חיזבאללה אינו הארגון האימתני שהיה לפני שנתיים וחצי, אך הוא עדיין מסוגל לגרום נזק. לצד המאמץ הצבאי, יש לגבש אסטרטגיה להפיכתו למצורע בתוך לבנון.
בראשית המערכה הנוכחית החליט חיזבאללה באופן מודע להיכנס למארב אסטרטגי שעשוי, בסופו של תהליך, להביא לפירוקו כארגון צבאי במדינת לבנון. ארגון הטרור בחר להימנע מתגובה מול ישראל במערכה הקודמת מול איראן, אפילו לאחר סיכולו של רמטכ"ל הארגון טבטבאי בלב ביירות. חיזבאללה, שקידש בעבר מדיניות של משוואות הכוללות תגובה לכל פעולה ישראלית, עבר לנתיב אחר: הכלה, בכל מחיר.
זו הייתה מדיניות של הישרדות: הארגון הוכה קשות במלחמה מול ישראל ויכולותיו נפגעו, הוא הזדקק לזמן להתאוששות ולשיקום. אלא שכך, הארגון הבין שהקרקע רועדת תחת רגליו: יותר ויותר לבנונים, כולל שיעים, ראו בו נטל ולא נכס. גם מדינת לבנון הגבירה את פעילותה נגד הארגון, מגובה בלגיטימציה ציבורית ובגיבוי אמריקני. חסן נסראללה, המנהיג המיתולוגי, חוסל, ומחליפו לא נהנה מאותה הילה דתית ופוליטית. אפילו נביה ברי, יו"ר אמל — בעלת הברית השיעית של חיזבאללה — החל להתרחק מהארגון.
מדיניות ההכלה השתנתה לאחר הריגתו של המנהיג העליון האיראני עלי חמינאי, שהעמיד את הארגון בעימות חזיתי בין הזהות האיראנית לבין זהותו הלבנונית. זוהי תחרות נטולת כוחות, שכן חיזבאללה הוא קודם כל ולפני הכל שחקן איראני. הוא הוקם, מומן, חומש ואומן על ידי איראן כדי לשמש כזרוע הביצוע של המשטר להמשך שרידותו. במובנים רבים, לחיזבאללה לא הייתה ברירה אלא לסייע באופן פעיל לאיראנים מול המטרה המוצהרת של ישראל וארה"ב להפלת המשטר.
סביר שלחץ איראני לפעול וביקורת פנימית על מדיניות ההכלה של הארגון תרמו גם להחלטה. חיזבאללה מודע למחיר הפוליטי שישלם בלבנון, אבל הפור נפל. ואכן, לראשונה קראה מדינת לבנון הרשמית באופן גלוי לפירוקו מנשק, והביקורת על הארגון חוצה עדות ועמדות — כמי שסיכן ביודעין את אזרחי לבנון בשירותם של אינטרסים זרים. חיזבאללה אמנם מסמן את פעולותיו כהגנה על לבנון, אבל טיעוניו אינם משכנעים. את השד הזה, כך מבין חיזבאללה, יהיה קשה מאוד להחזיר לבקבוק.
להילחם עד מוות
ביום רביעי החליט חיזבאללה לעלות מדרגה, במגבלות היכולות הקיימות שלו. לאחר תכנון מקדים הצליח לבצע מטח מתואם שהשתלב בזמני הירי מאיראן — הממוקד בעיקר בצפון הארץ. בכך ביקש הארגון לסמן שהוא עדיין יכול לפגוע בישראל ולייצר "התנגדות". נכון לראות את ההחלטה כניסיון לגרור את ישראל למלחמה התשה בלבנון שתקשה עליה להפיל את המשטר האיראני. בפעולה זו מבטא חיזבאללה את תכליתו: להילחם עד מוות על הרפובליקה האסלאמית של איראן, גם במחיר סיכון לבנון.
חיזבאללה אינו הארגון האימתני שהיה לפני שנתיים וחצי, אך הוא עדיין מסוגל לערער את שגרת החיים של הישראלים. ארגוני טרור פונדמנטליסטיים לא נכנעים, והפתעות טקטיות ואופרטיביות הן חלק ממערכות צבאיות. ישראל צריכה להבין שמולה עומד כוח גרילה נחוש וקנאי, ולגבש אסטרטגיה להפיכתו למצורע בלבנון. לראשונה זה שנים זהו תרחיש אפשרי. אסור לישראל להחמיץ את ההזדמנות.
פורסם בישראל היום.
