סקר בקרב יהודים בארה"ב על מדיניות טראמפ ביחס לאיראן, על התנהלות הממשל מול האקדמיה בארה״ב ועל המלחמה בישראל
הממצאים העיקריים:
- ירידה משמעותית באמון בטראמפ בנוגע להתמודדות עם הגרעין האיראני, גם בקרב יהודים מצביעי טראמפ.
- מחצית מהמשיבים תומכים במתקפה צבאית אמריקאית על איראן במקרה ששיחות הגרעין יכשלו.
- מרבית המשיבים תומכים בדרישת נתניהו לפירוק מוחלט של תוכנית הגרעין של איראן.
- ירידה בביטחון בכך שטראמפ “יעשה את הדבר הנכון” בנושא איראן – פחות ממחצית ממצביעיו מאמינים בכך כיום.
- מחצית מהמשיבים סבורים שארה”ב תומכת בישראל “במידה הנכונה”.
- מרבית המשיבים תומכים בשינוי מדיניות האוניברסיטאות כתנאי למימון מהממשל.
- רוב קטן מתנגד להקפאת המימון להרווארד.
- תמיכה בתנאים למימון: מניעת קבלה של סטודנטים עוינים ערכים אמריקאיים או אנטישמיים, רפורמות בתוכניות שמעודדות אנטישמיות.
- מחצית מתנגדים להסרת “גיוון” כקריטריון קבלה, אך רוב מצביעי טראמפ תומכים בכך.
- היהודים בישראל מעדיפים לידות בגיל מוקדם יותר לעומת יהודי ארה"ב.
הערה על מועד הסקר: הנתונים נאספו בין ה-21–25 באפריל, לאחר ביקור נתניהו בבית הלבן והתחלת שיחות ארה"ב–איראן בנושא הגרעין.
שיחות הגרעין
בתחילת החודש הודיע נשיא ארה״ב דונלד טראמפ על תחילת רצף שיחות דיפלומטיות בין ארה"ב ואיראן, שמטרתן להגיע להסכם בנושא הגרעין. שיחות אלה נמצאות בעיצומן בימים אלה, ושאיפתו של טראמפ היא להשלים את השיחות במסגרת זמן של חודשיים מתחילת המשא ומתן.
בהמשך לשאלה שהופיעה גם בכמה חודשים קודמים, בחנו החודש מה מידת הביטחון של יהודים בארצות הברית בנוגע להתמודדות של טראמפ עם איראן. מחצית (49%) ממשתתפי הפאנל השיבו כי בכלל אין להם ביטחון שנשיא ארה"ב יעשה את הדבר הנכון בנוגע להתמודדות עם איראן, רבע (30%) השיבו כי יש להם מעט ביטחון בכך, ו-15% נוספים השיבו כי יש להם הרבה ביטחון בכך שטראמפ יפעל נכון מול איראן. מרבית המשתייכים לקבוצת ה"מאוד שמרנים" (58%) מעידים כי יש להם הרבה ביטחון בנשיא טראמפ בסוגייה זו, ומנגד מרבית הליברלים ("מאוד ליברלים"+"נוטים לליברלים") השיבו כי בכלל אין להם ביטחון שטראמפ יעשה את הדבר הנכון מול איראן.
מאז תחילת כהונתו של טראמפ בינואר 2025, ניתן להבחין בשינויים משמעותיים ברמת הביטחון שחשים יהודים בארה"ב בכך שהוא יעשה את הדבר הנכון בנוגע להתמודדות עם איראן. בעוד שבתחילת כהונתו כשליש (30%) ממשתתפי הפאנל השיבו כי יש להם הרבה ביטחון בנשיא בהקשר זה, היום שיעור נמוך בהרבה של 15% מהם חושבים כך.
