חמישה ימים לאחר הכרזת המדינה, קיבלה ממשלת ישראל את אחת מהחלטותיה הראשונות: סיוע תקציבי למפוני הקרבות.
בעיצומה של מלחמת קיום לחיים או למוות, תוך כדי הקמת צה"ל, והדיפת פלישה של כוחות צבאיים מחמש מדינות ערביות, ידעה ממשלה בת פחות משבוע להפנות קשב לאלפי אזרחים במצוקה ולהקים גוף יעיל שיסייע להם.
קווי הדמיון בין תש"ח למציאות המסויטת של השבועות האחרונים עזים, ולעומתם מזדעקים ההבדלים בתגובות וביכולות הביצוע שמפגינה ההנהגה.
20 נקודות נכבשו והוחרבו כליל במלחמת העצמאות, ובהם ארבעת יישובי גוש עציון ואחריהם עטרות, הר טוב, נווה יעקב, מסדה, שער הגולן, בית הערבה, רמת רחל, יד מרדכי, ניצנים, משמר הירדן וגזר. 32 יישובים נוספים נפגעו קשה, ו-49 נפגעו קל יחסית. בניגוד למחדל הכולל של 23', האוכלוסייה האזרחית פונתה בזמן מיישובי החזית, וב"עורף" נוצרו ריכוזים גדולים של פליטים יהודים מיישובי החזית של היישוב היהודי. אליהם נוספו עוד עשרות אלפי פליטים, שהתפנו בכוחות עצמם, בשלוש הערים הגדולות, תל אביב, ירושלים וחיפה. הפליטים העירוניים עזבו את בתיהם בשכונות המעורבות ובקווי התפר ועברו לשכונות יותר בטוחות, באופן יחסי. בסך הכל הגיע מספר הפליטים היהודים בתש"ח, בהערכה שמרנית, לכ-60 אלף בני אדם, כעשרה אחוזים מכלל האוכלוסייה היהודית בתש"ח. בהשוואה לגודל האוכלוסייה היהודית של היום נדמיין, חלילה, שישראל היתה צריכה להתמודד היום עם 700 אלף פליטים.
בתש"ח הובן במהירות, כי את היישובים המפונים יש לרכז במקום אחד ולהתחיל במלאכת השיקום כשהקהילה כולה מאוחדת. "הכוח שלנו היה ה'ביחד'", כתבה חברת קיבוץ גשר, שאנשיו התגוררו כשנתיים בחיפה בתנאים קשים, עד שקיבוצם נבנה מחדש, והדפו את כל ההצעות לארחם בבתים פרטיים בעיר או פתרונות אחרים. אברהם הרצפלד, אחד מחברי הוועדה לטיפול ביישובים שנפגעו, הסביר כי יש להזדרז וליצור "יציבות בתוך הארעיות".
ניצולי העוטף עדיין מפוזרים בחלקם במקומות שונים. יש לספק להם בהקדם תנאים פיזיים להתאסף במקום אחד, שיוכל לקיים את הקהילות שלהם בתנאים נוחים לאורך תקופה ארוכה, בחלק מהמקרים כמה שנים. לקח נוסף שניתן לגזור מהתקדים של תש"ח הוא שאת ניהול תהליך השיקום יש להפקיד בידיהם של אנשי הקהילה, המכירים את פרטיה, צרכיהם, יכולותיהם ומגבלותיהם. על חשיבותו של השיקום הנפשי לצד השיקום הפיזי אין צורך להכביר מילים, וגם אנשי תש"ח הכירו בו וניסו להפיק לקחים מתובנותיהם של פסיכולוגים סובייטים שטיפלו בילדי לנינגרד ושל הפסיכולוגית אנה פרויד (בתו של זיגמונד פרויד), שטיפלה בילדים המפונים מעריה של בריטניה במלחמת העולם השנייה.
תקופת הפינוי בתש"ח התארכה בתש"ח בחלק מהישובים יותר משנה, אבל לבסוף הגיעה. חבר יד מרדכי תיאר איך חזרו הביתה לקיבוצם, אחרי חודשים ארוכים: "הדמעות שהיו תקועות בגרון פורצות החוצה. אין לעצור בעדן. הכול בוכים בקול. זה יום נכספנו לו עלה ובא".
הוא יגיע גם הפעם.
ד"ר נורית כהן היא עמיתה בכירה במכון למדיניות העם היהודי
ומחברת הספר "פליטים יהודים במלחמת העצמאות", זוכה פרס יצחק שדה לספרות צבאית