אחת האוכלוסיות העניות ביותר בישראל הינה האוכלוסייה החרדית – 60% מהמשפחות חיות מתחת לקו העוני.
כמכון מחקר מרכזי וותיק זיהינו כי עקב האכילס מצוי בתחום של תעסוקת נשים חרדיות: רבות מהן מועסקות, אך מנוצלות על ידי המעסיקים ואינן משתכרות כפי שראוי להן, למרות שהן מוכשרות ובעלות יכולת. זאת בגלל שבעבר תעסוקת נשים חרדיות נמדדה כמותית: כמה נשים חרדיות עובדות. לאחר מכן היא החלה להימדד באופן איכותי-כמותי: לא רק הנשים העובדות, אלא גובה המשכורת ואיכות המשרה.
מטרתו של המחקר היא לעלות לשלב הבא ובאמצעות מודלים של הצלחה, לייצר בקרב הדור הבא של העובדות החרדיות אמביציה להשיג הצלחה ולהתקדם בעבודה. זאת לא רק למטרת גובה השכר אלא גם למטרות כמו מימוש עצמי ומיצוי יכולות.
לצורך כך גייסנו את רבקה רביץ לקיים מחקר ששואל מהם החסמים? האם הם תרבותיים או טכניים? מה יש להעניק לדור הבא של נשים חרדיות צעירות בצאתן לשוק העבודה? את הפרויקט מלווה שולחן עגול הכולל בתוכו נציגי ממשלה בכירים (משרד האוצר, משרד העבודה), חוקרים בעלי שם ומנהלי משאבי אנוש בחברות מרכזיות בישראל (קוקה קולה, אינטל, בנק לאומי, דלויט ועוד). המחקר מקיים שיתוף פעולה עם דיקנית הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב, פרופ' גלי צינמון. פרופ' צינמון הינה מומחית בתחום התפתחות קריירה והיא התגייסה למשימה למשימה של הרחבת היקף המחקר. מטרת המכון היא להכין מסמך עמדה שישמש את הממשלה ויסייע לה לנתב את תקציביה בצורה יעילה ופורייה יותר ולייצר הן במגזר הממשלתי הן במגזר העסקי והשלישי תוכניות הכשרה לדור הבא של מנהיגות והובלה של נשים חרדיות.