מגמת ירידה באמון זו ניכרת גם כאשר בוחנים את שיעור המשיבים שמעידים כי בכלל אין להם ביטחון בנשיא טראמפ שיפעל נכון בהתמודדות עם איראן. בעוד שבחודש ינואר שליש (31%) מהמשיבים העידו כך, בחודש הנוכחי מחצית (49%) מחברי הפאנל מעידים כך. מגמה זו נרשמה בכלל הקבוצות האידאולוגיות. בחלוקה לפי הצבעה – חלה ירידה בשיעור מצביעי טראמפ שמעידים כי יש להם "הרבה ביטחון" בנשיא בהקשר ההתמודדות עם איראן – בעוד שבחודש ינואר 70% מהם השיבו כך, בחודש הנוכחי פחות ממחצית מהם (44%) השיבו כך.
מחצית ממשתתפי הפאנל (53%) השיבו כי במקרה שהשיחות עם איראן יכשלו, הם יתמכו במתקפה צבאית אמריקאית על איראן. רבע (26%) מעידים כי הם לא יתמכו במתקפה כזאת, וחמישית (21%) השיבו כי הם אינם יודעים להשיב על שאלה זו. יש לציין כי נתונים אלה מעידים על שונות משמעותית של משיבי הפאנל לעומת דעת הקהל האמריקאית הכללית, וכנראה גם לעומת דעת הקהל של כלל יהודי ארה״ב (אם כי, השאלה לא נשאלה ישירות באופן הזה בסקר של כלל יהודי ארה״ב מהזמן האחרון).
בחלוקה אידאולוגית ניכר כי מרבית השמרנים ("מאוד שמרנים"+"נוטים לשמרנים") והמשתייכים לקבוצת המרכז (70%), יתמכו במתקפה צבאית על איראן במקרה שהשיחות יכשלו. גם שניים מכל חמישה מהקבוצה "נוטים לליברלים" ואחד מכל חמישה מקבוצת ה"מאוד ליברלים" חושבים כך. קבוצת ה"מאוד ליברלים" היא היחידה שבה יש רוב (58%) של מתנגדים למתקפה צבאית על איראן במקרה שהשיחות ייכשלו. בחלוקה לפי דתיות נרשמה מגמה דומה – ככול שמתקדמים על הסקלה הדתית מהכיוון הליברלי לכיוון השמרני – עולה שיעור המשיבים שתומכים במתקפה צבאית על איראן במקרה שבו השיחות לא יצלחו. בחלוקה לפי הצבעה – מרבית מצביעי טראמפ (86%) ושליש מצביעי האריס (33%) יתמכו במתקפה צבאית על איראן במקרה שבו השיחות ייכשלו. מנגד, שניים מכל חמישה מצביעי האריס יתנגד למתקפה כזו.
בסקר הופיע למשתתפים המידע הבא: "דיווחים אחרונים על שיחות הגרעין בין ארה"ב לאיראן מצביעים על פערים אפשריים בין העמדה האמריקנית לבין זו של ישראל בנושא זה. ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, אמר כי הסכם גרעיני עם איראן יכול להיות יעיל רק אם יהיה זה ׳הסכם בסגנון לוב, שבמסגרתו האחראים ׳נכנסים, מפוצצים את המתקנים, מפרקים את כל הציוד – בפיקוח אמריקני ובביצוע אמריקני׳ “. ״השליח האמריקני המיוחד למזרח התיכון, סטיב ויטקוף, רמז כי ארה"ב שואפת להגביל את העשרת האורניום של איראן, ולא לפרק לחלוטין את תוכנית הגרעין שלה. איראן ׳אינה זקוקה להעשרה העולה על 3.67%׳, אמר ויטקוף."
לאחר פסקת מידע זו, בדקנו עם משיבי הפאנל איזה מבין שתי האמירות קרובה יותר לעמדתם.
