מאמרי דעה

רבנים בבחירות המקומיות-כהן בבית הקברות?

"זאת התורה לא תהיה מוחלפת" זועק שלט חוצות בבני-ברק. האם מדובר במאבק במיסיון המנסה לשבות נשמות יהודים? עיון נוסף בשלט מגלה שהאיום הוא לא המיסיון אלא רשימות מתמודדים אחרות בבחירות המקומיות. מתחת לסיסמה הנוקבת מופיעות תמונותיהם של שמונה רבנים עבדקנים שמורים למאמיניהם, כך משתמע מן השלט להצביע 'ג'. השלט הסמוך מסבך את העניינים. גם שם רבנים, אבל הם מורים שהתורה הלא מוחלפת היא תורה אחרת. אז מהי תורת משה? התופעה לא עוצרת בבני-ברק ולא בציבור החרדי. בנסיון לצבור עוד כמה קולות, מועמדים ורשימות בערים אחרות מגייסים רבנים לתמיכה במועמדותם, ורבנים רבים, אכן מתגייסים. האם רבנים שמייצגים תורת חיים צריכים להיות מעורבים בכל מעגלי החיים, או שמעורבות עד צוואר בפוליטיקה המקומית (והארצית) היא זילות שלהם ושל התורה?

בניגוד לנצרות, בה קיימת הפרדה עקרונית וברורה בין הדת והמדינה היהדות מבקשת להסדיר, באמצעות ההלכה, את כל מעגלי החיים, גם אלו הפרטיים, אבל גם הציבוריים. רבות הסוגיות העוסקות בהנהגת הקהילה ובחובותיהם של בני העיר, ואלו זכו בסעיפים בשלחן ערוך כמו דיני נטילת ידיים ותפילה. מעורבות של רבנים בפוליטיקה גם היא אינה תופעה חדשה ובמרוצת השנים רבנים כיהנו במפלגות דתיות, ומפלגות דתיות וגם חילוניות גייסו את תמיכתם של רבנים כדי לקושש עוד כמה קולות.

העובדה שיש להלכה שאיפה עקרונית להשפיע על המציאות והפרקטיקה של מעורבות רבנים בפוליטיקה, עדיין לא מצדיקה את התופעה. לא ברור שהמצוי הוא הרצוי. במישור העקרוני, שימוש של רבנים בקולם ובתורתם כדי להשיג קולות לרשימה שבתורה תביא לקידום אינטרס זה או אחר יכול להיות פסול. הרבנים שלא מדברים בשמם, אלא בשם תורתם או בשם שמים, הופכים את התורה לקרדום לחפור בה במובן הפשוט והרע של הענין.

למעורבות העמוקה של רבנים בפוליטיקה יש גם מחיר אפשרי של חילול שם שמים. הפוליטיקה המקומית, יותר מזו הארצית, היא במקרים רבים עסק מלוכלך, ולא רק בגלל האחריות של הרשות המקומית לפינוי אשפה. גיוס שם שמים לתמיכה במועמד זה או אחר שיכול להתברר חלילה שהוא לא טלית שכולה תכלת, יכולה להדביק רפש גם בשם שמים ובשמו של הרב ולא רק בשם המועמד. פרישת כנפיהם הקדושות של רבנים על מועמד מקומי זה או אחר, מכניסה את ראשם בהכרח למחלוקת פוליטית שלעת בחירות מפלגת את הקהילה. יכולתם לעמוד לאחר הבחירות ולהוות גורם מאחד או לדבר בשם שמים על אחדות, תפגע.

כשרב פועל בזירה הציבורית, מתבטא בענייני ציבור או נוקט עמדה פוליטית ותומך במועמד או ברשימה, הוא לא מדבר בשם עצמו. בעיני הציבור הוא מדבר בשם תורתו ובשם שמים. אם הוא מבקש לקדש שם שמים, ולא חלילה להיפך הוא צריך להתייחס לתורתו ולדבריו בזהירות ובאחריות. רבנים הם מנהיגי ציבור, וככאלו, יש מקום שיבטאו עמדות בענייני ציבור. אך כאשר מדובר בפוליטיקה כמו הבחירות המקומיות, ראוי שאת דבריהם יסייגו ככאלו שבאים בשם עצמם ולא בשם התורה או שמים, ובעיקר שינהגו בזהירות ויקיימו בעצמם "חכמים היזהרו בדבריכם וכו'".

פורסם לראשונה בשבתון.