ב'גלובס' ניתחו את ממצאי מדד החברה הישראלית השנתי שהראה כי גם כשעל הפרק עומדות שאלות כלכליות אלמנטים של קיטוב וזהות משפיעים על תפיסת המציאות.
מדד החברה הישראלית השנתי של JPPI מצא כי העמדה הפוליטית של האזרחים משפיעה על הציון שהם נותנים לכלכלה וגם על השאלה, הפרקטית, האם כדאי להשקיע כאן.
על כך כותבת בגלובס אלונה בר-און: "את הסקר של JPPI על תפיסות הציבור את הכלכלה הישראלית אפשר לקרוא כסקר שביעות רצון מהמצב הכלכלי ומהמדיניות הכלכלית, אבל קריאה כזו תהיה צרה מדי, שכן התמונה שעולה ממנו רחבה הרבה יותר: דרך תשובות על תפיסת הכלכלה משקפים המשיבים את מידת האופטימיות שלהם ביחס לעתיד המדינה, את זהותם הפוליטית ואת המסגרת הפרשנית שבה הם קוראים את המציאות. זה לא רק סקר על כלכלה, אלא גם סקר על אמון, זהות ופרשנות, ובתוך המספרים הרבים שכולל הסקר, מסתתרות כמה תובנות מרתקות ולא מובנות מאליהן.
"הממצא המעניין ביותר בסקר "הוא לא עד כמה הציבור אופטימי או פסימי לגבי הכלכלה, אלא עד כמה נהיה בלתי אפשרי לדבר על 'הציבור' הישראלי. אותה כלכלה, אותם מדדים, אותה מדינה אבל פער אימתני, הולך ומעמיק, במציאות הנתפסת. הפער הזה, שיותר מהוכפל בתוך שנתיים, ממחיש עד כמה נשחקה בישראל היכולת להסכים בכלל על המסגרת שבתוכה ביצועי המשק נקראים".
לדבריה, "קשה לי שלא לשאול על איכות התיווך של המציאות הכלכלית. כאשר קבוצות שונות קוראות את אותה מציאות באופן הולך ומתפצל, אי אפשר להוציא מן המשוואה את המסגור התקשורתי שבתוכו המציאות הזאת נצרכת. הרי הציבור אינו חי בתוך לוחות אקסל, אלא בתוך סיפור כלכלי שמסופר לו מדי יום: כותרות, פרשנויות, בחירת נושאים, הדגשת סיכונים, ולעתים גם הבלטה עקבית של משבר.
"הסקר של JPPI לא מוכיח שהעיתונות היא שיצרה את תפיסת הציבור, ולא נכון לטעון זאת. אבל הוא כן יכול להזכיר עד כמה לתיווך יש כוח, ומזמין את השאלה, האם הכוח הזה מופנה לכיוונים הנכונים".