מרבית המשיבים (61%) אמרו כי הם תומכים בדרישתו של נתניהו לפירוק מוחלט של תוכנית הגרעין של איראן. רבע (23%) מסכימים עם העמדה האמריקאית לפיה הגבלת העשרת האורניום של איראן תהיה מספקת, ואילו 16% מהמשיבים השיבו כי הם אינם יודעים. מרבית המשתייכים לכלל הקבוצות האידאולוגית, מלבד ה"מאוד ליברלים" מעידים כי הם תומכים בדרישתו של נתניהו, לפרק באופן מוחלט את תוכנית הגרעין של איראן. כמחצית מה"מאוד ליברלים" (46%), כמו גם רבע (25%) מה"נוטים לליברלים" חושבים שהגבלת העשרת האורניום של איראן תהיה מספקת. מרבית מצביעי טראמפ (88%) ו-45% ממצביעי האריס סבורים כי יש לפרק באופן מוחלט את תוכנית הגרעין. אחד מכל שלושה מצביעי האריס סבור כי הגבלת העשרת האורניום של איראן מספיקה.
מאבק באנטישמיות
בהמשך לחודשים קודמים בחנו גם החודש מה מידת הביטחון של יהודי ארה"ב שטראמפ יעשה את ״הדבר הנכון״ במאבק באנטישמיות. מחצית ממשתתפי הפאנל (47%) השיבו כי בכלל אין להם ביטחון בטראמפ בנושא זה, רבע (24%) השיבו כי יש להם מעט ביטחון ורבע נוסף (28%) העידו כי יש להם הרבה ביטחון בטראמפ שיפעל נכון בהקשר למאבק באנטישמיות. בעוד שמרבית השמרנים ("מאוד שמרנים"+"נוטים לשמרנים") העידו כי יש להם הרבה ביטחון בטראמפ בסוגייה זו, מרבית הליברלים ("מאוד ליברלים"+"נוטים לליברלים") העידו כי בכלל אי להם ביטחון בנשיא ארה"ב בהקשר זה.
בהשוואה לחודשים קודמים עלה שיעור מצביעי טראמפ שמעידים כי יש להם הרבה ביטחון שיעשה את הדבר הנכון לגבי המאבק באנטישמיות. בעוד שבעת כניסתו לתפקיד שני שליש מהם (67%) השיבו כך, כיום שלושה רבעים מהם (74%) משיבים כך. בקרב מצביעי האריס ניתן להבחין במגמה הפוכה – בעוד שבתחילת כהונתו של טראמפ שני שליש (65%) העידו כי בכלל אין להם ביטחון שטראמפ יעשה את הדבר הנכון לגבי המאבק באנטישמיות, היום שלושה רבעים מהם (75%) מעידים כך.
השוונו את תוצאות שאלה זו לשאלה דומה, אך לא זהה, שנשאלה בשבוע שעבר בסקר של JVR בקרב יהודים בארה״ב. בסקר JPPI השאלה היא על מידת האמון שטראמפ יעשה את הדבר הנכון – בסקר JVR השאלה היא על תמיכה להתנגדות ״לדרך שבה פועל״ טראמפ בנוגע לאנטישמיות. בסך הכל ניתן לראות כי קיים דמיון מסויים בין הסקרים, אך ישנו הבדל בשיעור המשיבים שענו כי יש להם מעט ביטחון שטראמפ יעשה את הדבר הנכון בנוגע למאבק באנטישמיות למול מי שהשיבו שהם תומכים/מתנגדים במידת מה לדרך הפעולה של טראמפ במאבק באנטישמיות בארה"ב. בעוד שרבע (24%) ממשתפי פאנל "קול העם" השיבו כך, שמינית (13%) מהמשיבים לסקר של JVR השיבו כך. מקום נוסף שבו קיים הבדל בין הסקרים הוא בשיעור המשיבים שהשיבו כי הם "לא יודעים" – בעוד ששמינית (13%) ממשיבי סקר JVR השיבו כך, אחוז בודד ממשתתפי פאנל "קול העם" השיב כך.
