הלוואי ובין הביקורות על מנהג הדלקת המדורות היו נשמעות גם טענות עקרוניות-מהותיות שהיה אפשר לדון בהן ולהתווכח עליהן. במקום זה קיבלנו פטפטת בלי עומק תרבותי.
לעיתים קרובות שומעים מנציגי ותומכי הימין הדתי שהממשלה הקודמת, "השמאל", ו"המחאה" רוצים "מדינה של כל אזרחיה" ולא "מדינה יהודית". בדרך כלל אני מבטל אמירות כאלה כעוד תעמולה שקרית שהצדדים מפיצים. ואולם מדי פעם קורה משהו שגורם לי להרהר שאולי יש משהו בטענה זאת.
השבוע שמעתי את גילי כהן ורונן מנליס ('כאן רשת ב') דנים בעניינו של ל"ג בעומר ומלהגים בבוז על מנהג הדלקת המדורות. כהן תיארה כמה בתור ילדה היא שנאה את המנהג כי מסריח ובלגן. הם סיכמו שבעצם צריך לבטל את המנהג ואת המועד כי הילדים חוזרים באמצע הלילה ונורא קשה להורים למחרת. מנליס ציין שאצלו ביישוב כבר אין מדורה וכי יש "פעילות חלופית" – סרט או ריקודי עם. יש להניח שכהן ומנליס לא מייצגים את עצמם בלבד אלא גם ציבור ניכר של ישראלים החושבים כמותם.
קצת הופתעתי מהקלילות בה כהן ומנליס מבטלים מנהג מושרש ורווח בישראל, שיש בו רבדים דתיים (הילולא דרבי שמעון בר יוחאי), לאומיים (זכר ללוחמי בר-כוכבא) וכיפיים (כולם גם עושים על האש במדורה) בגלל סיבות טריוויאליות. הרי אפשר גם לבטל את יום כיפור וסדר ליל פסח כי "לא נוח" ובלגן וקשה להשתלט על הילדים, ולקיים "פעילות חלופית" של סרט וריקודי עם.
יוסי ביילין אמר פעם, שכל זמן שבישראל מדליקים מדורות בל"ג בעומר – הוא לא דואג לזהות היהודית של המדינה. הוא צודק, ישראל היא המדינה היחידה בעולם שבליל ה-8 למאי (י"ח אייר) בכל הארץ מדליקים מדורות. הרי לא מבטלים הדלקת מדורות בטיולים, מחנות קיץ ופעילות של תנועות נוער, והילדים גם ככה יצטרכו מתישהו ללמוד כללי בטיחות באש.
הצורך האנושי בזהות אומר שהזהות שלי כרוכה בריחות, טעמים, מאכלים, בדיחות וסיפורים ייחודים שלא נמצאים בשום משפחה, שכונה, עם ומדינה אחרת. לכן הגרמנים שומרים על הוייהנאכטסמרקט -(Wiehnachtmarkt שוק חג המולד) באדיקות, גם אם החברה הגרמנית היא בעצם פוסט-נוצרית.
החברים הדתיים שלי לוחשים לי שבעצם ה"שמאלנים" בכאן רשת ב' הם נגד ל"ג בעומר כי הם נגד הקשר לבר-כוכבא, שהם תופסים אותו כסמל של לאומנות בלתי אחראית (היינו, המתנחלים), או בגלל הממשלה, החרדים וחוק הגיוס שמביאים אותם להתנגד לכל דבר יהודי. הלוואי שזה היה נכון ושהייתה כאן איזשהו טענה עקרונית או מהותית שהיה אפשר לדון בה ולהתווכח עליה (סביב המדורה?) במקום הפטפטת בלי הדעת נטולת העומק התרבותי.
אימוץ הגישה של כהן ומנליס הוא אימוץ גישת "מדינת כל אזרחיה" בצורה הגרועה ביותר – חברה סתמית בלי צבע, טעם וריח, ורדודה מבחינה תרבותית ואף מחשבתית.
אני מקווה שאינני צודק בייחוס שלי לכהן ומנליס את העמדה הזאת, כי אחרת אאלץ להודות שהשר בצלאל סמוטריץ' וח"כ אבי מעוז צודקים, ושאכן הישראלים הלא הדתיים באמת רוצים לחיות במדינה בלי זהות, אופי ועומק.
פורסם לראשונה ב'זמן ישראל'.