אהרן ברק הוא המשפטן, חוקר המשפט והשופט הבולט בדורו בישראל. כבר לפני העלאתו לדרגת פרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית בגיל 36, נודע ברק כמומחה בינלאומי למשפט אזרחי ועמד בראש ועדות בינלאומיות חשובות בתחום זה.
ברק שימש כדיקן הפקולטה למשפטים ובגיל 39 מונה לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. כעבור שלוש שנים, בשנת 1978, הוא מונה לשופט בבית-המשפט העליון של ישראל. כעבור שתים-עשרה שנים (בשנת 1995) הוא מונה כנשיא בית-המשפט העליון, תפקיד שבו כיהן עד לפרישתו מכס השיפוט בשנת 2006. ברק נחשב כאחד מחוקרי המשפט המבריקים והפוריים ביותר של זמננו. כשופט, הוא היה הכוח המניע מאחורי הטרנספורמציה של המשפט הישראלי בשלושים השנים האחרונות ועלייתו של בית המשפט העליון כמוסד מרכזי בהגנה על ערכי הדמוקרטיה במדינת ישראל. פסיקתו עצבה מחדש כמעט את כל תחומי המשפט בישראל והעלתה את קרנו שלבית-המשפט העליון של ישראל בקהילה המשפטית הבינלאומית.
הגם שברק החל את דרכו כמומחה למשפט פרטי ומסחרי, כשופט הוא הפך עד מהרה לדמות המשפיעה ביותר בבית-המשפט בתחומי המשפט הציבורי והחוקתי. בהמשך דרכו השיפוטית, התעניין ברק יותר ויותר במשפט בינלאומי ופסיקותיו בתחום זה הפכו ציוני-דרך הנלמדים על-ידי עורכי-דין וחוקרים בכל רחבי העולם. בכל שנות כהונתו כשופט, ברק לא זנח את עבודתו המחקרית ופרסם שורה ארוכה של ספרים ומאמרים, בין היתר על פרשנות ומתודולוגיה משפטיות. אחדים מחיבורים אלה תורגמו לשפות זרות.