מחקר מקיף בחן את השיח הפוליטי בדרשות בבתי כנסת בארצות הברית בשנים האחרונות.
מאת: ד"ר גילה אמאטי, שלומי ברזניק
מבוא
דרשות היו ועודן אחד מעמודי התווך של ההתנהלות הדתית; זהו כלי התקשורת העיקרי של מנהיגי קהילות להוראת רוח הדת, למתן הכְוונה מוסרית ולהקניית ערכים משותפים לקהילותיהם. מלבד תפקידן הרוחני והחינוכי, הדרשות מתייחסות לא פעם להקשר החברתי־הפוליטי של תקופתן, משקפות תכנים חברתיים־פוליטיים, נוגעות בסוגיות חברתיות בוערות ומעצבות בעדינות את ההשקפות הפוליטיות של חברי וחברות העדה.
הדרשות משמעותיות בחיים הדתיים מכמה בחינות. הן מתפקדות כ"מקומות שבהם האמונות, הערכים והעמדות של מסורת מסוימת נאמרים במפורש ובתוך כך שומרות על המשכיות ומשתנות באופנים דרמטיים לעיתים".1 כוהני הדת משלבים לעיתים קרובות בדבריהם שיח פוליטי כדי להרחיב את הידע של חברי הקהילה, להשפיע על השקפותיהם בסוגיות פוליטיות ולעודד מעורבות פוליטית.2 גוף ספרות מחקר נרחב חוקר את האקטיביזם הפוליטי בתוך ארגונים דתיים, בעיקר באמצעות סקרים של המנהיגים וחברי הקהילות, חקרי מקרה בכנסיות וניתוחים כמותניים. מחקריו מראים כי הכמרים עוסקים לעיתים קרובות בתקשורת פוליטית בתוך הכנסיות וכי חברי הקהילה קולטים ומפרשים את המסרים הללו באופן פעיל.3
ואכן, דרשה יכולה לשמש דרך לקיים שיח פוליטי בתוך מסגרת דתית. מחקר אמפירי עדכני מצא שברבות מן הדרשות של כמרים פרוטסטנטים בארצות הברית משולבים תכנים פוליטיים. המחקר ניתח יותר מ־110,000 דרשות ומצא כי כ־37% מהן עסקו בעניינים פוליטיים במגוון תחומים, החל בכלכלה ובמלחמה וכלה בזכויות אזרח וברווחה סוציאלית. מכאן שכוהני דת רבים מעורבים בסוגיות פוליטיות עכשוויות ואולי אפילו מעצבים את עמדותיהם של חברי וחברות הקהילה שלהם ואת מעורבותם הפוליטית.4 ואולם למרות המחקר המסוים הזה,5 ההבנה שלנו בסוגיית התכנים הפוליטיים בדרשות דתיות עודנה מוגבלת ביותר. יתרה מזו, הידע בנושא השיח הפוליטי בדרשות שניתנות במסגרות יהודיות מזרמים שונים קטן עוד יותר, שלא לומר בלתי קיים.6
המחקר המוצג כאן נדרש לפער הזה על ידי ניתוח השיח הפוליטי בדרשות שנשאו רבנים יהודים־אמריקאים בשנים 2024-2021 בקהילות אורתודוקסיות־מודרניות, קונסרבטיביות ורפורמיות. מכל הכלים החישוביים הקיימים לניתוח טקסט בחרנו להשתמש ב־ChatGPT בשל היכולות המתקדמות שלו בעיבוד שפה טבעית, בהבנה קונטקסטואלית וביעילות בניתוח של מאגרי נתונים טקסטואליים גדולים. וביתר פירוט, השתמשנו ב־ChatGPT-4o עם תקשורת למודל שמקדמים ספריית LangChain Python וממשק היישומים OpenAI. לעומת השיטות המסורתיות כגון LDA, טכניקת ChatGPT-4o מספקת הבנה סמנטית מעמיקה יותר ומאפשרת לאתר דקויות בשיח ובהלכי הרוח הפוליטיים המובעים בדרשות.
שמנו לנו למטרה לכמת – באמצעות ניתוח מדגם גדול של 4,302 דרשות, ש־2,556 מתוכן ניתנו בין שנת 2021 לשנת 2024 – את הנוכחות של שיח פוליטי בדרשות ולזהות תמות חוזרות. בחנּו את הכמות ואת האופי של התוכן הפוליטי בדרשות של רבנים יהודים־אמריקאים במשך שלוש תקופות זמן מובחנות: השנים 2022-2021, השנים 2023-2022 והשנים 2024-2023. השאיפה הייתה לאתר את שיעור הדרשות המכילות תוכן פוליטי ולנתח את החלק היחסי של ההתייחסויות לישראל בדרשות הללו.
