לקראת יום העצמאות ה-77 למדינת ישראל, נתוני מדד החברה הישראלית משקפים פיצול של הציבור ביחסו לאחד הטקסים הממלכתיים המרכזיים במדינה.
לעומת שנים עברו, נראה כי טקס הדלקת המשואות המסורתי בהר הרצל הפך למוקד של מחלוקת פוליטית עמוקה. על פי מדד החברה הישראלית לחודש אפריל, בעוד מצביעי ימין נותרים נאמנים לצפייה בטקס ואף מגבירים אותה, מצביעי המרכז והשמאל מתרחקים ממנו בשיעורים גדולים.
הפער הפוליטי בולט במיוחד: שיעור גבוה במיוחד של מצביעי שמאל-מרכז (74%), שמאל (61%) ומרכז (57%) מעידים כי הסיכוי שיצפו השנה בטקס קטן משמעותית לעומת שנים קודמות.
מנגד, רוב המזוהים כמי שנמנים על מחנה הימין (53%) שומרים על הרגלי הצפייה הקבועים שלהם, וחלק ניכר מהם (17%) אף מציינים כי הסיכוי שיצפו בטקס גדול יותר השנה, מאשר בדרך כלל.
במיוחד בולטים מצביעי הליכוד, כאשר שליש מהם (33%) מצהירים על כוונה מוגברת לצפות בטקס השנה – שיעור גבוה פי שלושה מהממוצע הארצי העומד על עשירית בלבד מהאוכלוסייה.
הציבור הערבי ממשיך להתנתק מהטקס, כאשר למעלה ממחצית מהנשאלים הערבים מדווחים כי אינם צופים בטקס המשואות אף פעם. בראייה כוללת, החברה הישראלית נחלקת לשלושה חלקים דומים בגודלם: שליש יצפו בטקס כבכל שנה, שליש יפחיתו משמעותית את הצפייה, ורבע אינם צופים בטקס כלל.
כאמור, עשירית מהציבור השיבו כי הסיכוי שיצפו בטקס השנה גדול יותר לעומת שנים אחרות. ממצאי הסקר משקפים את האתגר העומד בפני טקסים ממלכתיים המבקשים לאחד את העם בתקופה של קיטוב חברתי ופוליטי הולך וגובר. הם מעלים שאלות מהותיות אודות יכולתם של סמלים וטקסים לאומיים לשמש כגורם מלכד בחברה הישראלית המפוצלת של שנת 2025.
איסוף הנתונים לסקר מדד החברה הישראלית של המכון למדיניות העם היהודי נערך באמצעות הפאנל של אתר "המדד" וחברת "אפקאר". הנתונים נותחו ושוקללו על פי הצבעה ודתיות כדי לייצג את עמדת אוכלוסיית הבוגרים בישראל. שמואל רוזנר ונוח סלפקוב עורכים את מדד לחברה הישראלית. יועץ סטטיסטי: פרופ׳ דויד שטיינברג.