מדיניות טראמפ מול הרווארד
בחודש שעבר הודיע נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, על הפסקת מימון לאוניברסיטאות, בין השאר בשל טענות על טיפול לא מספק שלהן בתופעות של אנטישמיות. בהמשך לביטול מענקים בסך 400 מיליון דולר לאוניברסיטת קולומביה, ממשל טראמפ הקפיא מימון בסך 2.2 מיליארד דולר לאוניברסיטת הרווארד. בעקבות מהלך זה, הרווארד תבעה את ממשל טראמפ, בטענה כי מטרת המהלך זה היא להרתיע מוסדות אקדמיים מלבקר את הממשל באמצעות שימוש בסנקציות כלכליות שמעמידות בסכנה את עתיד המחקר והחופש האקדמי בארה"ב.
לאחר הקפאת התקציב פרסם טראמפ את ההצהרה הבאה: "השיבוש המתמשך של הלמידה שהשתלט על קמפוסים בשנים האחרונות הוא בלתי מתקבל על הדעת. ההטרדה של סטודנטים יהודים אינה נסבלת. הגיע הזמן שהאוניברסיטאות היוקרתיות יתייחסו לבעיה ברצינות ויתחייבו לשינוי משמעותי – אם הן רוצות להמשיך לקבל תמיכה מכספי ציבור." בחנו עם משיבי הפאנל מה עמדתם בנוגע להצהרה זו ולהקפאת המימון לאוניברסיטה.
45% מכלל המשיבים השיבו כי באופן כללי הם מסכימים עם תוכן ההצהרה ועם הצעד של הקפאת המימון, 26% השיבו כי מסכימים עם תוכנה של ההצהרה, אך אינם מסכימים עם הקפאת המימון. 26% נוספים לא מסכימים עם תוכן ההצהרה ולא עם הקפאת המימון. כלומר, בקרב כלל המשיבים נרשם רוב (71%) שמסכים עם ההצהרה של הממשל ומיעוט של רבע (26%) שמתנגד לה. מצד שני, ישנו רוב (52%) שמתנגד להפסקת המימון. בחלוקה אידאולוגית ניתן להבחין בפערים משמעותיים בין הקבוצות – בעוד שמרבית ה"מאוד ליברלים" (59%) מתנגדים הן להצהרה והן להקפאת המימון, רוב מוחלט של שמרנים ("מאוד שמרנים"+"נוטים לשמרנים") ומחצית מהמשתייכים לקבוצת המרכז (52%) מסכימים עם תוכן הצהרת הממשל ועם הצעד של הקפאת המימון. בחלוקה לפי דתיות ניתן להבחין במגמה דומה – ככול שמתקדמים על הסקלה הדתית מהכיוון הליברלי לשמרני – עולה שיעור אלה שמסכימים עם תוכן ההצהרה ותומכים בהקפאת המימון. רוב מוחלט של מצביעי טראמפ (96%) סבורים גם הם כי הקפאת המימון היא מהלך נכון ואילו 42% ממצביעי האריס מתנגדים לכך.
ממשל טראמפ דרש מאוניברסיטת הרווארד לנקוט במספר צעדים כתנאי לקבלת מימון פדרלי. בדקנו עם משתתפי הפאנל האם הם תומכים או מתנגדים לדרישות אלה. הדרישה הראשונה של נשיא ארה"ב שאותה בחנו היא שינוי מבנה ההנהלה של האוניברסיטה. כמחצית מכלל המשיבים (47%) מתנגדים לדרישה זו, 38% תומכים בה ו-16% השיבו כי אינם יודעים. בעוד שמרבית השמרנים ("מאוד שמרנים"+"נוטים לשמרנים") תומכים בדרישתו של טראמפ לבצע שינוי במבנה ההנהלה של האוניברסיטה, מרבית הליברלים ("מאוד ליברלים "+"נוטים לליברלים") מתנגדים לדרישה זו. גם בחלוקה לפי הצבעה ישנם הבדלים משמעותיים בין הקבוצות – בעוד שמרבית מצביעי טראמפ (79%) תומכים בדרישה זו, מרבית מצביעי האריס (69%) מתנגדים לה.