אחד היעדים הראשיים של המחקר היה לבחון כיצד הרבנים מתחברים לישראל בדרשותיהם וכיצד חברי הקהילות תופסים את ישראל דרך שיח זה. מסגרות הזמן שקבענו חופפות לאירועים רבי משמעות בישראל: בתקופת השנים 2022-2021 כיהנה ממשלת האחדות בראשות נפתלי בנט ויאיר לפיד; תקופת השנים 2023-2022 התאפיינה במחאות נרחבות נגד הרפורמה המשפטית; ותקופת השנים 2024-2023 התחילה עם מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר ונמשכה עם המלחמה בעזה שפרצה בעקבותיה. מסגרת כרונולוגית זו אפשרה לנו לנתח את ההשתנוּת בנפח התכנים הפוליטיים ובאופיים לאורך זמן.
על ידי ניתוח הטקסטים בעזרת ChatGPT שאפנו לענות על כמה שאלות מרכזיות, ובהן: נפח התוכן הפוליטי בדרשות בזרמים השונים לפני ואחרי מתקפת 7 באוקטובר; הנימה הכללית כלפי ישראל (האם היא חיובית או שלילית); המאפיינים המבניים של דרשות שהמיקוד שלהן פוליטי (האם הן נפתחות בתוכן פוליטי או שמא בתוכן דתי); נפח התוכן הפוליטי בדרשה; והתדירות של מתיחת ביקורת על ישראל במהלך התקופות הנבדקות. ועוד: כימתנו את שכיחות הביקורת בסוגיות ספציפיות, למשל מספר הקורבנות האזרחיים בעזה, הסיוע ההומניטרי, החוק הבינלאומי, אישים פוליטיים כגון בנימין נתניהו ואיתמר בן גביר, אי־גיוס החרדים לצה"ל, גישות לקהילת הלהטב"ק, מדיניות הממשלה בנושאים מסוימים, היעדר אסטרטגיה ל"יום שאחרי" ואלימות של מתנחלים.
נוסף על ניתוח השיח הביקורתי בחנּו גם את המסרים החיוביים מצד הרבנים, ובכלל זה עידוד חברי הקהילה לאמץ את המסורת היהודית, קריאות לחמלה ולערבות הדדית, קידום סובלנות והשקעת מאמצים לחזק את הקשר עם ישראל.
ממצאי מחקר זה יתרמו להבנה רחבה יותר של תפקיד הפוליטיקה בדרשות בזרמים היהודיים השונים ויסייעו להשיב על השאלה כיצד קהילות והרבנים שלהן מתחברים לישראל ומה הם חושבים על המצב הפוליטי בה. מן הראוי לשים לב לנוכחות המרשימה של תכנים פוליטיים בדרשות הללו, ובפרט ההתמקדות הבולטת בהתרחשויות הפוליטיות בישראל. זו מבליטה את הקשר העמוק שמקיימות הקהילות היהודיות האמריקאיות מכל הזרמים עם ישראל. זאת ועוד: השילוב הניכר לעין של שיח פוליטי ממצֵב את בית הכנסת כמרחב ביקורתי לניסוח ולהפצה של מסרים פוליטיים בתוך המעגלים הדתיים.
הניתוח המבני של הדרשות מלמד כי רוב הדרשות, בכל שלושת הזרמים, נפתחות בנושא או במסר פוליטי כלשהו לפני שהן עוברות לדיון בנושאים דתיים או בפרשת השבוע. תבנית זו מבליטה את הפוליטיזציה של סביבת בית הכנסת בארצות הברית, והמסקנה ממנה היא שהמעורבות הפוליטית היא היבט מהותי של השיח הדתי. טוב יהיה אם במחקרים עתידיים ייעשה ניתוח השוואתי שיקבע אם מסתמנת מגמה דומה בבתי הכנסת בישראל. התשובה על שאלה זו תאפשר זווית ראייה רחבה יותר על נקודת המפגש שבין דת ופוליטיקה בהקשרים תרבותיים ולאומיים למיניהם.
ניתוח נימת הדברים בדרשות חושף גישה כללית חיובית כלפי ישראל, חרף חיצי הביקורת הרבים המופנים אליה. מגמה זו עקבית בכל שלושת הזרמים, אם כי הקהילות הרפורמיות מציגות עמדה מעט פחות חיובית בהשוואה לשני הזרמים האחרים.
המחקר המוצג כאן מיישר קו עם המטרות של מדעי הרוח הדיגיטליים על ידי שילוב של שיטות חישוביות עם שיטות חקר של מדעי הרוח באופן שמאפשר ניתוח ופרשנות של נתונים טקסטואליים בהיקף נרחב. לאחר הסקירה של מתודולוגיית המחקר ייבחן בפרוטרוט כל אחד מן הממצאים הספציפיים.