אנדי מקנטייר TPS
חרדים

נשים חרדיות מעוניינות להתקדם בעבודה? כן, מאוד

כשדנים בסוגיית שילוב החרדים בשוק התעסוקה, ובפרט בשילוב הנשים החרדיות, ישנן שאלות גדולות שלא תמיד נשאלות: האם הנשים החרדיות העובדות מעוניינות בשינוי?

האם הן רוצות להשוות את תנאי שכרן לאלו של אחיותיהן החילוניות?

לשכת התעסוקה. צילום: אנדי מקנטייר TPS

כידוע, בחברה היהודית המסורתית האם רואה את תפקידה המרכזי בגידול הילדים וניהול משק הבית, אולם העובדה שהגברים החרדים מחליטים להקדיש את חייהם ללימוד תורה גורמת לנשים רבות להפוך למפרנסות העיקריות. התוצאה היא, שכיום שיעור הנשים החרדיות העובדות קרוב לזה של נשים יהודיות לא־חרדיות (83%).

עם זאת, למרבה הצער, שכרה הממוצע של עובדת חרדית עדיין נמוך משמעותית משכרה של עובדת שאינה חרדית. מחקרים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצאו, שהפער מצטמצם משמעותית כשלחרדית יש השכלה אקדמית. אך שיעור הנשים החרדיות עם השכלה אקדמית נמוך: ב–2020 הוא היה 15%. ועדיין, רוב הנשים החרדיות העובדות מעוניינות בהעלאת שכרן, ומוכנות לעשות מה שנדרש לשם כך.

ממשלות קודמות שגו כאשר השקיעו משאבים מוגזמים בניסיון להוציא את הגבר החרדי מהישיבה אל מעגל התעסוקה. מחקרים מראים, כי למרות המאמצים הרבים שיעורי התעסוקה של הגברים החרדים נותרו נמוכים. אין זה מפתיע: גבר חרדי המצוי בעולמה של תורה לא יעזוב את הישיבה בשום מחיר, בין אם מדובר בתמריצים חיוביים של תמיכה כספית ובין אם בתמריצים שליליים של שלילת קצבאות. לעומת זאת, גבר חרדי שאינו מצוי בישיבה דרך קבע יעזוב בקלות, ואין צורך לתמרץ אותו מעבר לתמריץ הרגיל.

לפיכך, קל יותר להשיג שינוי בקרב קבוצת הנשים החרדיות שכבר מצויות בשוק העבודה. כשמדובר בהן ניתן להגיע לתוצאות חיוביות, שיובילו לשדרוג משמעותי של שכרן. המלצתי היא להפנות את המשאבים האדירים המבוזבזים על הגבר החרדי לטובת העצמתן של נשים חרדיות שכבר עובדות, וקידומן אל השלב הבא בשוק התעסוקה.

יש להודות: קיים מחסום פסיכולוגי־סוציולוגי במעבר של האשה החרדית מסטטוס של מועסקת בשכר נמוך לזה של מועסקת בעבודה איכותית ברמה גבוהה. נשים חרדיות חונכו מגיל צעיר להוקיר את תפקידן כאמהות וכמחנכות של הדור הבא, ולראות בתעסוקה "פרנסה" ולא קריירה.

אך במענה לשאלה שהתחלנו בה: כן, נשים חרדיות מעוניינות מאוד להתקדם בעבודה ולהגדיל את שכרן. המחקר שלי בנושא עדיין בעיצומו, והוא מתמקד בפיצוח המחסום הפסיכולוגי־סוציולוגי הזה, אך כבר עתה ניתן לומר כי אם הממשלה הבאה תשכיל להשוות את תקציבי הסבסוד הנמוכים לפרויקטים המסייעים לשילוב נשים חרדיות בתעסוקה, לתקציבי הפרויקטים המקבילים שקיימים בעבור גברים חרדים, העלייה בשיעור התעסוקה בקרב הציבור החרדי נמצאת ממש מעבר לפינה.

המלצתי היא לנקוט כמה צעדים, והראשון ביניהם הוא הפעלתן מחדש של קבוצות מנהיגות עם השמה במשרדי ממשלה (כדוגמת "משפיעות"), וחיזוקן של הקבוצות הקיימות. אם נשכיל לסייע לנשים אלו להתברג בשכבת האליטה וההנהגה ולייצר להן מעטפת תומכת, הרי שנוכל לומר שקפצנו בבטחה אל השלב הבא בתעסוקת נשים חרדיות.

פורסם לראשונה באתר 'הארץ'.