דרישה נוספת של ממשל טראמפ מאוניברסיטת הרווארד כתנאי לקבלת מימון פדרלי היא להסיר את קריטריון ה״גיוון״ כמרכיב בקבלה ללימודים במוסד האקדמי. מחצית (50%) מכלל המשיבים מתנגדים לדרישה זו ואילו 41% תומכים בה. דרישה זו זכתה גם היא לתמיכתם של מרבית השמרנים ומהצד השני להתנגדותם של מרבית הליברלים. מחצית מהמשתייכים לקבוצת ה"מרכז" תומכים בהסרה של גיוון כקריטריון קבלה ללימודים במוסד היוקרתי, ו-38% מתנגדים לדרישה זו. בחלוקה לפי דתיות מרבית החרדים (71%) והאורתודוכסים (66%) תומכים בדרישת ממשל טראמפ להסיר את הגיוון כקריטריון קבלה, ואילו מרבית הרפורמים מתנגדים לדרישה זו. בקרב הקונסרבטיבים 45% מתנגדים לדרישה זו ו-42% תומכים בה. בחלוקה לפי הצבעה – רוב מוחלט של מצביעי טראמפ (92%) תומכים בדרישה להסרת הגיוון כקריטריון קבלה לאוניברסיטה, ומרבית מצביעי האריס (77%) מתנגדים לדרישה זו.
עוד דרישה של ממשל טראמפ מאוניברסיטת הרווארד היא להימנע מקבלה של סטודנטים זרים שעוינים ל"ערכים אמריקאיים". נרשם רוב (57%) בקרב כלל המשיבים התומכים בדרישה זו, ומיעוט של שליש (33%) המתנגדים לה. מרבית המשתייכים לקבוצות "מאוד שמרנים" (99%), "קצת שמרנים" (89%), "מרכז" (70%) ומחצית מה"נוטים לליברלים" (48%) השיבו כי הם תומכים בדרישה זו. הקבוצה היחידה שבה נרשם רוב המתנגד לדרישה זו היא "מאוד ליברלים" (71%). בחלוקה לפי דתיות נרשמה מגמה דומה – מרבית המשתייכים לקבוצות "חרדים" (88%), אורתודוכסים (85%) וקונסרבטיבים (64%) תומכים בדרישה להימנע מקבלה של סטודנטים זרים העוינים "ערכים אמריקאים". הרפורמים הם הקבוצה היחידה שבה לא נרשם רוב התומך בדרישה זו – 47% מהם מתנגדים לה ואילו 38% תומכים בה. בחלוקה לפי הצבעה – 96% ממצביעי טראמפ ושליש ממצביעי האריס (35%) תומכים בדרישה זו של הממשל. מנגד, מחצית ממצביעי האריס מתנגדים לדרישה זו.
דרישה נוספת מאוניברסיטת הרווארד לקבלת מימון פדרלי היא להימנע מקבלה של סטודנטים זרים התומכים באנטישמיות. שלושה רבעים (74%) ממשתתפי הפאנל תומכים בדרישה זו ואילו חמישית (18%) מתנגדים לה. רוב מוחלט של שמרנים ("מאוד שמרנים"+"נוטים לשמרנים"), ומרבית המשתייכים לקבוצות ה"מרכז" (89%) וה"נוטים לליברלים" (72%) תומכים בדרישה זו. בקרב ה"מאוד ליברלים" 43% מתנגדים לדרישה זו, ו-41% תומכים בה. בחלוקה לפי דתיות נרשם רוב בכלל הקבוצות התומכים בדרישה להימנע מקבלת סטודנטים זרים התומכים באנטישמיות. בחלוקה לפי הצבעה זוהי הדרישה הראשונה עד כה שזכתה לתמיכה הן של מרבית מצביעי טראמפ (97%) והן של מצביעי האריס (61%).
