, עתיד יהודי ארה"ב ועתיד ארה"ב.
ביחס לשנה שעברה חלה ירידה ברמת האופטימיות של משתתפי הפאנל בנוגע לעתיד יהודי ארה"ב. ירידה זו חדה אף יותר כאשר בוחנים את השינוי שהתרחש בשלושת החודשים האחרונים – ירידה . כלומר, בין מאי של השנה שעברה לבין פברואר האחרון חלה דווקא עלייה במידת האופטימיות של המשיבים לגבי עתידם של יהודי ארה"ב, והירידה קרתה בשלושת החודשים האחרונים. בחלוקה אידאולוגית חלה ירידה ברמת האופטימיות של הליברלים מאוד ליברלים קצת ליברלים ושל המשתייכים לקבוצת ה"מרכז", ומנגד חלה עלייה ברמת האופטימיות של השמרנים מאוד שמרנים קצת שמרנים.
מת האופטימיות של משתתפי הפאנל בנוגע לעתידה של ארה"ב היא הנמוכה ביותר מבין שלוש הקטגוריות שבדקנו, והיא עומדת על . עם זאת, השינוי ברמת האופטימיות של המשיבים בקטגוריה זו הוא הקטן ביותר מבין השלוש – שינוי של . שינוי זה נרשם בקרב הליברלים בלבד מאוד ליברלים קצת ליברלים. בקרב המשתייכים לקבוצת המרכז לא חל שינוי בשנה החולפת ואילו בקרב השמרנים מאוד שמרנים קצת שמרנים חלה עלייה ברמת האופטימיות.
נתונים על הסקר והשלכותיהם
דו״ח זה הוא ניתוח של סקר שנערך בהשתתפות יהודים אמריקאים הרשומים לפאנל "קול העם היהודי" של המכון למדיניות העם היהודי JPPI. באופן כללי, אפשר לומר כי הסקר נוטה לשקף את עמדותיהם של יהודים אמריקאים ״מחוברים״, כלומר, בעלי זיקה יחסית חזקה לקהילה היהודית, ו/או לישראל, ו/או לזהות יהודית. לדו״ח חודש ינואר 2025 צורף נספח המתאר בפירוט את הקבוצה הנכללת בפאנל, מאפייניה, וההבדלים בינה לבין קבוצות של יהודים בארה״ב הנסקרות על ידי גופים אחרים.
