המחקר מגלה כי הנשיא החדש הפחית באופן משמעותי את ההתמקדות של התקשורת הממסדית בישראל ובמידת מה גם את העוינות כלפיה, בהשוואה לגישתו של הנשיא הקודם אסד.
מאז נפילתו של משטר אסד ב-9 בדצמבר אשתקד, הולך משטרו של הנשיא החדש ג'ולאני ומתבסס בסוריה. בהתאם, זוכה המשטר להכרה בין-לאומית ששיאה היה בפגישה של ג'ולאני עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בריאד.
יעקב כץ בראיון לכאן 11 על המחקר.
כדי לנסות ולפענח את חידת הכוונת של המשטר החדש כלפי ישראל, ביצעו חוקרי מרכז גלייזר של JPPI – המכון למדיניות העם היהודי, ניתוח עומק של מאות מאמרי דעה וטורי פרשנות בביטאונים הסורים הידועים "אלחוריה" (לשעבר "תשרין") " ו"אלת'ורה", שהיו מזוהים בעבר עם משטרו של אסד וכיום הפכו לביטאוני השלטון החדש.
בדרך זו נבדק הסנטימנט כלפי ישראל, על פי ניתוח תוכני של המאמרים, תוך שימוש בכלים מתקדמים של בינה מלאכותית. כמו כן נבדק נפח הסיקור של ישראל בהשוואה לפני ואחרי משטר אסד, באמצעות פרסומי סוכנות הידיעות הסורית הרשמית הידועה, "סאנא", אשר ממשיכה לפעול כיום תחת השלטון החדש.
ההשוואה נעשתה בין התקופה של ינואר עד מאי השנה (משטר ג'ולאני), לעומת ינואר עד מאי בשנה שעברה (משטר אסד). הממצאים מראים כי בתקופת ג'ולאני חלה ירידה ניכרת בנפח הסיקור של ישראל:
אם בתקופת אסד העיסוק בישראל הגיע עד ל-43% מהידיעות של "סאנא", בתקופה המקבילה אצל ג'ולאני ירד סיקור זה לכדי 7% בלבד. כאמור, בהמשך בדקו החוקרים את היחס כלפי ישראל באמצעות השוואה של טורי פרשנות ומאמרי דעה.
הפרסומים סווגו בעזרת כלי בינה מלאכותית מתקדמים.
בבדיקה שנעשתה בעיתון "אלת'וורה" (המהפכה) ומשווה בין שתי התקופות, נמצא כי העיסוק בישראל תחת משטרו של אסד הגיע לכמעט 25% מהמאמרים בעיתון (147 מאמרים מתוך 595 טורי פרשנות ), כאשר למעלה מ-95% מהם סווגו כ"שלילי ביותר". עוד 4% סווגו כ"שלילי", ופחות מאחוז אחד (0.7%) סווג כ"די שלילי".
לעומת זאת, בתקופת אלג'ולאני 5% בלבד מטורי הפרשנות עסקו בישראל. לשם השוואה, בניתוח דומה שנעשה בעיתונות המצרית ושפרסמנו לאחרונה, נפח המאמרים שהוקדש לישראל היה לא פחות מ-30% (פי ששה מהעיתונות הסורית תחת ג'ולאני).
מעבר לשינוי בנפח הסיקור, נדמה שיש גם שינוי מסוים בטון כלפי ישראל: כ-65% מהמאמרים ב"אלת'ורה" סווגו כ"שלילי מאד", עוד כ-12% סווגו כ"שלילי", 6% נוספים סווגו כ"די שלילי", וכמעט 18% סווגו כ"ניטראלי" – דבר שלא היה קיים כלל תחת אסד, כאשר אף טור לא סווג כ"ניטראלי" בתקופה שנבדקה בשנה שעברה.
את הסנטימנט כלפי ישראל תחת שלטונו של ג'ולאני בדקו החוקרים גם באמצעות ניתוח פרסומים בעיתון "אלחוריה" (החירות), שהוא הגירסה החדשה של העיתון "תשרין" מתקופת אסד. גם בעיתון "אלחוריה", בדומה ל"אלת'ורה", היחס לישראל הוא ברובו המוחלט שלילי מאד: 78% מהמאמרים סווגו כ"שלילי מאד", 11% סווגו כ"שלילי", ועוד 11% סווגו כ"די שלילי".
מאמרים אלה נכתבו ופורסמו כאמור, אחרי חילופי השלטון. מתברר, שעל אף ההפחתה הניכרת בנפח ההתייחסות לישראל, הטון הוא עדיין שלילי מאד. בפרסומים שסווגו כשליליים מאד מתוארת ישראל כישות קולוניאליסטית ותוקפנית, המבקשת להשתלט על סוריה, לזרוע כיאוס, ולהתרחב על חשבון עמי האיזור.
הניתוח בוצע ע"י חוקרי מרכז גלייזר של JPPI – המכון למדיניות העם היהודי, שלומי ברזניק ואלי קנאי.
**
מנהל מרכז המידע ע"ש גלייזר של JPPI, יעקב כץ: "הממשלה החדשה בסוריה מתקרבת יותר למערב, כפי שראינו בפגישתו האחרונה של א-שרע עם הנשיא טראמפ ובהחלטה להסיר את הסנקציות האמריקאיות מעל סוריה. א-שרע רמז כי הוא פתוח לקשרים עם ישראל, והצעדים שנקט בכלי התקשורת מהווים חיזוק נוסף להצהרה זו באמצעות פעולה ממשית. הוא הפחית באופן משמעותי את ההתמקדות של התקשורת בישראל ובמידת מה גם את העוינות כלפיה. בהשוואה לגישתו של הנשיא הקודם אסד, קשה להתעלם מהשינוי."