בראיון ל'גלובס' הסביר פרופ' ידידיה שטרן כי נשיא בית המשפט העליון לשעבר ניסה בתחכום לקדם מדינה ליברלית יותר, אך הפער בין רצונו לבין המציאות יצר כאוס. "לא הייתה לו סיעתא דשמיא"
בסוף השבוע האחרון סיפר אבישי גרינצייג ב'גלובס' על שיחה שהייתה לו לפני מספר שנים עם נשיא המכון למדיניות העם היהודי פרופ' ידידיה שטרן, אודות יוזמות החקיקה שעלו אז לחלל האוויר ונועדו להחליש את כוחו של בית המשפט העליון. בשיחה ההיא מתח שטרן ביקורת על הפוליטיקאים, אך לא חסך ביקורת גם מהתנהלות השופטים, על שקידמו מערכת ערכים קונקרטית שלא קיימת לגביה הסכמה רחבה בישראל.
השבוע, בעקבות השיחה ההיא, שוב שוחח גרינצייג עם פרופ' שטרן. "אהרן ברק פעל כמו רבקה אימנו בסיפור המקראי על מורשת יצחק אבינו לפני פטירתו", אמר שטרן. "רבקה ידעה שהדבר הנכון הוא שיצחק יברך את יעקב ולא את עשיו. היא החליטה לפעול בניגוד לרצון של יצחק, 'שעיניו כבדו מזוקן' ולא היה יכול לראות את מומי בנו הבכור שסטה מדרך הישר. על פניו זה נראה דבר לא הגון – רבקה ניצלה את עיוורונו של יצחק על מנת להטעות כאילו מקבל הברכה הוא עשיו, בעוד שמדובר היה ביעקב שהתחפש. ואף על פי כן, אנחנו בעם היהודי שופטים את מעשיה בחיוב".
לדבריו, "רבקה אימנו לקחה יוזמה באופן לא הגון עבור מטרה ראויה ביותר. בעיניי הנשיא ברק פעל באופן דומה לרבקה. הוא לשיטתו ידע מה נכון לחברה הישראלית. מה הכיוון שראוי שהיא תלך אליו, של חברה יהודית ודמוקרטית כאשר אופיה וערכיה הם ליברליים. הדבר הזה לא היה בהכרח טבעי לחברה הישראלית. השופט ברק ראה את עצמו כשליח שתפקידו להציל את המדינה מעצמה מאחר שהיא, לשיטתו, צועדת לכיוון לא ראוי לה. פסיכולוגים קוראים לכך 'פנטזיה של הצלה'".
פרופ' שטרן סיים את ההשוואה באופן טרגי: "בניגוד לסיפור המקראי שהסתיים בכי טוב, פה אכן מגיעה הקללה לחברה הישראלית. המתח שנוצר בין הרצון של ברק לראות מדינה ליברלית לבין הריאליה יצר את כל הכאוס שאנחנו שרויים בתוכו כל כך הרבה זמן. שלא תבין לא נכון, אני מסתכל על השופט ברק כמו שאתה ואני מסתכלים על רבקה. אבל בניגוד לרבקה אימנו שהיה לה סיוע ממרום – לברק לא הייתה סייעתא דשמיא למהלך הזה".