מחקר חדש של המכון למדיניות העם היהודי מעלה כי רוב היהודים משוכנעים כי יהודי הוא מי שנולד לאם יהודייה, אולם יותר ממחצית היהודים בישראל מקבלים את כל סוגי הגיור.
מחקר חדש של המכון למדיניות העם היהודי, מאפשר התבוננות מחודשת במרחבים של מחלוקות והסכמות בשאלת 'מיהו יהודי', ומהי מהות ההשתייכות לקולקטיב היהודי? המחקר וממצאיו רלוונטיים במיוחד נוכח הוויכוח הציבורי, ורצון הממשלה לשינוי ״סעיף הנכד״ בחוק השבות ומשמעותה לקליטת עולים לישראל.
את הדו"ח המקיף ערכו חוקרי המכון למדיניות העם היהודי שמואל רוזנר ונח סלפקוב בשיתוף עם פרופ׳ קמיל פוקס והוא מתבסס על תשובותיהם של כ-2500 משיבים יהודים, המייצגים את האוכלוסייה בישראל.
המחקר בוחן את העמדות של יהודים בישראל הן באשר לשאלת הגמישות של הזהות היהודית – האם הגדרת היהדות מתגבשת בכל דור באופן שונה או שהיא נתון קבוע שאיננו חשוף להשפעות, הן באשר לשאלת הסמכות – אם ההגדרה משתנה מעת לעת, מי מוסמך לקבוע אותה ובאיזו דרך? והן באשר לשאלת התוכן מהי ההגדרה הראויה או המקובלת כיום.
מן הדו״ח עולה כי רבע מהיהודים בישראל 28% סבורים שההגדרות של יהודי נגזרת מהמוצא שלו, 23% מאמינים שהיא נגזרת מהלאום שלו, 21% מאמינים שהיא נגזרת של הדת שלהם 18% סבורים לתרבות ו-10% קושרים יהדותו של אדם לעמדותיו הערכיות.
לדברי שמואל רוזנר, עורך הדו"ח, העמדה שיהודיות היא בעיקר עניין של מוצא ״ששותפים לה קצת יותר מרבע מהיהודים בישראל משקפת במידה רבה עמדה הלכתית שעל פיה יהודיות היא תוצר של לידה – אם יהודייה״. משקלם של המוצא והדת יורד משמעותית בקבוצות הפחות מסורתיות.
רוב היהודים בישראל סבורים כי יהודים הם מי שנולדו לאם יהודייה.
במהלך המחקר הציגו חוקרי המכון בפני הנשאלים דמות פקטיבית של צעיר שנולד בירושלים להורים יהודיים היגר לאוסטרליה ומחשיב עצמו לאוסטרלי לא יהודי במקרה זה השיבו 75% מהנשאלים כי מדובר ביהודי. במקרה אחר הוצגה אותה דמות כמי שיש לו אבא יהודי במקרה זה 69% השיבו שאינו יהודי.
לדברי שמואל רוזנר עורך הדו״ח ״נתון זה צריך להילקח בחשבון בכל הסדר של סוגיות הנוגעות לגיור, נישואים, זכאות לשבות ועוד. עם זאת, הוא איננו מוסכם באופן מלא, וכן מעמיד את יהודי ישראל במצב של אי-הסכמה עם רבות מהקהילות היהודיות בתפוצות״.
39% כארבעה מכל עשרה יהודים בישראל מסכימים עם הטענה ששירות בצה״ל יש בו כדי לבטא הצטרפות לעם היהודי. 64% מקרב החילוניים סבורים כך ובקרב הקבוצות היותר מסורתיות ההסכמה יורדת – 36% מהמסורתי לא כל כך דתי חושבים כך ן – 18% מקרב המסורתי דתי.
