"עם כלביא" – פעולה היסטורית-ברגע האחרון
ישראל ואיראן. צילום: שאטרסטוק
גיאופוליטיקה

"עם כלביא" – פעולה היסטורית-ברגע האחרון

כשיש מולנו אויב נחוש שמבקש להשמיד אותנו וקרוב להחזיק ביכולת לעשות זאת באמצעות פצצת גרעין אחת, אין ברירה אלא לפעול אם צריך, גם אם לבדנו.

במרכז טהראן מוצב שעון שמונה את סופה של ישראל לאחור. האיראנים לא רק הכריזו על כוונתם להשמיד את ישראל בכל הזדמנות. אלו לא היו דיבורים בעלמא.

הם פעלו להשיג זאת בנחישות. למרות מחיר משמעותי ששילמה הכלכלה האיראנית והפגיעות המתמשכות של ישראל על אדמתה, המשטר האיראני לא זנח לרגע את פרוייקט השמדתה של ישראל. הפעולה של ישראל מבוצעת ב"זמן פציעות" בהיבט של יכולות הגרעין האיראניות ומסמלת את הפנמת מוראות ה-7 באוקטובר בראשן ההבנה שאם לאויב שלך יש יכולת להשמיד אותך והוא מצהיר שהוא רוצה לעשות זאת, הוא יעשה זאת אם לא תפעל.

ביוני 2017 הציב המשטר האיראני בכיכר "פלסטין" שעון המונה את סופה של ישראל לאחור. האיראנים חזו כי סופנו יבוא בשנת 2040. השעון הזה הוא תעמולה איראנית קלאסית. אבל בשונה מגורמים אחרים במזרח-התיכון האיראנים לא הסתפקו בדיבורים. כבר שלושה עשורים הם מקדמים את פרוייקט ההשמדה של מדינת ישראל בנחישות והתמדה.

פרוייקט ההשמדה האיראני הועמד של שתי רגלים. הקמת "כוחות פרוקסי" איראניים: חזבאללה, חמא"ס, החות'ים, חזבאללה עיראק ועוד כמה מיליציות, שחומשו ואומנו על ידי איראן והקיפו את ישראל בטבעת חנק ופרוייקט גרעין שחתר לנשק גרעיני. חמינאי וראשי המשטר ראו את המאמצים הללו כזרועות תמנון שבסופו של דבר יחנקו את "הישות הציונית" ויביאו להשמדתה, באמצעים קונבנציונאליים או באמצעות גרעין.

פעולתו הלא מתואמת של סינואר וחמא"ס, לפני שטבעת החנק מסביב לישראל היתה מוכנה ובשלה, הביאה למלחמה איומה על הקיום אבל כזו שקרוב לוודאי הצילה אותנו מקטסטרופה גדולה הרבה יותר. אם התקפה בסגנון ה-7 לאוקטובר היתה מפתיעה אותנו מכל חמש החזיתות בהם אנחנו נלחמים, האתגר מולו היינו עומדים היה גדול הרבה יותר. תוצאות המלחמה וניצול נכון של ההזדמנות הביאו, במחיר כואב, להחלשה דרמטית של טבעת החנק הזו.

נותר המאבק בפרוייקט הגרעין. המאמץ האיראני לייצור נשק גרעיני נחשף כבר ב-2002. מאז עשה המערב בהובלת ישראל, ארה"ב וכמה מדינות אירופיות, מאמץ לבלום את פרוייקט הגרעין האיראני בשורה של אמצעים. כפי שפורסם בכלי תקשורת לאורך השנים, ישראל וארה"ב נקטו בשורה של פעולות סיכול אלימות נגד מדענים ומתקנים שקשורים לפרוייקט הגרעין. אבל רוב המאמץ הגלובאלי התמקד באמצעים רכים: סנקציות והסכמות עם המשטר האיראני.

הבחירה באסטרטגיה הזו ביטאה את הפער הענק בין התפיסה המערבית את המציאות לזו האיראנית. בעוד המערב האמין באמת ובתמים שהסכמות ופיקוח על אתרי הגרעין לפחות יעכב את החתירה האיראנית לפצצה, האיראנים המשיכו להתייחס להסכמים ולהסכמות כעוד תרגיל הונאה בדרך להגשמת מטרתם. הנחישות של האיראנים באה לידי ביטוי מובהק בסדרי העדיפויות שלהם. לאורך השנים הללו, הכלכלה האיראנית הלכה והתדרדרה. "האיראני ברחוב" סבל ממצב כלכלי קשה ורמת החיים שלו הלכה וירדה. למרות זאת המשטר לא ויתר ולו לרגע על מימוש מטרותיו.

לאורך השנים גם בישראל היו קולות שונים. היו שהאמינו ביכולתם של ההסכמים לעכב את הפצצה האיראנית. כשנתניהו נאבק כדי למנוע את הסכם הגרעין של 2015 (JCPOA) רבים בצמרת המדינית והביטחונית ביקרו אותו בחריפות. גם כשקידם תקיפה אי שם וב-2011 וגם לאחר מכן, התפיסה הרווחת של רבים במערכת הביטחון ובין ה"לשעברים" היתה שמדובר בהרפתקה מסוכנת. בסופו של דבר, ואחרי כל הדיבורים, ישראל תקפה. כמובן שעדיין לא ברור מהו היקף הפגיעה בתוכנית הגרעין האיראנית. אבל ברור מהדיווחים עד כה שאתרים מרכזיים בתוכנית הזו הושמדו, ויש להניח שהמלאכה הזו תימשך.

התקיפה הישראלית הלילה ממחישה שבסופו של דבר, הלקח של ה-7 באוקטובר הופנם. המידע הסודי על התקדמות "קבוצת הנשק" בפרוייקט הגרעין, יחד עם הדיווח של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, על הפרות איראניות של ההסכמים עימם, המחישו שאנחנו קרובים לנקודת האל-חזור.

לכן, כשיש מולנו אויב נחוש שמבקש להשמיד אותנו וקרוב להחזיק ביכולת לעשות זאת באמצעות פצצת גרעין אחת, אין ברירה אלא לפעול אם צריך, גם אם לבדנו. בהקשר הזה ראוי לציין את ראש הממשלה נתניהו. לאורך 30 שנים הוא היה ראש החץ במאבק בגרעין האיראני. אבל עד כה נמנע מלקבל את ההחלטה הקשה באמת-תקיפה. עד הלילה ההיסטורי הזה.

כשמטוסי חיל האוויר עדיין תוקפים בגלים ברחבי איראן, קשה להעריך הן את היקף ההישג והן את המחיר שישראל תשלם. יש לקוות שהתוצאות יהיו מיטביות וההגנה על שמי ישראל תפחית את הסיכון. מה שברור הוא שיש בפעולה הזו מסר חד משמעי לאויבנו המרים ביותר, לא נסכין עוד עם הנחת סכין על צווארנו, וכשזה יונח, נפעל בנחישות להסיר את האיום. אלו גם ימים של גאווה והבנה עמוקה של משמעות הציונות ושל מדינה יהודית. המשך מאבק על הקיום תוך נכונות לשלם מחירים גבוהים כדי שגם לעם ישראל תהיה מדינה, יהיה בית.

פורסם בערוץ 7