מאז ה-7 באוקטובר היהודים בתפוצות עשו מאמץ כדי להראות עד כמה הם מזדהים איתנו. אנחנו, הישראלים, צריכים לשדר להם שאנחנו רואים אותם.
הפיגוע הנורא בסידני הציף ליום או יומיים את כלי התקשורת בתמונות ודיווחים על האירוע ועל הקהילה היהודית במקום. אבל החיים היהודיים בסידני ובמדינות רבות בעולם נעשו מורכבים ומאתגרים גם בימי שגרה. למרות זאת, ההתעניינות של הציבור הישראלי ונבחריו ביהודים שחיים מחוץ לישראל מוגבלת. אלא שמשמעותה של מדינה יהודית היא גם אחריות ליהודים בתפוצות.
ב־7 באוקטובר, לאחר שהדיווחים הראשונים על הזוועה התחילו לזרום, יהודים בכל העולם עמדו לצידה של ישראל – בהפגנות תמיכה ברחובות הערים, בתמיכה פוליטית ובתמיכה כלכלית חסרת תקדים שנמשכת עד היום. אף שידעה עליות וירידות, הסולידריות היהודית עם ישראל משמעותית מאז קום המדינה.
היחס בישראל אל יהודי התפוצות שונה. הוא אומנם השתפר מאז שפרצה המלחמה, אבל עדיין נע בין מודעות כללית לקיומם ובין אדישות ואף טינה בשל תפיסות פוליטיות שישראלים מייחסים להם. הבעיה קיימת גם במדיניות הממשלתית. תקציבו של משרד התפוצות דל, וגם ההשקעה התקציבית הכללית של הממשלה בתפוצות נמוכה מאוד – כ-0.14% מתקציב המדינה.
השנתיים האחרונות היו המאתגרות בתולדותיה של מדינת ישראל, אבל היו גם המאתגרות והמסוכנות ביותר ליהודים בעולם מאז השואה. הנעשה בעזה והביקורת הגואה על מדיניות ישראל השפיעו באופן ישיר על ביטחונם האישי של יהודי תבל. המלחמה העמידה את היהודים, ובעיקר את הצעירים שבהם, בפני משבר זהות. הממסד היהודי במדינות השונות פעל כמובן להתמודד עם האתגרים, אבל היקפם דורש גם סיוע ישראלי.
מכוח חובתה המוסרית כמדינה היהודית היחידה, מכוח הנאמר במגילת העצמאות ומכוח המחויבות החוקתית שהמדינה לקחה על עצמה במסגרת חוק הלאום, ישראל צריכה לפעול למען היהודים בתפוצות בעיתות משבר ובעיתות שגרה. גם בשעות קשות שלה, היא אינה יכולה לשכוח את תפקידה זה.
כדי לעמוד לצד יהודי התפוצות כשם שהם עומדים לצידנו צריך להשקיע יותר ולעשות יותר. המאבק באנטישמיות הוא רכיב אחד. לצידו ישראל צריכה להשקיע בחינוך לזהות יהודית ולציונות, בעיקר במקומות שבהם המשאבים מוגבלים. בנוסף, על מנהיגי המדינה להושיט יד ליהודים בתפוצות. מפרוץ המלחמה, המנהיגות היהודית וגם ״היהודי הפשוט״ עשו מאמץ כדי להראות לנו – בביקורים ובסיוע בדרכים שונות – עד כמה הם רואים אותנו ומזדהים איתנו. אנחנו, הישראלים, מנהיגים וגם אזרחים, צריכים לשדר להם מתוך נכונות להשקעה ממשית שאנחנו רואים אותם. שאכפת לנו. שאנחנו עם אחד.
