תקציר 

דרשות ממלאות תפקיד מרכזי בגיבוש אופיין של קהילות דתיות. הן משמשות את כוהני הדת כבמה למסירת השקפה תאולוגיות, הכְוונה מוסרית וערכים חברתיים. על אף העניין האקדמי הגובר בנקודת המפגש שבין דת לפוליטיקה, עדיין לא נעשה ניתוח שיטתי מספק של השיח הפוליטי בדרשות בקהילות היהודיות, ובייחוד לא בפילוח לפי זרמי דת. המחקר המוצג כאן חוקר את הפער הזה על ידי בחינת התכנים הפוליטיים בדרשות שניתנו בארצות הברית בין שנת 2021 לשנת 2024 בבתי כנסת אורתודוקסיים־מודרניים, קונסרבטיביים ורפורמיים.

המחקר המוצג כאן הפעיל – באמצעות ניתוח טקסטואלי חישובִי – את ChatGPT-4o על מאגר נתונים של 4,302 דרשות ובכך אִפשר בחינה מעמיקה של תֵּמות פוליטיות, הלכי רוח ודפוסים מבניים. מסגרת הזמן של המחקר נקבעה בהתאם לשלושה רגעי מפתח פוליטיים בישראל: ימי הממשלה בראשות נפתלי בנט ויאיר לפיד בשנים 2022-2021, המחאות נגד הרפורמה המשפטית בשנים 2023-2022 והתקופה שאחרי מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר ובזמן המלחמה בעזה שפרצה בעקבותיה בשנים 2024-2023. מסגרת הזמן הכרונולוגית הזאת כוללת 2,556 דרשות, והיא אפשרה לנו להעריך כיצד התפתח השיח הפוליטי בדרשות בתגובה לאירועים אלה.

השאלות המרכזיות במחקר עוסקות בהיקף התוכן הפוליטי בדרשות, בחלק היחסי של השיח על ישראל בדרשות הללו ובתמורות בהלכי הרוח כלפי ישראל בשלוש התקופות לעיל. בדקנו גם כיצד הרבנים מתייחסים לתכנים מעוררי מחלוקת, כגון הבעיות ההומניטריות בעזה, ההנהגה הפוליטית הישראלית, מדיניות הממשלה הישראלית בסוגיות שונות, אלימות מתנחלים, אי־גיוס החרדים לצה"ל, קהילת הלהטב"ק והיעדר תוכנית ליום שאחרי המלחמה. כמו כן בחנּו את זיקתם של הרבנים נושאי הדרשות לדמויות פוליטיות, ובפרט בנימין נתניהו ואיתמר בן גביר, ואת עמדתם כלפי סוגיות כגון החטופים, הפסקת האש והעלייה לישראל. בניתוח שעשינו בדקנו גם את ההרכב המבני של הדרשות שהתמקדו בפוליטיקה ובחנּו אם הן פותחות בעניינים פוליטיים לפני שהן עוברות לתוכן דתי – תבנית שעשויה להצביע על התמקדות מפורשת ומרכזית בהעברת מסרים פוליטיים במסגרת של בית הכנסת. נוסף על השיח הביקורתי זיהינו חזרה של תמות חיוביות, ובכללן קריאות לאחדות, לחמלה, לסובלנות ולחיזוק הזהות היהודית והקֶשר לישראל.

הממצאים שופכים אור על תפקידם של בתי הכנסת כמרחבים שבהם מעורבות פוליטית פוגשת ביטוי דתי, ובכך הם מספקים תובנות במה שקשור לשאלה כיצד קהילות יהודיות־אמריקאיות מנווטות בין יחסיהן עִם ישראל לבין סוגיות פוליטיות נרחבות יותר. מן המחקר עולה כי הדרשות בבתי הכנסת של הקהילות היהודיות בארצות הברית פוליטיות מאוד באופיין ועוקבות מקרוב אחר ההתפתחויות בישראל.