עוד דרישה של ממשל טראמפ כתנאי לקבלת מימון פדרלי היא ביצוע רפורמות בתוכניות ובמחלקות ש"מעודדות הטרדה אנטישמית". מבין כל הדרישות ששאלנו עליהן בסקר, זוהי הדרישה שזכתה לשיעור הגבוה ביותר של תמיכה (76%). מרבית המשתייכים לקבוצות "נוטים לליברלים" (73%), מרכז (91%) וכל המשתייכים לקבוצת השמרנים )"מאוד שמרנים"+"נוטים לשמרנים"( השיבו כי הם תומכים בדרישה זו. בקרב ה"מאוד ליברלים" 43% מתנגדים לדרישה זו ואילו 41% תומכים בה. בחלוקה לפי דתיות מרבית המשתייכים לכלל הקבוצות השיבו כי הם תומכים בדרישה לבצע רפורמות בתוכניות ובמחלקות ש"מעודדות הטרדה אנטישמית". רוב מוחלט של מצביעי טראמפ (99%) ומרבית מצביעי האריס (62%) תומכים גם הם בדרישה זו.
דרישה נוספת של ממשל טראמפ מאוניברסיטת הרווארד היא ליישם אמצעי משמעת חדשים כלפי סטודנטים מפגינים. מרבית משתתפי הפאנל (63%) תומכים בדרישה זו ואילו רבע מהם (25%) מתנגדים לה. ככול שמתקדמים על הסקלה האידאולוגית מהכיוון הליברלי לכיוון השמרני עולה שיעור המשיבים שענו כי הם תומכים בדרישה זו. בחלוקה לפי הצבעה נרשם רוב מוחלט של מצביעי טראמפ (95%) שתומכים בדרישה זו. בקרב מצביעי האריס לעומת זו לא נרשמה מגמה ברורה – 43% ממצביעיה תומכים בדרישה זו ו-40% מתנגדים לה.
הדרישה האחרונה עליה שאלנו היא של הפסקת מדיניות DEI ("גיוון, שוויון והכלה"). במחנה השמרני בארה"ב ישנה ביקורת חריפה על מדיניות זו, בטענה שהיא מובילה לאפליה הפוכה, לתיעדוף של קבוצה דמוגרפית אחת על פני אחרת, ולחיזוק של עמדות פרוגרסיביות רדיקליות. בקרב יהודים נשמעה ביקורת הנוגעת להתעלמות של יוזמות אלה מאנטישמיות וכן טענה שהיא מובילה להדרה של קבוצות יהודיות, בעיקר מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל".
כמחצית מכלל המשיבים (47%) מתנגדים לדרישה זו של ממשל טראמפ, ואילו 43% מהם תומכים בה. בחלוקה אידאולוגית מרבית השמרנים ("מאוד שמרנים"+"נוטים לשמרנים") ומחצית מהמשתייכים לקבוצת ה"מרכז" תומכים בדרישה זו. מנגד מרבית הליברלים ("מאוד ליברלים"+"נוטים לליברלים") מתנגדים לדרישה זו. גם בסוגייה זו נרשם דמיון בין המגמות האידאולוגיות לבין אלו הדתיות – מרבית החרדים (82%) והאורתודוכסים (73%) תומכים בדרישה להפסיק את מדיניות DEI, ואילו מרבית הרפורמים (67%) מתנגדים לדרישה זו. מרבית מצביעי טראמפ (95%) תומכים בדרישה זו של הממשל ואילו מרבית מצביעי האריס (73%) מתנגדים לה.
ישראל במלחמה
כמדי חודש בחנו את האופן שבו תופסים משתתפי הפאנל את התמיכה של ארה"ב בישראל. 47% מכלל המשיבים סבורים שארה"ב תומכת בישראל במידה הנכונה, שליש (33%) חושבים שארה"ב לא תומכת מספיק בישראל ואילו 15% מאמינים שארה"ב תומכת בישראל יותר מידי. מחצית מהרפורמים (50%), הקונסרבטיבים (49%) והאורתודוכסים (53%) סבורים שארה"ב תומכת בישראל במידה הנכונה. רבע מהרפורמים, 41% מהקונסרבטיבים והאורתודוכסים ומחצית (47%) מהחרדים חושבים שארה"ב לא תומכת מספיק בישראל.
