המדינה היהודית חייבת להישאר דמוקרטית ופלורליסטית. הֱיות יהודית אבל לא־דמוקרטית זו סתירה פנימית. שום דבר לא ייחשב בגידה בערכים היהודיים יותר מכניעה וּוויתור של ישראל על זהותה הדמוקרטית
מהי המשמעות של ישראל כמדינה יהודית בשבילי? אחד הנציגים הפלסטינים שפגשתי במסגרת שליחותי הציג לי פעם שאלה דומה בשיחה פרטית: "אני מבין למה לישראלים חשוב שישראל תהיה מדינה יהודית. אבל למה זה חשוב לך, אמריקאי־יהודי?". תהיתי למה הוא שואל, והוא השיב: "שמע, על פניו, מדינה דמוקרטית ודו־לאומית אמיתית היא אולי הדבר הטוב ביותר לישראלים ולפלסטינים. אבל אם גם היהודים הישראלים וגם היהודים הלא־ישראלים מאמינים שהכרחי שתהיה מדינה יהודית, האמונה הזאת שלהם שוללת את אפשרותה של מדינה כזאת". הערתי שלא נראה לי שמדינה דו־לאומית יכולה להיות הבטחה למשהו מלבד להמשך הסכסוך: יהיו שתי תנועות לאומיות, עם שתי זהויות לאומיות, שמתחרות על אותו מרחב. שתי הזהויות הלאומיות זקוקות לבוא לידי ביטוי. כל ניסיון למנוע זאת לא ירַפּה את ידי שום צד, ובסופו של דבר שום צד לא יסכים לוותר על מי שהוא באותה מדינה אחת. האם הפלסטינים באמת מוכנים לחיות במדינה נטולת זהות פלסטינית? "נראה שלא", הוא השיב, "אבל בכל זאת הייתי רוצה להבין מדוע המדינה היהודית חשובה כל כך לך וליהודים לא־ישראלים אחרים".
תקציר ההסבר שנתתי לו הוא שההיסטוריה היהודית מלמדת עד כמה התוצאות של היעדר מדינה לעם היהודי טרגיות ומחרידות. יהודים שחיים כזרים בארץ לא להם תמיד יהיו פגיעים. אין שום סימנים לכך שהאנטישמיות, הדעה הקדומה העתיקה ביותר בעולם, שוככת. הקונספירציות נגד יהודים לא חדלו מעולם; יש להן חיים משלהן והן מוצאות אחיזה אפילו במקומות שאין בהם יהודים. היהודים תמיד קיבלו יחס "מיוחד". תקופות כלכליות קשות עוררו בכל פעם מחדש גלי פופוליזם ילידי, ושנאת הזרים הנלווית להם הופנתה תמיד כלפי היהודים, האחֵר האולטימטיבי. היהודים נזקקו למקום מקלט, ורק מדינת היהודים יכלה לספק מקום בטוח שכזה. זה מסביר, המשכתי, את מה שניתן לתאר כצורך השלילי לוודא את הביטחון ואת השרידות של היהודים. אבל יש גם צורך חיובי, והוא משתקף באמונה שהקמת מדינה במולדת ההיסטורית הכרחית לכך שהעם היהודי – עִם התרבות ומערכת הערכים שלו – יוכל לקיים את ההבטחה שניתנה לו.
איני יכול שלא להיזכר בשיחה הזאת כאשר אני מתעמק בשאלה מהי בשבילי משמעותה של מדינה יהודית, ערב יום הולדתה ה־75 של ישראל. אני מאמין בכל ליבי במה שאמרתי אז. אבל הדברים הללו מסבירים רק את ההכרח שבקיומה של מדינה יהודית. הם אינם מבהירים את משמעותה של מדינה יהודית בשבילי. מדינה יהודית במלוא מובן המילה אינה יכולה להיות מדינה ככל המדינות. היא חייבת לייצג מערכת ערכים; תשתית מוסרית איתנה. אחד העם, מהוגי הדעות הציונים המשכנעים ביותר, טען כי למדינה היהודית חייבת להיות הוויה רוחנית וכי עליה להנהיג תחייה מוסרית. דוד בן־גוריון האמין שישראל צריכה להיות "אור לגויים".
איך מדינה יכולה להיות יהודית ולא לשאוף למלא את התפקיד הזה ולעמוד בדרישה הזאת? חיים יהודיים פירושם חיים בעלי תכלית ומשמעות; התנהגות על פי ערכי יסוד המדגישים הגינות, צדק ועזרה לנזקקים. אנו היהודים מחויבים לקבל בברכה את הזר משום שגם אנחנו היינו פעם זרים בארץ זרה. אנו נקראים לתקן עולם מקולקל. אנו מחויבים לא רק לראות עוולות, אלא גם לפעול לתיקונן. מדינה שהיא מדינה יהודית חייבת להימצא בחוד החנית של עשיית הדבר הנכון.