רוב יהודי ישראל רואים את היהודיות כזהות שאינה יכולה להיות ״חלקית״. 70% מהנשאלים אמרו שאדם יהודי או שאיננו יהודי, אפילו בקרב החילוניים רוב המשיבים קבעו שאין מצב של יהדות חלקית. החוקרים קובעים כי התביעה לבלעדיות עשויה להערים קשיים הן על משפחות מעורבות בישראל והן על קשרי ישראל ויהדות התפוצות, שבה עולה מספרם של מי שיהודיות ״חלקית״ גם בשלב ההגדרה העצמית.
יותר ממחצית היהודים בישראל מקבלים כיהודים את מי שעברו גיור קונסרבטיבי/רפורמי (בעיקר אם מדובר בגיור בישראל). למציאות זאת יש השלכות על יכולתה של המדינה, גם בהינתן רפורמה בהליכי הגיור, להעלות באופן משמעותי את שיעור המתגיירים הבוחרים בגיור אורתודוקסי, שמטבעו מחמיר יותר בדרישות מהמתגיירים.
אחד מכל חמישה יהודים החיים בישראל רואה ב״דת״ המרכיב העיקרי של יהודיות. רוב החילוניים שבחרו בדת אמרו שכוונתם לציון של חגים וצומות. כמחצית מהיהודים סבורים שמי שאינו חי חיים מוסריים הוא ״פחות יהודי״ לעומת מי שחי חיים מוסריים. כשליש מהיהודים סבורים שגם לדאוג לחלשים בחברה זו קטגוריה מחייבת כדי להיחשב יהודי.
בעקבות ממצאי המחקר ממליצים חוקרי המכון :
- יש לנהל שיח שוטף מקיף ומכבד עם קהילת יהודי התפוצות באשר לשינוי חוק יסוד כמו חוק השבות. החוקרים מזהירים ששינוי החוק עלול לפגוע בקבוצות נרחבות של מי שמזדהים עם ישראל ורואים את עצמם כיהודים.
- לדבריהם ״כל עוד לא נעשה שינוי בכללי העלייה, יש להיערך להמשך העלייה בשיעור הישראלים שיהודיותם אינה מקובלת על כלל מגזרי הציבור ולנסות לצמצם את החיכוך על רקע זה״.
- החוקרים קוראים לפעול ליישום פתרון של נישואים למי שיהדותו איננה מקובלת על הרבנות הראשית.
- יש לפעול להנחלת ידע כדי להפחית עמדות שליליות על יהודי התפוצות בגלל פערים מהותיים בהבנת הזהות היהודית
בתגובה לממצאי הדו"ח מסר נשיא המכון למדיניות העם היהודי פרופ' ידידיה שטרן: ״ההגדרה החדה שמציעה הדת ליהדותו של אדם, בעידן שבו רוב היהודים אינם מכפיפים עצמם לדין הדתי, שוב איננה אופציה יחידה ורבים מבקשים לה חלופות. במדינת ישראל המרחב הציבורי הוא בעל אופי יהודי, ולכן שמירה על זיקת הזהות היהודית של ישראלים איננה דורשת מאמץ ניכר. זוהי יהדות “ממילא”. מנגד, מי שחי מחוץ לישראל, במרחב ציבורי שאיננו יהודי, נדרש להיות אקטיבי כדי לשמור על זהותו היהודית הן כלפי חוץ והן כלפי עצמו. עליו לבחור להיות יהודי בהחלטה וגם, לעיתים, במעשה״.
עוד אומר הפרופ׳ שטרן כי: ״על אף המחלוקת הניכרת על הפרטים, רוב היהודים סבורים שהכללים שמסדירים יהודיות צריכים להיות זהים בכל מקום (בישראל ובתפוצות). הסכמה זו מייצרת הזדמנות עבור מי שרוצה לקיים מאמץ שתכליתו קביעת הגדרה מוסכמת רחבה של יהודיות. עם זאת, על פי המחקר, מציאת הגדרה כזאת שתהיה מקובלת בישראל ובעולם תהיה אתגר מסובך ועל כן יש לשקול אם התועלת הגלומה בו, לעומת הנזק הצפוי בהצפת מחלוקות, מצדיקה את הניסיון״.
לקריאת הדו"ח המלא לחצו כאן.