ביחס לחודש ינואר, ולשנה שעברה, כאשר בחנו בפעם האחרונה שאלה זו, נרשם החודש נתון גבוה יחסית של ״מאוד ליברלים״ הסבורים שישראל פועלת בעזה באופן לא מספיק אגרסיבי. זהו השיעור הגבוה ביותר (14%) מאז תחילת המדידה בינואר 24, של "מאוד ליברלים" שחושבים כך. עם זאת, בסך הכל הדעה השלטת בקרב מאוד ליברלים היא שישראל אגרסיבית מדי. 51% מהמאוד ליברלים סבורים כך.
נקודות ציון משמעותיות במקביל לסקר שערכנו בישראל, ולסקר שפורסם על ידי מכון הסקרים PEW, שבחן שאלות זהות במדינות רבות בעולם, בחנו החודש גם בקרב יהודים בארה״ב מהו לדעתם הגיל הנכון להגיע לכמה נקודות ציון משמעותיות בחיים. מהשוואה בין הסקרים עולה כי היהודים בישראל חושבים שטוב ללדת ילד ראשון בגילאים מוקדמים יותר לעומת מה שחושבים יהודים בארה"ב.
בנוגע לגיל הפרישה – יהודים בארה"ב חושבים שהגיל הנכון לפרוש מעבודה מבוגר יותר לעומת הגיל שציינו היהודים בישראל. מנגד, שמינית (12%) מיהודים בישראל חושבים שעדיף לא לפרוש כלל, מול 3% מהיהודים בארה"ב שסבורים כך. חמישית מהמשתייכים לשתי הקבוצות סבורים שאין גיל מועדף שבו נכון לפרוש.
נתונים על הסקר והשלכותיהם
הערה על הרכב הפאנל: בהמשך לעבודת ניתוח מפורטת של הנתונים על משתתפי פאנל JPPI, הרכבם והשקפותיהם, אנו מפרסמים במסגרת סקרי קול העם נתון המשקף את עמדת כלל המשתתפים בפאנל. מהלך זה מבטא הבשלה של פאנל קול העם, והתייצבות של קבוצה המשיבים לסקרים, באופן שמאפשר לנו להציג אותה כקבוצה קבועה שלמגמות הנצפות ביחס אליה יש לטעמנו משמעות החורגת מעבר להצגה בחלוקה לתת-קבוצות על פי זרמים דתיים (רפורמים, קונסרבטיבים וכן הלאה), או על פי השקפות פוליטיות (ליברלים, שמרנים וכדומה).
קבוצת היהודים, שהשקפותיה מתבטאת בסקר קול העם, היא קבוצה של יהודים שרובם בעלי אפיונים של חיבור יחסית חזק לזהות יהודית, ו/או מוסדות יהודיים, ו/או ישראל. זו קבוצה שהעניין בה נובע בין השאר מאפיון זה. היא פעילה יותר בממוצע בקהילה היהודית, מחוברת יותר למוסדות יהודיים מסוגים שונים, תורמת למטרות יהודיות, מגלה הזדהות עם מצוקות יהודיות, ומשמשת במקרים רבים כעמוד השדרה של הקהילה היהודית הגדולה של ארה״ב.
לדוח חודש ינואר צורף נספח מתודולוגי מפורט המציג את מאפייני פאנל קול העם, הרכבו והשוני בינו לבין סקרים אחרים של יהודי ארה״ב.
דוח חודש אפריל הוא ניתוח של סקר שנערך בהשתתפות 623 יהודים אמריקאים הרשומים לפאנל "קול העם היהודי" של המכון למדיניות העם היהודי JPPI.