ישראל, המדינה היהודית, עושה את הדבר הנכון בכל כך הרבה דרכים. כאומת סטארט־אפ היא משתמשת בטכנולוגיה ובחדשנות כדי לטפל בצרכים בסיסיים של האנושות. יותר מכל מדינה אחרת היא מראה כיצד להתמודד עם האתגר העולמי של מחסור במים, ולא רק באמצעות התפלה אלא גם באמצעות טיהור מי שופכין, שימור מים, השקיה בטפטוף ופיתוח גידולים עמידים לבצורת. מומחים ישראלים מסוגלים היום לגדל חיטה ואורז – שני צמחים חשובים הידועים בצריכת המים הגבוהה שלהם – עם כמות מים זעירה לעומת הכמות המסורתית הדרושה לגידולם. חִשבו על החשיבות העצומה שיש לכך במלחמה ברעב בכל העולם! ישראלים רבים פעילים היום באפריקה, בכל רחבי הודו ובמקומות נוספים בהגברת התפוקה החקלאית וזמינות המזון. ועוד בנושא המים: חברת ווטרג'ן הישראלית (Watergen) פיתחה קו מכונות שקל להובילן המפיקות מי שתייה מן הלחות שבאוויר. מכונת הדגל שלהם מסוגלת להפיק 6,000 ליטר ביום. איחוד האמירויות משווקת כעת מוצרים של ווטרג'ן במזרח התיכון ובאפריקה, וממשלת ישראל אישרה בשנתיים האחרונות לספק כמה יחידות לעיריות ברצועת עזה. המצאות ישראליות אלה יכולות לתרום רבות להתמודדות עם שינויי האקלים והבצורת ועם חוסר הביטחון התזונתי והמחסור במים שבאים בעקבותיהם ומכים ברבות מן המדינות הלא־מפותחות. בתחום הרפואה ישראל לא רק מובילה מחקרים פורצי דרך, אלא גם מספקת טיפול ברמה הגבוהה ביותר ללא־ישראלים, ובכללם ערבים שנפגעו במלחמה בסוריה. בבית החולים רמב"ם בחיפה ראיתי כיצד גבר סורי עבר שחזור פָּנים מלא לאחר שפצצה ריסקה את פניו פשוטו כמשמעו. היה זה נס מבית היוצר של הרפואה הישראלית המודרנית. הרופאים הישראלים המוכשרים שהפגינו את המיומנויות והטכניקות הללו היו מסוגלים לעשות זאת במידה רבה מפני שהם חייבים להתמודד עם הטיפול בפצועי המלחמות הישראלים.
וזו תזכורת לכך שישראל, המדינה היהודית, חיה בשכונה קשה, לא במעבדה. בכל שנות קיומה של המדינה אזרחי ישראל נתונים לטרור ולאיומים בהשמדת המדינה. כדי שישראל תוכל לדאוג לטובת הכלל, עליה קודם כול לשרוד. לשם כך היה עליה תמיד להיות קשוחה ורבת תושייה. הכוחות שהיא נדרשת להם צריכים להיות בעוצמה אדירה כדי שכל אויביה יֵדעו מה יעלה בגורלם אם הם יממשו את איומיהם. עליה להרוג כדי שלא להיהרג. ברור לה שלעולם אסור לה להיתפס כרכה או חלשה, במיוחד באזור שבו החלש אינו שורד.
העובדה שישראל הצליחה לשמור במידה רבה על צביונה לנוכח האיומים הללו אינה הישג פעוט. היא שמרה על הדמוקרטיה ועל שלטון החוק בנסיבות שמדינות אחרות היו אולי מקריבות את חירויות האזרח שלהן על מזבח הביטחון. נכון, המוסריות שלה אינה חפה מפגמים; נכון, השליטה בשטחים הכבושים (ומה שעוברים לעיתים קרובות הפלסטינים שחיים שם) מהווה לעיתים בגידה בערכים הללו ומאיימת על זהותה של ישראל; ונכון, גם ישראל, כמו דמוקרטיות אחרות, מתמודדת בימים אלה עם כוחות פופוליסטים שקוראים תיגר על עצם מהותה. אבל בשנתה ה־75, ישראל, המדינה היהודית, לא ויתרה על אופייה.
בשבילי פירוש הדבר הוא שהמדינה היהודית חייבת להישאר דמוקרטית ופלורליסטית. הֱיות יהודית אבל לא־דמוקרטית זו סתירה פנימית. שום דבר לא ייחשב בגידה בערכים היהודיים יותר מכניעה וּוויתור של ישראל על זהותה הדמוקרטית. מדינה יהודית, מעצם הגדרתה, חייבת לכבד את כל אזרחיה – חילונים, דתיים, יהודים או ערבים. גם כמדינתו של העם היהודי היא חייבת לכבד את הזכויות האזרחיות והחוקיות של אזרחיה הערבים. הכרזת העצמאות של ישראל מתחייבת לכך, ולהרבה יותר מזה: "מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות".
מילים אלה מסכמות את הבסיס המוסרי של המדינה ואת אמות המידה שהיא קבעה לעצמה. אפשר שישראל, כמו כל מדינה אחרת, לא תמיד מצליחה לעמוד בהבטחות שלה. אחרי ככלות הכול, היא עשויה מבני אדם, והם אינם מושלמים. אבל רְאו אילו נורמות היא הציבה לעצמה ולדורות הבאים. שמירה על הנורמות האלה ושאיפה מתמדת לעמוד בהן – זו משמעותה של המדינה היהודית בשבילי. זאת ועוד, לאלו מאיתנו הרואים במערכת הערכים של המדינה היהודית את זו שהיינו רוצים לראות בכל מדינה בעולם, מחויבותנו לישראל צריכה להישאר בלתי מעורערת – גם אם כמה מן הפעולות של אותה מדינה יהודית קוראות תיגר על מה שאנחנו מאמינים בו.
השגריר דניס רוס הוא יו"ר שותף של מועצת המנהלים של המכון למדיניות העם היהודי. שימש שליח הנשיא ביל קלינטון למזרח התיכון וכן בתפקידי ביטחון לאומי בממשלים של שלושה נשיאים של ארצות הברית. כיום הוא יועץ במכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון ומלמד במרכז לציוויליזציה יהודית באוניברסיטת ג'ורג'טאון.